ירד לואיס דה יר
.jpg) | |||||||
| לידה |
27 בנובמבר 1854 קריסטיאנסאד, שוודיה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 בפברואר 1935 (בגיל 80) אוסטרה יואינגה, שוודיה | ||||||
| מדינה |
 שוודיה | ||||||
| מפלגה | ללא שיוך מפלגתי | ||||||
| בת זוג | מגדלנה סורנסן | ||||||
| |||||||
הברון ירד לואיס דה יר מפינספנג (בשוודית: Gerhard Louis De Geer af Finspång, ידוע גם כלואיס דה יר; 27 בנובמבר 1854 – 25 בפברואר 1935) היה פוליטיקאי שוודי שכיהן כחבר הריקסדאג (הפרלמנט השוודי) בין השנים 1901 – 1914, כמושל נפת קריסטיאנסאד בין השנים 1905 – 1923 וכראש ממשלת שוודיה מאוקטובר 1920 ועד פברואר 1921.
חייו
לואיס דה יר היה בנם של הברון וראש ממשלת שוודיה לשעבר, לואיס ירד דה יר ושל רעייתו, קרולינה וקטמייסטר. הוא נולד בעיר קריסטיאנסאד שבמחוז סקונה. לאחר שסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת אופסלה, הוא נכנס לעולם הפוליטי. הוא היה חבר הבית העליון של הריקסדאג כנציג נפת קריסטיאנסאד בין השנים 1901 – 1914 ובין השנים 1905 – 1923 הוא שימש כמושל הנפה. בראשית דרכו היה דה יר ליברל מתון, אך בהמשך הוא היה לחבר במפלגת המיעוט בבית העליון. עם הקמתה של המפלגה הליברלית ב-1912 הוא הצטרף אליה. ב-1914 הוא פרש מהמפלגה והיה לחבר פרלמנט עצמאי. בשנים הבאות הוא היה יושב ראש הוועדה שב-1919 העלתה את ההצעה להנהגת יום עבודה בן 8 שעות, מהלך שחיזק את קשריו עם הסוציאל-דמוקרטים.
ב-1920, לאחר הפסד בבחירות, נאלץ ראש הממשלה המכהן, יילמאר ברנטין, להתפטר מתפקידו, אך הוא עצר את תהליך החלפת הממשלה כדי לחסום את האפשרות של ממשלת ימין. המלך גוסטב החמישי התייעץ עם מנהיגי המפלגות על האפשרות של הקמת ממשלה שתהייה מבוססת על תמיכת המפלגות. מנהיגי האגף הימני מחו, אך הסוציאל-דמוקרטים תמכו בממשלת המעבר שמונתה על ידי המלך.
גוסטב החמישי מינה את דה יר לתפקיד ראש הממשלה שנשענה על קואליציה של הליברלים ושל השמרנים המתונים. הממשלה הייתה אמורה לכהן עד לבחירות שהיו אמורות להיערך באוקטובר 1921, הבחירות הראשונות בהן יושמה לראשונה בשוודיה זכות בחירה אוניברסלית.
ממשלתו של דה יר לא זכתה לתמיכת מפלגות השמאל ולא לתמיכת מפלגות הימין. כאשר נפלה בהצבעה הצעתו של שר האוצר, הנריק טם, להעלות את המיסוי על קפה, טם עצמו העמיד את עצמו להצבעת אי-אמון ונאלץ להתפטר מתפקידו. שלושה ימים לאחר מכן הלך דה יר בעקבותיו והתפטר גם הוא. התפטרותו של דה יר באה לאחר ששרי הממשלה האחרים ניסחו מכתב התפטרות משותף, בו הם דרשו מהמלך לבחור בינם לבין ראש הממשלה.
משנתו הפוליטית
בראשית המאה ה-20 היה לואיס דה יר כל מה שפוליטיקאי היה צריך להיות: עשיר, ממשפחת אצולה ופקיד ממשל בכיר. אביו היה זה שיישם את הדמוקרטיה הייצוגית בשוודיה ב-1865 וכעת הוא היה זה שהעביר את העוצמה הפוליטית לידיהן של המפלגות עם קיומן של הבחירות הראשונות בהן יושמה זכות הצבעה אוניברסלית.
דה יר התנגד נחרצות לתוכניות להשאיר את האיחוד השוודי-נורווגי על מכונו בניגוד לרצונו של העם הנורווגי. בשאלת זכויות ההצבעה, הוא דגל בגישתה של המפלגה הליברלית להנהגת בחירות חופשיות. הוא היה תומך נלהב בקיומו של צבא חזק, שלא כמו מנהיג המפלגה הליברלית, קרל סטף.
דה יר היה דמות מתבודדת ומתונה. הן האגף השמאלי והן האגף הימני לא הביעו את תמיכתם בממשלתו. נהפוך הוא, שני האגפים הפוליטיים שאפו להציב את הממשלה כיריבתם בבחירות שנערכו בערוב ימיה של ממשלת דה יר.
קישורים חיצוניים
