ירוסלבה לויצקה
| לידה |
21 בינואר 1935 (גיל: 89) זלוצ'ב, פולין |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| סטטוס היסטורי | שרדה את המלחמה |
| מקום ההצלה | זלוצ'ב, פולין |
| אופן ההצלה | הברחת מזון ותרופות אל תוך הגטו, הסתרת יהודים בביתה |
| תאריך הכרה | 21 בספטמבר 1989 |
| מקום ההכרה | יד ושם |
| יוזם ההכרה | אברהם שפירא וישראל פנסטר |
| אופן הנצחה | ניטע עץ לכבודה בגן חסידי אומות העולם ביד ושם, ואבן לכבודה בגן חסידי אומות העולם בשכונת רמת אלון בחיפה. |
ירוסלבה לויצקה (בפולנית: Jaroslawa Lewicka; שנת 1935- ) ילידת העיר זלוצ'וב, אוקראינה,חסידת אומות העולם, שעזרה להציל יהודים במלחמת העולם השנייה על ידי אספקת מזון והבאת תרופות ליהודים.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
ירוסלבה נולדה ב-21 בינואר שנת 1935 בעיר זלוצ'וב [אז בפולין, כיום באוקראינה]. היא חיה במשפחה פולניה אם אמה וסבה. לסבה, אלכסנדר לויצקי, היו חברים יהודים להם עזר בזמן השואה.
מיד לאחר כיבוש זלוצ'ב, במחוז טרנופול, ביולי 1941, החל אלכסנדר לויצקי לעזור לחבריו היהודים. כשהגרמנים הגבילו את תנועת היהודים, אסרו עליהם לרכוש מזון, והחלו להחרים את דירותיהם. אלכסנדר לויצקי החל לספק לחבריו היהודים מזון ותרופות. הוא עשה זאת בעזרתה של נכדתו, ירוסלבה, ששימשה כשליחתו מבלי לעורר את חשדם של השומרים האוקראינים. בדצמבר 1942, כאשר הוקם גטו סגור בזלוצ'ב, המשיכו לויצקי, בתו קטרזינה, ונכדתו ירוסלבה לסייע ליהודים שנמצאו שם, עד לחיסול הקהילה היהודית בעיר באפריל 1943. ירוסלבה הייתה נכנסת לגטו עם תיק בית הספר, מתחמקת משוטרים גרמנים ואוקראינים ומביאה מצרכי מזון. במעשים אלה סיכנה את עצמה ואת משפחתה. בנוסף לכך, המשפחה סייעה לקבוצה נוספת של 25 יהודים, אשר התגוררו במרתף של בית הרוס במרחק של 2 קילומטרים מהם, על ידי הבאת מזון בכמויות גדולות.[1]
על פי מכתבו של אחד מהילדים היהודים אשר התגוררו בביתם של הלוויצקים, ״בכדי לא להביא חשד בפני אוקראינים וגרמנים היה הולך אלכסנדר לויצקי עם נכדתו ירוסלבה והיה מביא מדי כמה ימים מצרכי מזון ליושבי הבונקר״.[2] כמו כן, יורם הדגיש את התדירות והמשך הרב של פעולות האספקה של אלכסנדר לויצקי יחד עם ירוסלבה- כל שבוע במשך עשרה חודשים. שני ניצולים נוספים אשר התגוררו במרתף (בונקר), העידו: "ברצוננו להעיד על חלקה של הנכדה של מר לויצקי אלכסנדר- ירוסלבה לויצקה, כי בהיותה ילדה, הייתה מתגנבת לתוך הגטו בזלוצ'ב עם תיק בית הספר ובתוכו מצרכי מזון וכך הצילה מרעב כמה משפחות. העברת אוכל לגטו הייתה כרוכה בסיכון רב והמרחק מביתה לגטו היה כ-2 קילומטרים."[2]
כמו כן, בביתם של הלוויצקים התגוררו שני ילדים יהודים, רישרד פיירינג ויורם (יורי) מרון (שנקר) אשר שרדו את השואה.[1]
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה, בשנת 1952, סיימה ירוסלבה את לימודיה בתיכון. לאחר מכן, היא למדה במכללה בתחום הרפואה ועבדה כאחות במתן שירותי רפואה בקהילה. בהמשך, היא עבדה במרכז האזורי לבקרת מחלות כאחראית למניעת זיהומים. בשנת 1989 הוזמנה ירוסלבה לישראל ביוזמתו של אברהם שפירא, אחד מהיהודים הניצולים להם היא עזרה. ב-20 באוגוסט 1989 ביקשו שניים מהניצולים, אברהם שפירא וישראל פנסטר, אשר עלו לארץ, להכיר בירוסלבה לויצקה ובמשפחתה כחסידי אומות העולם.[1]
הכרה והנצחה
ב-21 בספטמבר 1989 הוכרו ירוסלבה לויצקה ומשפחתה כחסידי אומות העולם. היא קיבלה תעודת כבוד וניטע עץ לכבודה בגן חסידי אומות העולם ביד ושם. סבה אלכסנדר לויצקי ואמה קטרזינה לויצקה הוכרו גם הם כחסידי אומות העולם. בשנת 1995 היא זכתה באזרחות ישראלית, בקצבה ובמגורים בחיפה ומאז היא מתגוררת בבית הורים בקריות. במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של ירוסלבה ואותר מקום מגוריה.[3] אבן לכבודה הוצבה בגן חסידי אומות העולם תושבי חיפה בשכונת רמת אלון בחיפה.[4]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Lewicka Jarosława : The Righteous Among the Nations Database, Yad Vashem
- ^ 2.0 2.1 פרטי ראיון עם ירוסלבה לויצקה ועדותם של יורם מרון, ואברהם שנקר וישראל שפירא מארכיון יד ושם. חטיבה: M31. מספר תיק: 4380
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021
- ^ חגית הורנשטיין, הסודות של גן חסידי אומות העולם, באתר כלבו- חיפה והקריות, 20.4.20
