הקריות
ערך זה עוסק בערי מפרץ חיפה. אם התכוונתם ליישוב המקראי ביהודה, ראו 
הקריות הוא שמו של גוש יישובים השוכנים בעמק זבולון, לחופי מפרץ חיפה, מצפון-מזרח לחיפה.
בקריות נכללות הערים (מצפון לדרום) קריית ים, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית אתא. כמו כן, נכללות בקבוצה זו גם השכונות החיפאיות קריית חיים, וקריית שמואל, שהיא שכונה בעלת אופי דתי.
אף שכל אחד ממרכיבי הקריות הוא יישוב בפני עצמו, מתקיימת התייחסות נרחבת לגוש היישובים השלם. תושב הקריות, למשל, יציג את עצמו לעיתים כמי שבא מהקריות, בלי לפרט את היישוב הספציפי שממנו בא.
המקומונים הפונים לתושבי הקריות הם "הד הקריות", "זמן קריות", "ידיעות המפרץ" והחינמון "חדשות הקריות".
מרבית הקריות הוקמו במסגרת פרויקטים גדולים של חברת שיכון עובדים ההסתדרותית.
היסטוריה וגאוגרפיה
הקריות שוכנות בעמק זבולון, והוחל בהקמתם באמצע שנות ה־30, כאשר הקריה הראשונה שהוקמה היא קריית חיים המזרחית. השכונה הוקמה בסמיכות למסילת הרכבת חיפה - עכו, שנסללה באזור מעט לפני מלחמת העולם הראשונה. עוד קודם לכן הוקמה קריית אתא, המזרחית יותר, כמושבה חקלאית, בעוד קריית חיים (ובעקבותיה שאר הקריות) הוקמו כשכונות פועלים, שעבדו במפעלי התעשייה שפותחו בתקופה זו במפרץ חיפה. עם גידול הקריות במהלך השנים, התחברו היישובים השונים אחד לשני והפכו לגוש אורבני אחד, למעט קריית אתא המזרחית יותר, ששדות חקלאיים מפרידים בינה לקריית ביאליק. חלקה הדרומי של קריית ביאליק הוותיקה תחום ממזרח בתעלת נחל גדורה, המפריד בינה ובין כפר ביאליק, ובין שטח השדות החקלאיים שבינה ובין קריית אתא.
הקריות שוכנות באזור מישורי וחולי, ועל כן תוואי השטח לא השפיע כמעט על תוואי הרחובות. עם זאת, תוואי מסילת החוף העובר בלב הקריות נקבע כקו גבול מוניציפלי בין שכונות (מבדיל בין השכונה המזרחית והמערבית של קריית חיים, ובין קריית שמואל וקריית ים, לבין קריית מוצקין), ודרך חיפה-עכו מפרידה בין קריית חיים מזרחית וקריית מוצקין, לבין קריית ביאליק. צירי האורך של הקריות נבנו במקביל לשפת הים ולמסילת הרכבת, המקבילים באופן כללי זה לזה.
בקריות שני צירי אורך ראשיים - דרך עכו-חיפה, שהינה חלק מכביש 4 הארצי, וציר שדרות-ורבורג/ירושלים, המקושר מצידו האחד מכביש 22, ומצידו השני בכביש 4 מצפון לקריית מוצקין. צירי הרוחב העיקריים הם רחוב אח"י אילת-דגניה, המקשר בין צפון קריית אתא, כפר ביאליק, קריית ביאליק, קריית חיים מזרחית וקריית חיים מערבית, בציר ישר אחד שתחילתו בקריית אתא, וסופו בחוף הים של קריית חיים מערבית, וציר רחוב בן-גוריון-צה"ל, המקשר בין קריית ביאליק (דרך צומת העשור/צבר), קריית מוצקין, וקריית ים.
ההצעה לאיחוד הקריות לעיר אחת
הקריות שקמו במפרץ חיפה ראו את עצמן חלק מהעיר חיפה ובקשו להיכלל בה. לעומת זאת, שלטונות המנדט הבריטי בקשו למנוע מהיהודים לההיפך לרוב בעיר חיפה ועל כן בקשו להעניק מעמד מוניציפלי נפרד לקריות. מוסדות היישוב היהודי בקשו ללחוץ להגדלת העיר חיפה והורו לקריות שלא להסכים לקבל מעמד מוניציפלי נפרד ורוב הקריות אכן נשמעו להוראה[1]. עם קום המדינה עלה שוב הרעיון לאחד את הקריות לתוך חיפה, אולם בסופו של דבר הוחלט לספח רק את קריית חיים וקריית שמואל.
מפעם לפעם עולה לדיון הצעה לאיחוד הקריות לעיר גדולה אחת בשם "עיר זבולון" או "עיר הקריות". במסגרת הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל[2], שהונחה על שולחן הכנסת באמצע 2003, נכללה הצעה לאיחוד רשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ, ובין היתר נכללה ההצעה לאחד לעיר אחת את קריית מוצקין, קריית ים, קריית ביאליק וכן את השכונות בחיפה - קריית חיים וקריית שמואל. ההצעה לאיחוד הקריות לא אושרה, אך הדיון בה לא ירד מסדר היום.[3]
ב־7 בינואר 2008, הודיעה הממשלה על כוונתה לאחד, עוד לפני הבחירות המוניציפליות שנועדו לנובמבר 2008, את קריית מוצקין עם קריית ביאליק ואת קריית ים עם חיפה (כחלק מהרובע העירוני של קריית חיים).[4] שר הפנים דאז, מאיר שטרית, אף נפגש עם כמה מראשי הערים המיועדות לאיחוד והציע לשקול את דחיית הבחירות בערים שראשיהן יסכימו למהלך,[5] אולם כעבור שבועות אחדים נדחתה התוכנית.[6]
נתוניים סטטיסטים (2016)
| מספר | שם העיר | מספר תושבים | שטח שיפוט (בדונמים) | צפיפות אוכלוסייה (אנשים לקמ"ר) | מעמד | תאריך יסוד | דירוג חברתי-כלכלי |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | קריית ים | 39,416 | 4,339 | 8,606 | עיר | 1941 | 5 |
| 2 | קריית ביאליק | 39,294 | 8,176 | 4,639 | עיר | 1934 | 6 |
| 3 | קריית מוצקין | 40,750 | 3,778 | 10,612 | עיר | 1934 | 6 |
| 4 | קריית אתא | 56,635 | 16,706 | 3,470 | עיר | 1925 | 6 |
| 5 | קריית חיים | 26,960 [1] | ? | ? | שכונה עם מינהלת מקומית בחיפה | 1933 | ~ |
| 6 | קריית שמואל | 5,360 [2] | ? | ? | שכונה של חיפה | 1935 | ~ |
הגייה
ההגייה המקובלת של השם היא "הקרָיות" (רי"ש בקמץ), אך יש בלשנים, ובהם ראובן סיון ומאיר מדן, החולקים על הגייה זו, וקובעים שיש לומר "הקרִיות" (רי"ש בחיריק). מילון אבן שושן תומך בשתי צורות הכתיב, ומילון כיס ספיר כותב "קרָיות" בלבד.
המילה קריות מופיעה בתנ"ך, בצורה שמצדדים בה הבלשנים ומתייחסת ליישוב מקראי:
וְשִׁלַּחְתִּי-אֵשׁ בְּמוֹאָב, וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת הַקְּרִיּוֹת
וכן בקטע המתייחס ליישוב המקראי קריות ביהודה:
זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה--לְמִשְׁפְּחֹתָם. כא וַיִּהְיוּ הֶעָרִים, מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה, אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה--קַבְצְאֵל וְעֵדֶר, וְיָגוּר. כב וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה. כג וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר, וְיִתְנָן. כד זִיף וָטֶלֶם, וּבְעָלוֹת. כה וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת, חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הקריות |
- מפת אזור הקריות
- אתר הקריות
- שי דנות, לאחד את הקריות, באתר הארץ, 12 באפריל 2010
- התוכנית של דרעי: לאחד את הקריות לעיר אחת, עופר פטרסבורג, 18 בדצמבר 2016
הערות שוליים
- ^ 120 אלף תושבים בחיפה רבתי, דבר, 6 ביוני 1950
- ^ הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל
- ^ דוד חיון, קרית ביאליק: ועד פעולה במטרה לטרפד איחוד הקריות, באתר גלובס, 20 באפריל 2003
- ^ תשכחו מסביון ומבת ים - איחוד הרשויות בדרך, ynet 7/1/08
- ^ שטרית לראשי ערים: איחוד רשויות תמורת עוד שנתיים בשלטון, הארץ 31/1/08
- ^ שטרית התקפל: תוכנית איחוד הרשויות הוקפאה, ynet 18/2/08
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת חיפה • נפת חדרה |  |
| ערים | אום אל-פחם • אור עקיבא • באקה אל-גרבייה • חדרה • חיפה • חריש • טירת כרמל • כפר קרע • נשר • קריית אתא • קריית ביאליק • קריית ים • קריית מוצקין | |
| מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה • בסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'ת • דלית אל-כרמל • זכרון יעקב • מעלה עירון • עספיא • ערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכור • קריית טבעון • רכסים | |
| מועצות אזוריות | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |