ירחי כלה
ירחי כלה הוא שמו של מעמד מתקופת האמוראים והגאונים, כינוס גדול של תלמידים פעמיים בשנה, בחודשי אדר ואלול, כדי לעסוק בלימוד מסכתות אשר נקבעו מראש. בתקופת רב אשי בישיבת סורא סידרו את התלמוד בבלי במשך 30 שנה לפי ההכרעות שהתקבלו בירחי הכלה. במאה ה-20 חידשו מספר רבנים את המעמד במספר דרכים.
ירחי כלה בתקופת האמוראים והגאונים
חודשי אלול ואדר היו חודשי החזרה וההכרעה בענייני המסכת שנלמדו בכל ישיבות בבל במהלך חצי השנה. בחודשים אלו התכנסו כל בני הישיבות למתיבתא הכוללת, ושם הוכרעו הספקות ונפסקו ההלכות. בחודשים אלו באו גם אנשים אשר עובדים בכל ימות השנה ואינם מספיקים ללמוד בישיבה בצורה מסודרת, להגיע בחודשי אדר ואלול, בהם לא הייתה עבודה חקלאית, אל הישיבה ולהעמיק את ידיעותיהם בהלכה ובאגדה.
עיקרי העניינים התבררו במהלך השבוע, בשיעורים שנקראו כבכל ימות השנה "מתיבתא", עת עסקו ב"מסכתא דכלה", ופירשוה וביררוה, וממשא ומתן זה של האמוראים נסדרו התלמודים.
אולם בשבתות של ירחי הכלה, מונו חכמים מיוחדים לדרוש בענייני המסכת בהלכה ובאגדה, כמתכונת דרשות ה"פירקא" מידי שבת. חכמים אלו כונו "ראשי כלה", או "ראשי כלה רבתי" - להבדילם מהדורשים בפירקא בשבתות השנה שכונו ראשי כלה זוטרתי[1]. שניים המוזכרים ככאלה הם: רב נחמן בר יצחק ורב הונא בריה דרב יהושע. דרשות כלה אלו נמסרו ברוב עם, ורבים היו באים להשתתף בהם, הרבה יותר מכל דרשות ה"פירקא" - "כלה זוטרתי".
שמו של המפעל הלימודי מתבסס על המשלת התורה לכלה, ובחודשי הלימוד כולם באים לשמוע הדרשה כבאים לראות בחופת חתן וכלה.[2]. פירושים נוספים ניתנו לכך: מלשון כל או כלל, על שם כולם הבאים לשמוע את כל התורה[3], או נוטריקון של "כנסת לומדי התורה"[4].
בתום ירחי הכלה היו רוב משתתפי הכלה חוזרים לביתם, להכנות לפני הרגל, וכן לעסוק במלאכת השדה בחודשי הקצירה והאיסוף. בחודשים אלו - ניסן ותשרי - לא פעלה הישיבה כסדרה. ואלו שנשארו ללמוד במתיבתא לא עסקו בענייני המסכת, כי אם בענייני הרגל הקרב ובא. השיעורים נמסרו על ידי מי שהתמנה לצורך כך מטעם ראש המתיבתא, ואלו נועדו להורות את העם בענייני הלכה ואיסור והיתר מענייני החג. בשבתות קודם הרגל, וכן בשבתות הרגל עצמו, היה ראש המתיבתא דורש דרשה מרכזית בענייני הרגל, ברוב עם. שבתות אלו כונו "שבתא דריגלא".
ירחי כלה בימינו
בארץ ובקהילות יהודיות ברחבי העולם, נהוג לשחזר את המעמד, בו מתכנסים אנשים הטרודים לפרנסתם בכל ימות השנה ובאים לתקופת לימוד מרוכזת, הנערכת בדרך כלל בתקופת "בין הזמנים" שלאחר ט' באב.
מעמדים תורניים
בשנת ה'תשי"ב חידש הרב יוסף שלמה כהנמן את מסורת ירחי כלה בישיבת פוניבז' בבני ברק.[5] בראשות ישיבת ירחי כלה העמיד את מקורבו הרב אברהם צבי לייכטמן, שניהל את המוסד במשך עשרות שנים.[6] לאחר כשישים שנים, בשנת תשע"ד, הפסיק את קיום המנהג הרב אליעזר כהנמן, נכדו של המייסד.
משנת ה'תשל"ד מתקיים מעמד ירחי כלה של חסידות חב"ד לזכרו של הרב לוי יצחק שניאורסון בשטחו של מחנה גן ישראל בניו יורק, בראשות הרב אברהם שם טוב, בהשתתפות רבנים וראשי ישיבות מרחבי תבל.[7] מאז שנת ה'תשס"ו מקיימים חסידי חב"ד בישראל מעמד ירחי כלה בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד בו נוטלים חלק גם רבנים מחוץ לחסידות.
מעמדים תרבותיים
בי"ג אדר ה'תש"א (1941) ייסד ברל כצנלסון "ירח כלה" – סמינר המיועד לאוכלוסיית הפועלים, בהשתתפות 138 איש מכל חלקי הארץ, רובם מן ההתיישבות העובדת. מושב הירח התקיים בבית המכון החקלאי של האוניברסיטה העברית ברחובות. הפעילות התנהלה בחוגים, ששלושת העיקריים שבהם עסקו בענייני ההסתדרות, בספרות עברית ובתרבות (עסק בשאלות חגי ישראל). חוגים נוספים עסקו בהיסטוריה יהודית, סוציאליזם ומדיניות.[8]
ראו גם
קישורים חיצוניים
ירחי כלה ישיבת פוניבז, הרב כהנמן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 14:52)- פוניבז: ראש הישיבה הגרא"מ שך זצ"ל בפתיחת ישיבת ירחי כלה תש"נ, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 44:07)
- כינוס ירחי כלה בכפר חב"ד תשע"ו, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:57:57)
- תורת הדור השביעי ירחי כלה בכפר חב"ד תשע"ז, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:04:15)
- ד"ר יהושע הורוביץ, הישיבה בתקופת הגאונים, באתר "דעת", מחניים, סיוון ה'תשכ"ג (1963)
- יעל צור, מתיה קם, ירחי כלה, כינוסים גדולים של חכמים בישיבות בבבל שהתקיימו פעמיים בשנה באדר ובאלול, באתר תרבות.il
- מעמד ירחי כלה עולמי של חב"ד תש"פ, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 11:54:58)
הערות שוליים
- ^ שמואל קלמן מירסקי, מבוא לשאילתות דרב אחאי, הוצאת מוסד הרב קוק, עמוד 9
- ^ רבינו שלמה בן היתום, פירוש מסכת משקין, (מועד קטן) דף טז עמוד ב, ברלין, תר"ע, באתר היברובוקס.
- ^ חנוך אלבק, מבוא לתורה שבעל פה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 5 נספח א, עמודים 100-101.
- ^ ישעיהו גפני, יהודי בבל בתקופת התלמוד: חיי החברה והרוח, פרק שישי, עמ' 184.
- ^ אלי כהן, לראשונה מזה 60 שנה: 'ירחי כלה' - בחדר האוכל, באתר בחדרי חרדים, 03.08.2012
- ^ בית יעקב - 154-155 / ירחון לעניני חינוך ספרות ומחשבה / תשל"ג - אוצר החכמה, באתר www.otzar.org
- ^ גדולי התורה במקום אחד: 'ירחי כלה' בקריית גן ישראל אתר שטורעם, אב תשע"ה
- ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 631–632, 635–636.
