ישעיהו אילן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישעיהו אילן
ישעיהו אילן
ישעיהו אילן
לידה 19 באפריל 1931
ב' באייר ה'תרצ"א
אוסטריה
פטירה 6 במרץ 1999 (בגיל 67)
י"ח באדר תשנ"ט
ירושלים, ישראל
יצירות ידועות ישיבת עתניאל, בניין הפקולטה לרפואה בטכניון
פרסים והוקרה
  • 1961 – בית תרבות ומרכז חברתי בקריית ביאליק – מקום ראשון.
  • 1962 – בית הכנסת באחוזה, חיפה – מקום ראשון.
  • 1962 – בית תרבות ע"ש הנס מולר, קריית אתא – מקום ראשון.

ישעיהו אילן (19 באפריל 19316 במרץ 1999) היה אדריכל ישראלי.

ביוגרפיה

אילן נולד באוסטריה ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1935. למד במדרשיית "נעם" פרדס חנה במחזור א'. בין השנים 1952–1960 למד ב"טכניון" בחיפה לימודי ארכיטקטורה לתואר ראשון ושני, וסיים בהצטיינות. בשנת 1962 התמנה למרצה בסגל האקדמי של הטכניון ובשנת 1966 מונה למרצה בכיר. גר ברובע היהודי בעיר העתיקה, בשכנות לאדריכל יוסף שנברגר.

אילן עסק רבות בנושא הארכיטקטורה בהגות היהודית ("תפיסת החלל הארכיטקטוני במחשבה ההלכתית במשנה ובתלמוד, 1962", "המוחשי והמופשט בארכיטקטורה במשנה ובתלמוד, 1974" ועוד).

אילן היה פעיל גם בפעילות ציבורית שאינה אקדמית. בשנת 1970 היה חבר בוועד המנהל של אוניברסיטת בר-אילן, היה חבר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז חיפה בשנת 1970, חבר בוועד הארצי של איגוד הארכיטקטים. אילן תכנן מגוון רחב של מבנים, בהם: בתי ספר, בתי תרבות, בתי כנסת, בתי ספר גבוהים, ופרויקטים עבור משרד הביטחון.

את בתי הכנסת ובתי מדרש אשר תכנן אילן ייחדה פרשנות חדשה אותה הוא ניסה לתת לכיפה המסורתית המקרה אותם, תוך השטחה שלה וניתוקה מקירות הבניין, כך שנוצרה אשליה כאילו הגג נראה מרחף, או דמוי כנפיים מסוככות[1]. בצורה זו תכנן אילן את בית הכנסת של חסידות נדבורנה בבני ברק, את ישיבת פחד יצחק בירושלים, ועוד.

נפטר ב-6 במרץ 1999.

עבודותיו האדריכליות

מוסדות השכלה גבוהה
  • בניין מדעי המחשב, טכניון
בניין הפקולטה לרפואה של טכניון
משרד הביטחון
ישיבות
מרכז חסידות נדבורנה – "היכל רוזנטל", בני ברק
מבנה ישיבת פחד יצחק נראה מבעד לבנייני שכונת הר נוף


בתי כנסת
בית כנסת (כיום ישיבה) בשכונת עין הים, חיפה

פרסומים

  • "תפיסת החלל הארכיטקטוני במחשבה ההלכתית במשנה ובתלמוד", 1962.
  • "השלכות חברתיות של שיקום עירוני: בתי הכנסת האתניים בואדי סליב ותפקידם החברתי", (יחד עם משה חזני), 1970.
  • "חלל מגורים אפקטיבי וחלל מגורים לכאורה: החלל האינטרא-דורמלי", 1970.
  • "22 עיירות פיתוח: בדיקת הצדקת קיומן", 1970.
  • "אבחון תמורות חברתיות בעקבות שיקום משכנות עוני", 1971.
  • "שיקום משכנות עוני בישראל: רמת השירותים לפני השיקום ואחריו", 1972.
  • "הבית והספר – הארות ארכיטקטוניות ל"עד הנה". לש"י עגנון", דבר המוסף הספרותי, 11 בספטמבר 1970.
  • "ארכיטקטורה ויישומיה – חדש לעומת ישן", הארץ, תרבות וספרות, 1.1.1971.
  • "ירושלים: מרכז עסקים ראשי", הארץ, תרבות וספרות, 19.2.1971.
  • "יפיפיותו של יפת באוהלי שם", הארץ, תרבות וספרות, 19.3.1971.
  • "הקיפאון בארכיטקטורה יהודית בארץ ישראל לאחר חורבן בית שני", 1974.
  • "מקדש הורדוס ומקדש חוניו – מניעים ותפיסות", 1974.
  • "סימון גאביל – לדמותו של ארכיטקט בן דורנו" 1974.
  • "בית הכנסת – הגדרות ותפיסות בתכנון", בתוך ספר "מקדש מעט"[3].

זכיות בתחרויות[דרושה הבהרה]

  • 1960 – מרכז הסטודנטים בטכניון – מקום ראשון.
  • 1960 – בית הכנסת המרכזי בנצרת – מקום שני.
  • 1961 – בית תרבות ומרכז חברתי בקרית ביאליק – מקום ראשון.
  • 1962 – בית הכנסת אליהו הנביא באחוזה, חיפה – מקום ראשון.
  • 1962 – בית תרבות ע"ש הנס מולר – קריית אתא – מקום ראשון.

לקריאה נוספת

  • עמירם חרל"פ, בתי כנסת בארץ ישראל, מימי קדם ועד ימינו , משרד הביטחון, תשמ"ה.
  • ראובן גפני, אריה מורגנשטרן, דוד קסוטו, החורבה, יד יצחק בן צבי, 2010.
  • ישעיהו אילן, אברהם שטאל, צבי שטיינר, מקדש מעט - קובץ מאמרים ושאלות עיצוב פנים של בתי כנסת, משרד החינוך, המחלקה לתרבות תורנית, תשל"ה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "סיבוב בשני בתי כנסת בתכנון ישעיהו אילן: בבני ברק ובחיפה" אתר חלון אחורי
  2. ^ פרטי בניין ישיבת פחד יצחק ארכיון הספרייה הלאומית
  3. ^ ישעיהו אילן, אברהם שטאל, צבי שטיינר, מקדש מעט: קובץ מאמרים ושאלות עיצוב פנים של בתי כנסת, משרד החינוך, המחלקה לתרבות תורנית, תשל"ה.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0