חסידות נדבורנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידות נדבורנה
הבניין של מוסדות חסידות נדבורנה, הממוקם במרכז קריית נדבורנה.
הבניין של מוסדות חסידות נדבורנה, הממוקם במרכז קריית נדבורנה.
מידע
מקום ייסוד נדבורנה, (גליציה המזרחית סמוך להרי הקרפטים, כיום אוקראינה)
תאריך ייסוד בתחילת המאה החמישית לאלף השישי
מייסד רבי ישכר בער מנדבורנה

חסידות נדבורנה (בכתיב יידי: נאדבארנע) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה בנדבורנה (גליציה המזרחית סמוך להרי הקרפטים. כיום אוקראינה) בתחילת המאה החמישית לאלף השישי, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת לייפער-רוזנבוים.

החסידות המרכזית המכונה כיום בישראל בשם נדבורנה היא החצר בקרית נדבורנה בבני ברק בראשות הרב אליעזר זאב רוזנבוים. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 1,000 בעלי זכות בחירה[1].

חצרות נוספות הן חסידות נדבורנה ירושלים, ברשימות של אגודת ישראל שנזכרו לעיל מונה החסידות מעל 300 בעלי זכות בחירה. חסידות נדבורנה ביתר וחסידות נדבורנה אלעד.

תולדות החסידות

פרמישלאן - קאליש

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – חסידות פרמישלאן, חסידות קאליש

החסידות נוסדה על ידי רבי מאיר הגדול מפרמישלאן, תלמידו של הבעל שם טוב. לאחר פטירת הבעל שם טוב החל לנהל עדה עצמאית. את מקומו בפרמישלאן רבי אהרן אריה לייב לייפר, ואילו בנו רבי דוד ייסד את שושלת קאליש.

לאחר פטירת רבי דוד מילא את מקומו אחיינו רבי יצחק לייפר, בן רבי אהרן אריה לייב ואחי רבי מאיר מפרמישלאן.

נדבורנה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שושלת נדבורנה

רבי יששכר בער לייפר בנו של לרבי יצחק מקאליש. היה תלמידו של רבי יצחק מראדוויל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב). דודו רבי מאיר מפרמישלאן הכתירו לאדמו"רות באמרו עליו שבחים גדולים. דברי תורתו הודפסו בספר "סתרי תורה" שהודפס בספר "מאמר מרדכי" של בנו.

בניו רבי אהרן לייב ורבי מרדכי מילאו יחד את מקומו בנדבורנה. לאחר מספר שנים עבר רבי מרדכי לקוויאשד, ולאחר מכן לחוסט ולבושטינה שבהונגריה (כיום שתיהן באוקראינה). רבי מרדכי התפרסם כצדיק ויהודי רומניה והונגריה נהרו אליו.

הממשיך המרכזי בדור השלישי היה רבי מאיר רוזנבוים מקרטשניף (ה'תר"ח - ה'תרס"ח)

ציוני האדמורי"ם מנדבורנה בהר הזיתים

חסידות נדבורנה בארץ ישראל

הכנסת ספר תורה למרכז חסידי נדבורנה
טיש ט"ו בשבט בחסידות נדבורנה

רבי איתמר מנדבורנה בנו של רבי מאיר מקרטשניף, מספר שנים אחרי המלחמה עלה לישראל והתיישב בתל אביב בשכונת יד אליהו שם ניהל את חצרו וחסידים רבים נהרו אליו לשמוע את תפילותיו ולהתברך מפיו. נפטר בכ"ב בסיוון תשל"ג ונקבר בהר הזיתים.

רבי חיים מרדכי מנדבורנה, בנו של רבי איתמר מנדבורנה נולד בה'תרס"ג, כיהן כאדמו"ר בחיי אביו ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. התגורר בסיגט ואחר כך בסערט. בשואה הוגלתה משפחתו מעיר לעיר בתנאים קשים. בהיותו בגטו דז'ורין כיהן בבית דין מיוחד להתרת עגונות. כיהן כאדמו"ר בחיי אביו ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. היה חתנו של דודו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. החל לשמש באדמו"רות בשנת ה'תרפ"ג. עלה לארץ ישראל בשנת תש"ז והתיישב בירושלים במעברת בית מזמיל. במלחמת השחרור עבר ליפו. בשנת תש"כ עבר לשכונת גבעת רוקח בבני ברק. לאחר קום המדינה פתח רבי חיים מרדכי את חצרו ביפו והקים בה את ישיבת "מאמר מרדכי - נדבורנה". בשנת תש"כ עבר לבני ברק, נפטר בט"ו בטבת תשל"ח.

רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה נולד בשנת ה'תרצ"ט בשנת תש"ו החליט לעלות לארץ ישראל והצטרף לאוניית מעפילים. בספינה בנה לעצמו חדרון מקרטונים ולא יצא ממנו כל זמן הנסיעה כדי לא להכשל במראות אסורות. במהלך ההפלגה היה יורד מדי יום לטבול בים אף כשחלה. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ח מילא את מקומו והרחיב את החסידות, בזמנו נבנתה קריית נדבורנה ומרכז חסידי נדבורנה בבני ברק, נפטר בז' באדר ה'תשע"ב.

החסידות כיום

החצר המרכזית בבני ברק

הרב אליעזר זאב, מכהן כיום כאדמו"ר מנדבורנה בבני ברק.

נולד בה' באב ה'תשי"ז, בשנת ה'תשל"ט נישא לרבנית שרה רבקה בתו של רבה של פשעמישל בארצות הברית הרב אהרן צבי וויצנר, ושם קיבל היתר הוראה.

לאחר כשנתיים חזר לישראל לעזור לאביו בהנהגת הקהילה. ברבות הימים נתמנה לרב קהילת נדבורנה בישראל ובחו"ל, בתקופה זו החל שמו ללכת לפניו כחכם ופיקח ורבים החלו להתייעץ איתו, אביו לא הרשה לחסידיו לקרוא לו בשמו כי אם בתואר הרב ואף היה מפנה אליו שאלות רבות להכרעתו האישית במישור התורני והכללי. בז' באדר תשע"ב, נפטר אביו, ובמהלך הלוויה הוכתר למלא את מקום אביו.

החסידות תחת הנהגתו מונה כ-600 משפחות, מהן בקריית נדבורנה בבני ברק כ-250 משפחות, קהילות נוספות קיימות בירושלים, ביתר עילית, אלעד, בית שמש, חיפה, אשדוד, קריית גת, מודיעין עילית, וקוממיות.

מוסדות החסידות: רשת כוללים לאברכים בבני ברק, ירושלים, ביתר ואלעד; ישיבה גבוהה "קדושת מרדכי"[2], ישיבה גדולה "מאמר מרדכי", ישיבה קטנה "תכלת מרדכי" והתאחדות הבחורים, המונים למעלה כ-300 בחורים. תלמוד תורה "תפארת מרדכי" בבני ברק עם כ-200 ילדים[3]; גני ילדים "מעונות נדבורנה"; שטיבלאך ומקווה טהרה.

לחסידות גם ארגוני חסד, שקל הקודש המחלק כסף ותלושים לנזקקים, מפעל סיוע לזולת המחלק אוכל לנזקקים, גמ"ח עזר נישואין להלוואות להוצאות נישואי הילדים, מרכז סיוע וייעוץ רפואי, מפעל הלבשה לבוש מרדכי המחלק לבוש לחתנים ונזקקים ועוד. הרב שלמה קוסטליץ מייצג את החסידות במועצת העיר בני ברק.

משנת ה'תשנ"ב מייצג שלמה קוסטליץ את החסידות בעיריית בני ברק.

חסידות נדבורנה ירושלים

הרב מאיר יצחק אייזיק, הוכתר כאדמו"ר בירושלים. קודם לכן היה רב הקהילה שם. הוא חתנו של הרב זאב טוורסקי.

חסידות נדבורנה ביתר

הרב אשר ישעיה, הוכתר כאדמו"ר בביתר. קודם לכן היה רב הקהילה שם. הוא חתנו של הרב יהושע רוזנברגר רבה של קריית רמ"א בבית שמש וחבר בבד"ץ העדה החרדית. מוסדותיו מונים שני בתי כנסת, תלמוד תורה, קופת צדקה, ארגון שיעורי תורה, ארגון החבורות, וארגון נשים. על חסידיו נמנים כשבעים משפחות[דרוש מקור].

חסידות נדבורנה אלעד

הרב יוסף נפתלי, הוכתר כאדמו"ר באלעד. קודם לכן היה רב הקהילה שם. הוא חתנו של הרב יעקב שמשון טירנואר מחוסט ויליאמסבורג.

מאפייני החסידות

קדושה: הקדושה היא אבן יסוד בחסידות, האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער תיקן שכל החסידים ילכו למקווה כמעט לפני רוב המצוות והמנהגים: תקיעת שופר, ספירת העומר, הדלקת נרות חנוכה, ליל הסדר, קריאת משנה תורה, אמירת תהילים בחודש אלול, חתונות בבית האדמו"ר,

תפילה: חסידות נדבורנה בולטת בתפילות נלהבות בנעימה מיוחדת, האדמו"רים נהגו להסתובב פעמיים בשעת התפילה לעבר החסידים לחזקם להתפלל בכוונה ובשמחה, ב"ה' מלך" שלפני "ברוך שאמר" וב"ויברך דוד".

אהבת ישראל: אדמו"רי נדבורנה ידועים בשעות קבלת הקהל הארוכות שאליה מגיעים אנשים מכל המגזרים לעצה ולברכה, עד אור הבוקר.

לימוד תורה: בשנת תש"ע תיקן האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער את תקנת ה'צוויי שעה' בו דרש מכל חסידיו ללמוד בכל יום שעתיים רצופות, זאת מלבד מנהג ה'עשר שעות רצופות' שפעם בחודש לומדים כל החסידים עשר שעות ברציפות.

לבוש: חסידי נדבורנה נוהגים ללכת בשבת באברקיים ובגרביים לבנים המגיעים עד לברכיים, בשאר ימי השבוע לובשים מכנסיים שחורים ארוכים. בני משפחת האדמו"ר ומעט מהזקנים לובשים גם ביום חול את האברקיים עם גרביים שחורים.

נוסח: לחסידות ניגון משלה לנוסח התפילה, שהולחן על ידי אדמו"רי השושלת.

חסידים מפורסמים

האנשים המשפיעים בחצר הם אחיו של האדמו"ר הרב אהרן דוד, בנו של האדמו"ר הרב חיים מרדכי, מאיר לוין ומנחם אלבוים.

מנהגי נדבורנה

נוסח התפילה של החסידות מקורו בעיקר ברבי מרדכי מנדבורנה, נוסח תפילת שמונה עשרה הוא כמעט זהה לנוסח אשכנז. כמו כן הנהיג שירה בבית הכנסת לאחר תפילה בליל שבת של המילים 'שבת שלום ומבורך' בניגון ששמע אצל ה'בני יששכר' מדינוב. בברכת המזון הנהיג לומר 'הזן "ברחמיו" את הכל' וכן בכל עת "ובכל רגע" ובכל שעה ועוד. נהגו לטבול במקווה טהרה לפני ספירת העומר.

ניגוני נדבורנה

רבי מרדכי הלחין מספר ניגונים, בהם "אחד יחיד ומיוחד" ו"ניגון החופה" המושר גם על הפיוט "בר יוחאי" בל"ג בעומר, ו"אמנם כן" ביום כיפור. בחסידות נדבורנה הולחנו עשרות ניגונים על ידי הרב מנחם קליין, בין ניגוניו המפורסמים "קה זכות אבות" (קטע מתוך הפיוט קל מסתתר) ו"ימים על ימי מלך", ועל ידי הרב מנחם אלבוים, בין ניגוניו המפורסמים "ותן בנו יצר טוב" ו"והוא יושיענו" (מתוך קדושת 'כתר' הנאמרת בתפילת מוסף של שבת ויו"ט) וכן הרב יצחק בריסק, הרב אלימלך גוטפריינד והרב חיים מרדכי וולס, בחסידות הוציאו ששה תקליטים של ניגוני החצר.

ספרי החסידות

  • "סתרי תורה" - של רבי ישכר בער מנדבורנה נדפס בתוך הספר "מאמר מרדכי"
  • "מאמר מרדכי" - של רבי מרדכי מנדבורנה
  • "פנים מאירים" - של רבי מאיר מפרמישלאן
  • "דבר חיים" - של רבי חיים מרדכי מנדבורנה
  • "באר יעקב" - של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
  • "וחי בהם" - של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
  • "באר רבותינו" - של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
  • "השכל וידוע" - של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
  • "דברי אלקים חיים" - של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה

חוברות ועלונים:

  • "נדברא נא" - העלון השבועי של החסידות
  • "בנתיבותינו" - ירחון של החסידות (עד תשס"ט)
  • "דברי אלקים חיים" - קובץ דברי תורה של האדמו"ר
  • "מים חיים" - קובץ דברי תורה של האדמו"ר
  • "אמרי קודש" - עלון שבועי מדברי תורתו של האדמו"ר
  • "הבאר" - עלון שבועי של החסידות באלעד
  • "שארית יעקב"-גליון שבועי של החסידות בביתר.

ענפים שהסתעפו מהחסידות

חסידות נדבורנה חדרה

רבי אשר ישעיה רוזנבוים נולד בתרע"ד, בנו הצעיר של רבי איתמר, כיהן כ"אדמו"ר מבוקרשט" בארצות הברית ולאחר מכן בישראל כאדמו"ר מנדבורנה חדרה. נולד בקרטשניף ולמד בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בוויז'ניץ. נישא לבת אחיו, רבי יצחק אייזיק מזוטשקא. בשנת תשל"א עלה לישראל והתגורר בחדרה, שם פתח בית כנסת. לאחר מכן עבר לבני ברק שם בנה בית כנסת. בסוף שנות ה-תש"ס עבר לגור אצל בתו, אשת רבי יעקב רוטנברג מסאלקא במונסי. נפטר בח' בתמוז תשע"ב בבית החולים קולומביה פרסבטריאן במנהטן.

  • בנו הרב יעקב ישכר דב, מכהן כאדמו"ר מנדבורנא לינסק בווילאמסבורג (עוד מחיי אביו).
  • חתנו הרב אורי אשכנזי מכהן כאדמו"ר מסטניסלב בלונדון.

ענפים נוספים

השם "חסידות נדבורנה" היא חסידות נדבורנה בקריית נדבורנה אך משמש גם כשם כולל לכל צאצאי רבי ישכר בער מנדבורנה המכהנים באדמו"רות, ולעיתים אף לאלו המשתלשלות מאבי סבו, רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן שהיה תלמיד חבר של הבעל שם טוב. קבוצה זו כוללת את החסידויות:

חסידויות נדבורנה בארצות הברית

מספר אדמו"רים מבית נדבורנה היגרו לארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייה, בהם:

בהמשך היגרו צאצאים נוספים לארצות הברית והקימו בהן חצרות.

ברייטן

בנו של רבי שלום מנדבורנא ברייטן ביץ' שבניו יורק (Brighton Beach), הרב שלמה, מכהן בבורו פארק כאדמו"ר מנדבורנא ברייטן (מכונה גם נדבורנא בורו פארק). הוא חתנו של הרב בן ציון פרנקל. כיהן כרב בקהל תפארת ישראל בפורסט הילס שבקווינס, ולאחר פטירת אביו בשנת תש"מ, עבר לבורו פארק למלא את מקומו.

בניו של רבי שלמה הם:

אחיינו של רבי שלמה, הרב אברהם אביש שמידמן (בן רבי יצחק אייזיק) מכהן כאדמו"ר מקראלי בפלטבוש. (אביו רבי יצחק אייזיק היה חתנו בזיווג ראשון של רבי אברהם מקראלי).

ווערדיין

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חסידות ווערדאן

רבי יוסף, בנו של רבי אהרן משה מגרוסוורדיין, כיהן בפלטבוש כאדמו"ר מנדבורנא ווערדיין. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי יצחק אייזיק מזוטשקא, מזיווג זה נולדו בנותיו, ובזיווג שני נולדו ארבעת בניו.

כיום מכהן בנו רבי חיים מרדכי כאדמו"ר מווערדאן בירושלים, ובנו השני מכהן בבורו פארק.

חתניו של רבי יוסף הם:

לקריאה נוספת

  • שלמה רוזמן, "בית נדבורנה", בתוך: ראשי גולת אריאל, ניו יורק תשל"ו, עמ' ק"א-ק"כ.
  • יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 45–50
  • אביהם של ישראל מכון "דבר חיים" בני ברק תשע"ז, חלקים א' ב'.

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0