חסידות נדבורנה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבניין של מוסדות חסידות נדבורנה, הממוקם במרכז קריית נדבורנה.

חסידות נדבורנה היא שושלת חסידית רבת ענפים אשר השפיעה בעיקר ברומניה ובהונגריה. הראשון מאדמו"רי השושלת שכיהן בנדבורנה (גליציה המזרחית סמוך להרי הקרפטים. כיום אוקראינה) היה רבי יששכר בער מנדבורנה. מוצאה של השושלת הוא משושלת פרמישלאן-קאליש. משושלת זו יצאו מאות אדמו"רים, שכיהנו בשמות שונים. החצר המרכזית שמשתמשת בשם "נדבורנה" היא:

חסידי נדבורנה בהכנסת ספר תורה לבית המדרש
טיש בחסידות נדבורנה

שושלת נדבורנה המורחבת מתאפיינת בכך שכל בן הרוצה וראוי לכך הופך לאדמו"ר לאחר נישואיו. בשל כך שימשו בה עד היום, הדור השמיני, יותר מ-100 אדמו"רים, רבים מהם במקביל. שם המשפחה המקורי בשושלת הוא לייפר, אך בזרם המרכזי של החסידות שבו מכהנים האדמו"רים מהשושלת, ובענפים נוספים, כמו קרעטשניף, שם המשפחה של רוב האדמו"רים הוא רוזנבוים[1]

תולדות החסידות

רבי ישכר בער מנדבורנה

רבי ישכר בער לייפר נולד לרבי יצחק מקאליש. היה תלמידו של רבי יצחק מראדוויל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב). דודו רבי מאיר מפרמישלאן הכתירו לאדמו"רות באמרו עליו שבחים גדולים. דברי תורתו הודפסו בספר "סתרי תורה" שהודפס בספר "מאמר מרדכי" של בנו.

הדור השני

בניו של רבי ישכר בער היו:

בהתחלה כיהנו רבי אהרן לייב ורבי מרדכי יחד בנדבורנה, ולאחר מספר שנים עבר רבי מרדכי לקוויאשד, ולאחר מכן לחוסט ולבושטינה שבהונגריה (כיום שתיהן באוקראינה). רבי מרדכי התפרסם כצדיק מופלא ויהודי רומניה והונגריה נהרו אליו. האח השלישי רבי יוסף נכנע לרבי מרדכי וסירב לנהוג באדמו"ורות, אך צאצאיו נהגו באדמו"רות ויצאה ממנו שושלת אדמו"רים שכיהנו בין היתר באונגוואר, בורשה, ביסטריץ, קלויזנבורג, מיהלוביץ, טמשוואר ואראד.

הדור השלישי

בניו של רבי אהרן לייב היו:

  • רבי משה מנדבורנה
  • רבי יצחק מהרץ-רומאן (חתן וממלא מקומו של דודו זקינו רבי דוד מרומן).

בניו של רבי מרדכי היו:

  • רבי ישראל יעקב מחוסט ממנו יצאה שושלת חוסט.
  • רבי יצחק מסטניסלב כיהן בסטניסלב שם התקבצו סביבו יהודים פשוטים שזכו לקרבה ממנו. היה מקפיד על שמירת העיניים באופן מחמיר מאד, והיה יוצא לרחוב כשפניו מכוסות ושני גבאים הוליכו אותו.
    • את מקומו מילא בנו רבי חיים לייפר מסטניסלב. רבי חיים היה חתנו של דודו רבי מאיר מקרטשניף. התפרסם כבעל צדקה והיה חי בצמצום רב. נרצח בשואה יחד עם בנו הרב דב בער. כיום משתמשים בשם "סטניסלב" אדמו"רים מגזע זוטשקא.

בניו היו:

רבי אהרן משה מז'אלין-לנצוט (תרט"ו- ז' בחשוון תרפ"ו), היה חתנו של הרב מאיר רייך מריישא. היה מסתגף וצם משבת לשבת. היה מפורסם במופתיו. בניו מילאו את מקומו:

רבי יוסף מפיצ'נזין (נפטר בתרפ"ז), כיהן בפיצ'נזין, נירדאהז ודברצן, בניו היו:

    • רבי משה מנחם מדברצין (חתן רבי נפתלי ויסבלום מליז'ענסק).
    • רבי מרדכי מנדבורנא בורו פארק
    • הרב אברהם יעקב קאפיל, מוציא לאור:"מכתב למשמרת, תולדות גזע בית נדבורנה".
    • רבי צבי אריה מנדבורנה מונסי
    • רבי יעקב מדברצין (חתן דודו רבי אהרן משה מז'אלין), נספה בשואה.
    • רבי יצחק מלפאש. מחבר ספר "תפארת מהר"ם" על רבי מאיר מפרמישלאן וספר על "סדר הדורות החדש".
    • רבי ישכר בער מזאלינא (תר"פ -תשס"ח), חתן רבי איתמר מבישטינא.
    • רבי יעקב מזאלינא חתן רבי יוזפא מליסקא.
    • רבי חיים מרדכי אהרן משה מנדבורנא לונדון
    • רבי יצחק, חתן דודו רבי ישכר בער מסאטמר.
    • חתנו רבי ישראל לייפר (בן רבי שלמה אייזיקסון) מנירדהאז[2].

רבי מאיר מקרטשניף. רבי מאיר היה הממשיך המרכזי של השושלת. כל בניו שימשו באדמו"רות ביניהם רבי איתמר שחזר לכנות את שם החסידות נדבורנה וממנו נמשכת כיום חסידות נדבורנה.

חתנו של רבי מרדכי, רבי אברהם יוסף איגרא מז'אלין (נכדו של רבי משולם איגרא) כיהן אך הוא כאדמו"ר בז'אלין, טרנוב וקשאנוב. היה מפורסם בגדלותו בתורה, במופתיו ובסיגופיו. חיבר ספר בשם "תולדות אברהם יוסף". נפטר בכ"ד באלול תרע"ח.

חסידות נדבורנה בישראל

האדמורים מנדבורנה
ציוני האדמורי"ם מנדבורנה בהר הזיתים

רבי איתמר מנדבורנה בנו של רבי מאיר מקרטשניף, נולד בה' בתמוז תרמ"ו. נישא לרבנית מלכה בתו של רבי אשר ישעיה מקולבוסוף. בגיל 15 החל לכהן בצ'רנוביץ'. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה ולאחר מכן לקרטשניף. לפני מלחמת העולם השנייה חזר שוב לצ'רנוביץ'. מספר שנים אחרי המלחמה עלה לישראל והתיישב בתל אביב בשכונת יד אליהו שם ניהל את חצרו וחסידים רבים נהרו אליו לשמוע את תפילותיו ולהתברך מפיו. נפטר בכ"ב בסיוון תשל"ג ונקבר בהר הזיתים.

בניו היו:

רבי חיים מרדכי מנדבורנה, בנו של רבי איתמר מנדבורנה נולד בה'תרס"ג., כיהן כאדמו"ר בחיי אביו ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. התגורר בסיגט ואחר כך בסערט. בשואה הוגלתה משפחתו מעיר לעיר בתנאים קשים. בהיותו בגטו דז'ורין כיהן בבית דין מיוחד להתרת עגונות. כיהן כאדמו"ר בחיי אביו ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. היה חתנו של דודו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. החל לשמש באדמו"רות בשנת ה'תרפ"ג. עלה לארץ ישראל בשנת תש"ז והתיישב בירושלים במעברת בית מזמיל. במלחמת השחרור עבר ליפו. בשנת תש"כ עבר לשכונת גבעת רוקח בבני ברק. לאחר קום המדינה פתח רבי חיים מרדכי את חצרו ביפו והקים בה את ישיבת "מאמר מרדכי - נדבורנה". בשנת תש"כ עבר לבני ברק, נפטר בט"ו בטבת תשל"ח. בניו היו:

חתניו היו:

רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה נולד בשנת ה'תרצ"ט בשנת תש"ו החליט לעלות לארץ ישראל והצטרף לאוניית מעפילים. בספינה בנה לעצמו חדרון מקרטונים ולא יצא ממנו כל זמן הנסיעה כדי לא להכשל במראות אסורות. במהלך ההפלגה היה יורד מדי יום לטבול בים אף כשחלה. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ח מילא את מקומו והרחיב את החסידות, בזמנו נבנתה קריית נדבורנה ומרכז חסידי נדבורנה בבני ברק, נפטר בז' באדר ה'תשע"ב. בניו הם:

    • רבי אליעזר זאב, הוכתר כממלא מקום אביו. בחיי אביו כיהן כרב ואב"ד קהילת נדבורנה. הוא חתנו של הרב אהרן צבי וויצנר אב"ד פשעמישל.
    • רבי מאיר יצחק אייזיק, הוכתר כאדמו"ר בירושלים. קודם לכן היה רב הקהילה שם. הוא חתנו של הרב זאב טוורסקי.
    • רבי אשר ישעיה, הוכתר כאדמו"ר בביתר. קודם לכן היה רב הקהילה שם. הוא חתנו של הרב יהושע רוזנברגר רבה של קריית רמ"א בבית שמש וחבר בבד"ץ העדה החרדית.
    • רבי יוסף נפתלי, הוכתר כאדמו"ר באלעד. קודם לכן היה רב הקהילה שם. הוא חתנו של הרב יעקב שמשון טירנואר מחוסט וויליאמסבורג.
    • רבי ישראל, חתן הרב חיים אליעזר הורנצ'יק.
    • רבי אהרן דוד, חתן רבי צבי אלעזר ספרין מקומרנה בני ברק.
    • רבי שמואל שמעלקא, חתן רבי מנחם דוד משאץ-ויז'ניץ. ראש בית המדרש להוראה "דבר חיים" נדבורנה.

חתניו:

רבי אליעזר זאב מנדבורנה , מכהן כיום כאדמו"ר מנדבורנה.

טיש בחסידות נדבורנה
חסידי נדבורנה בהכנסת ספר תורה לבית מדרשם

נולד בה' באב ה'תשי"ז, בשנת ה'תשל"ט נישא עם הרבנית שרה רבקה בתו של רבה של פשעמישל בארה"ב הרב אהרן צבי וויצנר, ושם קיבל היתר הוראה.

לאחר כשנתיים חזר לישראל לעזור לאביו בהנהגת הקהילה. ברבות הימים נתמנה לרב קהילת נדבורנה בארץ ובעולם, בתקופה זו החל שמו ללכת לפניו כחכם ופיקח ורבים החלו להתייעץ איתו, אביו לא הרשה לחסידיו לקרוא לו בשמו כי אם בתואר הרב ואף היה מפנה אליו שאלות רבות להכרעתו האישית במישור התורני והכללי. בז' באדר תשע"ב, נפטר אביו, ובמהלך הלוויה הוכתר למלא את מקום אביו.

החסידות תחת הנהגתו מונה כ-600 משפחות, מהן בקריית נדבורנה בבני ברק כ-250 משפחות, קהילות נוספות קיימות בירושלים, ביתר עילית, אלעד, בית שמש, חיפה, אשדוד, קריית גת, מודיעין עילית, וקוממיות. מוסדות החסידות: רשת כוללים לאברכים בכל הארץ, ישיבה גדולה "מאמר מרדכי" וישיבה קטנה "תכלת מרדכי" והתאחדות הבחורים, המונים למעלה כ-300 בחורים, תלמוד תורה "תפארת מרדכי" שבו כ-200 ילדים, גני ילדים, שטיבלאך ומקווה טהרה. לחסידות גם ארגוני חסד, שקל הקודש המחלק כסף ותלושים לנזקקים,מפעל סיוע לזולת המחלק אוכל לנזקקים, גמ"ח עזר נישואין להלוואות להוצאות נישואי הילדים, מרכז סיוע ויעוץ רפואי, מפעל הלבשה לבוש מרדכי המחלק לבוש לחתנים ונזקקים ועוד. הרב שלמה קוסטליץ מייצג את החסידות במועצת העיר בני ברק.

עוד מספר אדמו"רים מבית נדבורנה התיישבו בארץ ישראל לאחר השואה:

מלבדם מכהנים עוד אדמו"רים רבים מכל חצרות השושלת.

מוסדות החסידות

רשת גנים "מעונות נדבורנה", תלמוד תורה "תפארת מרדכי" כיום מנהל את ה"ת הרב שלמה יעקב גלבשטיין, ישיבה קטנה "תכלת מרדכי", ישיבה גדולה "מאמר מרדכי", ורשת כוללים בבני ברק ירושלים ביתר ואלעד, בית מדרש לתורה ולתפילה באלעד, בית המדרש בביתר נמצא בשלבי סיום בנייתו. משנת ה'תשנ"ב מייצג שלמה קוסטליץ את החסידות בעיריית בני ברק.

מאפייני החסידות

קדושה: הקדושה היא אבן יסוד בחסידות, האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער תיקן שכל החסידים ילכו למקווה כמעט לפני רוב המצוות והמנהגים: תקיעת שופר, ספירת העומר, הדלקת נרות חנוכה, ליל הסדר, קריאת משנה תורה, אמירת תהילים בחודש אלול, חתונות בבית האדמו"ר,

תפילה: חסידות נדבורנה בולטת בתפילות נלהבות בנעימה מיוחדת, האדמו"רים נהגו להסתובב פעמיים בשעת התפילה לעבר החסידים לחזקם להתפלל בכוונה ובשמחה, ב"ה' מלך" שלפני "ברוך שאמר" וב"יברך דוד".

אהבת ישראל: אדמו"רי נדבורנה מפורסמים וידועים בשעות קבל הקהל הארוכות שאליה מגיעים אנשים מכל המגזרים לעצה ולברכה, עד אור הבוקר.

לימוד תורה: בשנת תש"ע תיקן האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער את תקנת ה'צווי שעה' בו דרש מכל חסידיו ללמוד בכל יום שעתיים רצופות, זאת מלבד מנהג ה'עשר שעות רצופות' שעם בחודש לומדים כל החסידים עשר שעות ברציפות.

לבוש: חסידי נדבורנה נוהגים ללכת בשבת באברקיים ובגרביים לבנים המגיעים עד לברכיים, בשאר ימי השבוע לובשים מכנסיים שחורים ארוכים. בני משפחת האדמו"ר ומעט מהזקנים לובשים גם ביום חול את האברקיים עם גרביים שחורים.

נוסח: לחסידות ניגון משלה לנוסח התפילה, שהולחן על ידי אדמו"רי השושלת.

חסידים מפורסמים

האנשים המשפיעים בחצר הם אחיו של האדמו"ר הרב אהרן דוד, בנו של האדמו"ר הרב חיים מרדכי, מאיר לוין ומנחם אלבוים.

מנהגי נדבורנה

נוסח התפילה של החסידות מקורו בעיקר ברבי מרדכי מנדבורנה, נוסח תפילת שמונה עשרה הוא כמעט זהה לנוסח אשכנז. כמו"כ הנהיג שירה בבית הכנסת לאחר תפילה בליל שבת של המילים 'שבת שלום ומבורך' בניגון ששמע אצל ה'בני יששכר' מדינוב. בברכת המזון הנהיג לומר 'הזן "ברחמיו" את הכל' וכן בכל עת "ובכל רגע" ובכל שעה ועוד. נהגו לטבול במקווה טהרה לפני ספירת העומר.

ניגוני נדבורנה

רבי מרדכי הלחין מספר ניגונים, בהם "אחד יחיד ומיוחד" ו"ניגון החופה" המושר גם על הפיוט "בר יוחאי" בל"ג בעומר, ו"אמנם כן" ביום כיפור. בחסידות נדבורנה הולחנו עשרות ניגונים על ידי הרב מנחם קליין. בין ניגוניו המפורסמים "קה זכות אבות" (קטע מתוך הפיוט אל מסתתר) ו"ימים על ימי מלך", ועל ידי הרב מנחם אלבוים, הרב יצחק בריסק, הרב אלימלך גוטפריינד והרב חיים מרדכי וולס, בחסידות הוציאו ששה תקליטים של ניגוני החצר.

ספרי החסידות

  • "סתרי תורה"- של רבי ישכר בער מנדבורנה נדפס בתוך הספר "מאמר מרדכי"
  • "מאמר מרדכי" - של רבי מרדכי מנדבורנה
  • "פנים מאירים" - של רבי מאיר מפרמישלאן
  • "דבר חיים" - של רבי חיים מרדכי מנדבורנה
  • "באר יעקב" - של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
  • "וחי בהם" - של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
  • "באר רבותינו" - של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
  • "השכל וידוע" -של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
  • "דברי אלוקים חיים" - של רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה

חוברות ועלונים:

  • "נדברא נא" - העלון השבועי של החסידות
  • "בנתיבותינו" - ירחון של החסידות (עד תשס"ט)
  • "דברי אלוקים חיים" - קובץ דברי תורה של האדמו"ר
  • "מים חיים" - קובץ דברי תורה של האדמו"ר
  • "אמרי קודש" - עלון שבועי מדברי תורתו של האדמו"ר

חסידות נדבורנה חדרה

רבי אשר ישעיה רוזנבוים (תרע"ד, בנו הצעיר של רבי איתמר, כיהן כ"אדמו"ר מבוקרשט" בארצות הברית ולאחר מכן בישראל כאדמו"ר מנדבורנה חדרה. נולד בקרטשניף ולמד בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בוויז'ניץ. נישא לבת אחיו, רבי יצחק אייזיק מזוטשקא. בשנת תשל"א עלה לישראל והתגורר בחדרה, שם פתח בית כנסת. לאחר מכן עבר לבני ברק שם בנה בית כנסת. בסוף שנות ה-תש"ס עבר לגור אצל בתו, אשת רבי יעקב רוטנברג מסאלקא במונסי. נפטר בח' בתמוז תשע"ב) בבית החולים קולומביה פרסבטריאן במנהטן.

  • בנו רבי יעקב ישכר דב, מכהן כאדמו"ר מנדבורנא לינסק בווילאמסבורג.(עוד בחיי אביו)
  • חתנו רבי אורי אשכנזי מכהן כאדמו"ר מסטניסלב בלונדון.

חסידויות נדבורנה בארצות הברית

מספר אדמו"רים מבית נדבורנה היגרו לארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייה, בהם:

בהמשך היגרו צאצאים נוספים לארצות הברית והקימו בהן חצרות.

ברייטן

בנו של רבי שלום מנדבורנא ברייטן ביץ' שבניו יורק (Brighton Beach), רבי שלמה, מכהן בבורו פארק כאדמו"ר מנדבורנא ברייטן (מכונה גם נדבורנא בורו פארק). הוא חתנו של הרב בן ציון פרנקל. כיהן כרב בקהל תפארת ישראל בפורסט הילס שבקווינס, ולאחר פטירת אביו בשנת תש"מ, עבר לבורו פארק למלא את מקומו.

בניו של רבי שלמה הם:

אחיינו של רבי שלמה, רבי אברהם אביש שמידמן (בן רבי יצחק אייזיק) מכהן כאדמו"ר מקראלי בפלטבוש. (אביו רבי יצחק אייזיק היה חתנו בזיווג ראשון של רבי אברהם מקראלי).

ווערדיין

רבי יוסף, בנו של רבי אהרן משה מגרוסוורדיין, מכהן בפלטבוש כאדמו"ר מנדבורנא ווערדיין. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי יצחק אייזיק מזוטשקא, מזיווג זה נולדו בנותיו, ובזיווג שני נולדו ארבעת בניו. חתניו של רבי יוסף הם:

ענפים נוספים

השם "חסידות נדבורנה" היא חסידות נדבורנה בקריית נדבורנה אך משמש גם כשם כולל לכל צאצאי רבי ישכר בער מנדבורנה המכהנים באדמו"רות, ולעתים אף לאלו המשתלשלות מאבי סבו, רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן שהיה תלמיד חבר של הבעל שם טוב. קבוצה זו כוללת את החסידויות:

לקריאה נוספת

  • שלמה רוזמן, "בית נדבורנה", בתוך: ראשי גולת אריאל, ניו יורק תשל"ו, עמ' ק"א-ק"כ.
  • יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 45–50
  • אביהם של ישראל מכון "דבר חיים" בני ברק תשע"ז, חלקים א' ב'.

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. בימי מלחמת העולם הראשונה היה צריך רבי מאיר מקרעטשניף לעבור דרך מקום כדי להפטר מהצבא, אך ידע שכדי לעשות זאת עליו לשקר ולומר שם בדוי, אך נצטער מאוד שהרי לעולם לא שיקר, ובצר לו פנה לאביו רבי מרדכי מנדבורנה אשר הורה לו ללכת וה' יהא בעזרו, כאשר הגיע למקום ונעמד בתור עמד לפניו אדם ששמו מרדכי רוזנבוים, וששאלו לשמו של ר' מאיר הוא נענה ואמר שהוא הבן של מרדכי.... כך יצא שמשמים עזרוהו שלא יצא שקר מפיו ונשתקע שם המשפחה לרוזנבוים.
  2. קרוב משפחתו פעמיים, דרך אביו שהיה נינו של רבי יצחק מקאליש ודרך אמו שהייתה בתו של רבי מאיר מקרעטשניף
  3. ראו כאן.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0