ישיבת פחד יצחק
 | |
| מימין התמונה: מבנה הישיבה בעל גג המפרשים | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | זרם ליטאי |
| תקופת הפעילות | 1981–הווה (כ־44 שנים) |
| מייסדים | הרב יצחק הוטנר, הרב יונתן דייויד |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | הרב אהרון לסקר |
| ראש הישיבה |
הרב יונתן דייויד |
| תלמידים | |
| כ-100 בחורים (כולל הישיבה הקטנה) | |
| מיקום | |
| מיקום | הר נוף, ירושלים. |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת פחד יצחק | |
ישיבת פחד יצחק היא ישיבה גדולה ליטאית בשכונת הר נוף בירושלים. הישיבה נוסדה ב-ה'תשמ"א (1981) על ידי הרב יונתן דייויד, והיא נקראת על שם רבו וחמיו, רבי יצחק הוטנר.
תולדות הישיבה
נוסדה בשנת ה'תשמ"א (1981) בידי הרב יונתן דייויד, תלמידו וחתנו של רבי יצחק הוטנר שעל שמו נקראת הישיבה. כבר בשנת ה'תשכ"ה תכנן הרב הוטנר את הקמתה של הישיבה אולם נפטר לפני שהספיק לבצע זאת. בשלב מסויים ביקש הרב דייויד מהרב גבריאל יוסף לוי שיבוא לעמוד לצידו בראשות הישיבה, אלא שלאחר זמן קצר פרש הרב לוי לטובת יסוד ישיבת באר התורה
הישיבה מתפקדת במתכונת של "ישיבת קיבוץ" אשר בחורים בוגרים מגיעים אליה לאחר שנות לימוד בישיבות אחרות, כמו כן ישנם שמגיעים ל"חיזוק" לתקופות מסוימות, ולאחר מכך שבים למקומם. בנוסף לומדים בישיבה בחורים תושבי חוץ, דוברי צרפתית ואנגלית.
הישיבה ממוקמת ברחוב הקבלן בהר נוף, ומונה כ-70 בחורים. בהיכל הישיבה מתקיים גם כולל אברכים של ישיבת 'אור אליהו', המונה כ-50 אברכים.
במבנה הישיבה נמצאת גם הישיבה הקטנה: "זרע יצחק" הקרויה גם היא על שמו של הרב הוטנר.
מאפייני הישיבה
אופי הישיבה הוא כפי שהנהיג הרב הוטנר, המשלב את הרוח המקובלת בישיבות על פי הסבא מסלבודקה, עם עיסוק עמוק במחשבת ישראל, בדגש על משנת המהר"ל מפראג.
הרב דייוויד מעביר מדי שבוע שיעור בספרי המהר"ל לאברכי הישיבה, וכן שיעור בפרשת שבוע לתלמידי הישיבה. מספר פעמים בשנה הוא מוסר "מאמר" בענייני המועד, על פי דרכו של מהר"ל.
הדמות הדומיננטית בישיבה היא, ראש הישיבה הרב דייויד, המוסר שיעורים על סדר הלימוד, ובנוסף, וועדים במחשבת ישראל ובמהר"ל, לבחורים ולאברכים. לצידו של הרב דיויד מכהן כר"מ תלמידו הרב חיים יצחק קפלן בנו של הרב נפתלי קפלן שלימים התמנה להיות מנהלה הרוחני של ישיבת חברון
קהילת פחד יצחק
במקורה נשאה הישיבה במידה מרובה אופי אמריקאי חרדי, בשפה האנגלית והמבטא האמריקאי שנשמע רבות בין כתליה, וכך גם בעוד עניינים מנטליים. אך במרוץ השנים ישנן לא מעט משפחות ישראליות, אשר ראש המשפחה קשור במידה כזו או אחרת לישיבת פחד יצחק, והן רואות בישיבה את ביתן הרוחני, וברב דייויד את מורה הדרך של המשפחה.
לישיבה חוג אוהדים רחב של תלמידי הרב הוטנר והרב דייויד. מהם יש שמקפידים להגיע לשמוע את הוועדים השבועיים, יש המגיעים לשמוע את ה'מאמרים' המתקיימים כמה פעמים בשנה, יש שאף מגיעים לחוג בישיבה את חג שמחת תורה. קהילת פחד יצחק כוללת בתוכה דמויות של אישים תורניים מפורסמים, כמו הרב חיים יצחק קפלן, הרב ראובן לויכטר ועוד. יצוין כי אף הרב שלמה וולבה ראה לאחר פטירת הרב הוטנר את הרב דייויד כרבו, והוא היה מגיע להאזין ל'מאמרים'.
ה'מאמר'
הישיבה מפורסמת בזכות ה'מאמר' אותו כאמור נושא ראש הישיבה הרב דייויד במספר זמנים קבועים בשנה. ה'מאמר' נמסר בעמקות, אך עם זאת בבהירות, כך שניתן לקלוט ולהבין אותו לפחות ברובד מסוים. לאחר ה'מאמר' נעמדים ה'חוזרים' ומבארים את ה'מאמר' בצורה פשוטה יותר. לשמיעת ה'מאמר' מגיע ציבור הכולל בתוכו את בני קהילת פחד יצחק, שחלקם עוד שמעו דברי תורה מפי הרב הוטנר, מקובלים, רבנים, רמי"ם, אברכים ובחורים אף מישיבות אחרות. על אף שהישיבה היא ליטאית חרדית, לשמיעת ה'מאמרים' מגיעים אף חסידים וגם כמה חובשי כיפות סרוגות.
בשמחת בית השואבה בסוכת הישיבה נמסר מאמר מיוחד, המשלב דברי תורה וניגונים לשמחת החג. סדר המאמר הוא כעשרים דקות מאמר בדברי תורה, ועשרים דקות שרים כולם יחד ברצף, לאחר מכן עוד עשרים דקות מאמר ועוד שיר ארוך, וכך הלאה. אירוע זה מזכיר במתכונתו במידת מה טיש חסידי, כי הוא נערך סביב שולחן ערוך, והמשתתפים הרבים עומדים על גבי פארענצ'עס. לאירוע זה מגיעים מכל קצוות הארץ כשמונה מאות, רבנים, אברכים ובחורים בני עלייה, ומפאת חוסר מקום הוא מוקרן בשידור חי על גבי מסך ענק בחדר האוכל של הישיבה. חלק מדברי התורה שנאמרו בשמחות בית השואבה, יצאו לאור בספר הנקרא בשם 'קונטרס סוכות' שנכתב ועוצב בצורה המזכירה את הספר 'פחד יצחק' של הרב הוטנר.
בשושן פורים אף מתקיים מאמר ייחודי בבית המדרש, גם הוא במתכונת של טיש. מכיוון שבעבר נוצרו אי סדרים במקום על ידי שיכורים, נאלצת הישיבה להעמיד שומרים בכניסה לבית המדרש ולסנן את הנכנסים. חלק מדברי התורה שנאמרו במסיבות פורים אלה יצאו לאור בספר הנקרא 'מסיבות פורים', ואף ספר זה נערך במתכונת של הספר 'פחד יצחק'.
אדריכלות המבנה
קמפוס ישיבת פחד יצחק תוכנן על ידי האדריכל ישעיהו אילן[1] בסגנון מודרניסטי-רוחני, המשלב מוטיבים מסורתיים בפרשנות אדריכלית חדשנית. המבנה המרכזי, בו שוכן בית המדרש, מתאפיין בגג דמוי כיפה פרוסה לארבעה רבעים, כאשר כל רבע סובב ב-90 מעלות. קשתות אלו פונות גב אל גב ויוצרות מראה של גג מרחף או כנפיים פתוחות – רעיון סימבולי לרוחניות והתעלות[2].
קשתות הגג מנותקות חזותית מקירות הבניין ומודגשות באמצעות חלונות כהים, המשווים למבנה מראה קליל ופתוח. ארון הקודש ממוקם באחת הזוויות, כך שלמעשה אין לבית המדרש קיר מזרח קלאסי. יתר הזוויות משמשות לצרכים תפקודיים – עזרת נשים, אוצר ספרים, לשכת ראש הישיבה ומבוא כניסה. במרכז התקרה, במקום המפגש של הקשתות, הייתה תלויה בעבר נברשת גדולה אשר השתלשלה אל חלל בית המדרש.
חזית המבנה מחופה באבן ירושלמית בהירה, ובצדי בית המדרש חלונות כהים המדגישים את הקימורים ומכניסים אור רך. המבנה תוכנן כך שמהחלונות שבצדו הימני נשקף נוף הרי ירושלים, עד הר המנוחות.
לצד מבנה בית המדרש שוכנים מבני הפנימיה הבנויים בצורה מדורגת אנכית, עם חלונות הממוקמים בזוויות בלבד – בהתאם לתפיסת התכנון הגאומטרי הייחודית של הקמפוס.
הקמפוס שימש השראה למבנים נוספים שתכנן אילן, בהם ישיבת עתניאל, המרכז של חסידות נדבורנה בבני ברק וקמפוס סמוך לישיבת פחד יצחק בו שוכנת (בשכירות)ישיבת דעת אהרן ("קפלן החדשה"), בהם בולטת מגמה דומה של שימוש בגגות פרוסים וקווים אדריכליים פתוחים וסמליים.
הערות שוליים
ישיבת_פחד_יצחק21309302Q8052836