ישראל רוברט בלום
 | |
| לידה |
28 ביוני 1899 כ' בתמוז ה'תרנ"ט  לישן, ברנו, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
31 במרץ 1979 (בגיל 79) ג' בניסן ה'תשל"ט  גבעתיים, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות ברחובות |
| תאריך עלייה | 21 באוגוסט 1924 |
| עיסוק | דבוראי |
ישראל רוברט בלום (28 ביוני 1899, כ' בתמוז ה'תרנ"ט – 31 במרץ 1979, ג' בניסן ה'תשל"ט) היה דבוראי ישראלי, מאבות ענף הדבוראות בישראל.
ביוגרפיה
בלום נולד ב-28 ביוני 1899, כ' בתמוז ה'תרנ"ט, בלישן (Líšeň), כפר בפאתי העיר ברנו, בירת מוראביה, בן זקונים למרים (לבית כהן) ולכַּלב פיליפ בלום, זוג יהודים חרדים.[1] אחד מאחיו היה הצייר לודוויג בלום. למד תחילה בבית הספר היסודי הנוצרי בלישן,[2] ולאחר מכן בגימנסיה בברנו.[3] במהלך מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בבית אחותו, שבעלה גויס לצבא, בקרמזיר (Kroměříž) ושם המשיך את חוק לימודיו והצטרף לחוג ציוני מקומי.[4] אחיו הבכור, איגנאץ-יצחק, נהרג בקרב בווהלין שבחזית המזרחית; גיסו, יוליוס פינק, נפל בקרב בחזית האיטלקית ואחיו חיים נפל בשבי הרוסי.[5] בהגיעו לגיל בגרות גויס לצבא האוסטרו-הונגרי ושירת כקצין תותחנים; במהלך המלחמה נפצע בידו השמאלית.[6] בתום המלחמה עזבה משפחתו את לישן והתיישבה בברנו.[7]
לאחר מלחמת העולם הראשונה עסק בלום בפעילות ציונית, והחל להכין עצמו לעלות לארץ ישראל.[8] בעת ששהה בהמבורג פגש את שלמה יצחק שטמפפר, שהציע לו לעסוק בגידול דבורים כשיעלה לארץ ישראל.[9] בעקבות שיחה זו החל בלום ללמוד את מקצוע הדבוראות, תחילה אצל הכומר פרדיננד גרסטונג (גר'),[10] ולאחר מכן למד במשך ארבע שנים באוניברסיטה החופשית של ברלין תחת הנחייתו של הזואולוג והדבוראי לודוויג ארמברוסטר (גר').[11] במקביל ללימודיו החל ללמוד על אקלים ארץ ישראל והשפעותיו על גידול הדבורים.[12] בתום לימודיו חזר לברנו, שם החל להתכונן לעלייתו ארצה והגיש בקשה לקבלת סרטיפיקט.[13]
בקיץ 1924 עלה לארץ ישראל והתיישב בבית אחיו בירושלים.[14] לאחר שסייר בארץ הצטרף לקבוצה בעין גנים, ובהמשך הצטרף לקבוצת חולדה שם החל לעסוק בגידול דבורים ועבד בענפים נוספים במשק.[15] כעבור מספר חודשים, ב-1925, עזב את הקבוצה והתיישב בחלקה סמוכה למושבה חדרה, שם הקים את מכוורתו ובנה לו צריף למגורים.[16] את הדבורים עצמן רכש בסחר חליפין עם בני מושב מחניים בתמורה לכוורת שבנה.[17] את הדבש שהפיקו הדבורים שיווק בצנצנות, והיה הראשון לשווק דבש בצנצנות בישראל.[18] הדבש זכה להצלחה רבה ויוצא לרחבי אירופה.[19]
במקביל לעבודת הדבוראות, עסק בלום בהדרכה ובמתן הרצאות על התחום.[20] ב-6 בפברואר 1929, בכנס דבוראים שכינסה הסתדרות האגרונומים בארץ ישראל, יזם את הקמת ארגון מגדלי דבורים בישראל והיה למזכירו הראשון.[21] בקיץ 1931 נפגש עם אליעזר יפה, שהציע לו להקים את מחלקת הדבש בתנובה ולנהלה, ובלום ניאות לבקשתו.[22] עם תחילתם של שידורי הרדיו בישראל, הרצה בלום תכופות ברדיו על תחום הדבוראות ועל הדבש.[23][24]
במהלך ימי מלחמת העולם השנייה עסק בשיווק דבש לכוחות הצבא ששכנו במצרים.[25] בשנת ה'תש"ג יצא לאור ספרו הראשון, חיי הדבורים בארץ ישראל, בהוצאת מצפה.
במהלך שנות ה-40 כתב בלום תסריט למחזה אודות דבורים, אותו ייעד להפיכה לסרט מונפש.[26] בשנת 1947 נסע בלום להוליווד וניסה למכור את תסריטו לאולפני ההנפשה של וולט דיסני, אך נתקל בסירוב.[27]
עם קום המדינה פעל בלום להוספת ענף הדבוראות לענפים החקלאיים בהם עסקה החטיבה להתיישבות, והוא מונה לארגן ולנהל את הענף.[28] בלום עסק בסיורים ובהדרכה עד שנת 1957, אז חלה ופרש מתפקיד זה.[29]
בלום היה נשוי לאסתר לבית בשיסט שהייתה אחות במקצועה. בשנת 1930 נולד בנם. בלום נפטר ב-31 במרץ 1979, ג' בניסן ה'תשל"ט והובא למנוחות בבית הקברות ברחובות ועל מצבתו נכתב "איש הדבורה בישראל".[30] ארכיונו הופקד בבית גורדון שבדגניה א'.[31]
ספריו
- חיי הדבורים בארץ ישראל, תל אביב: מצפה, ה'תש"ג
- האדם והדבורה: גידול דבורים בישראל, תל אביב: נ. טברסקי, 1951 (ה'תשי"א)
- חמשים שנה בעולם הדבורים, תל אביב: ברונפמן, 1972 (ה'תשל"ב)
קישורים חיצוניים
- רות בונדי, גם עוקץ גם דבש, דבר, 5 במאי 1972
- תעודת ההתאזרחות של רוברט ואסתר בלום באתר ארכיון המדינה
הערות שוליים
- ↑ אברהם שמואל שטיין, "חובב הדבורים" בפרויקט בן-יהודה
- ↑ בלום, עמ' 26-27.
- ↑ בלום, עמ' 31, 40.
- ↑ בלום, עמ' 130.
- ↑ בלום, עמ' 131–132, 150.
- ↑ בלום, עמ' 146-147.
- ↑ בלום, עמ' 161.
- ↑ בלום, עמ' 166-168.
- ↑ בלום, עמ' 181-182.
- ↑ בלום, עמ' 182-184.
- ↑ בלום, עמ' 188-196.
- ↑ בלום, עמ' 185-186.
- ↑ בלום, עמ' 226.
- ↑ בלום, עמ' 231–232, 240.
- ↑ בלום, עמ' 258–259, 298.
- ↑ בלום, עמ' 301-302.
- ↑ בלום, עמ' 307.
- ↑ בלום, עמ' 325.
- ↑ בלום, עמ' 327-330.
- ↑ בלום, עמ' 350-351.
- ↑ בלום, עמ' 351-353.
- ↑ בלום, עמ' 354-355.
- ↑ בלום, עמ' 362-367.
- ↑ שמעו ברדיו, דבר, 26 במאי 1937
- ↑ בלום, עמ' 382-383.
- ↑ בלום, עמ' 388-389.
- ↑ בלום, עמ' 429-436.
- ↑ בלום, עמ' 440-441.
- ↑ בלום, עמ' 450-451.
- ↑ ישראל רוברט בלום איננו, הארץ, 1 באפריל 1979
ישראל רוברט בלום, באתר BillionGraves - ↑ ג. קרסל, מלך הדבורים, דבר, 5 במרץ 1980
ישראל רוברט בלום41134848Q131546899