כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה

תבנית ארגון ריקה

הברית הבין-לאומית לזיכרון השואה (באנגלית International Holocaust Remembrance Alliance הידועה בראשי התיבות IHRA), בעבר כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה (באנגלית: The Task Force for International Cooperation on Holocaust Education, Remembrance, and Research) הוא גוף בין-לאומי שהוקם בשנת 1998 ביוזמתה של ממשלת שוודיה. מטרתו היא לקדם את החינוך, המחקר והנצחת השואה. נכון לשנת 2023 חברות בארגון 34 מדינות.

הארגון יוזם ומבצע מיזמים בחקר והנצחת השואה. בנוסף הוא עוסק במלחמה באנטישמיות ובפרט באנטישמיות החדשה שהתפתחה בתחילת המאה ה-21. ב-2016 ניסח ה-IHRA את הגדרת העבודה של אנטישמיות שכוללת גם הגדרת מספר ביטויים של אנטי-ציונות ואפליה לרעה נגד ישראל (כגון הכחשת זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, התנגדות לקיומה של ישראל וסטנדרטים כפולים נגדה), כסוג של אנטישמיות. ההגדרה אומצה על ידי מדינות רבות, רובן מדינות העולם המערבי.

אודות

הארגון הוקם כתוצאה ממחקר שנערך בקרב הנוער בשוודיה באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, בו התגלה כי-34% מהנשאלים כלל לא היו בטוחים שאכן הייתה שואה (מאוחר יותר התברר שהסקר היה שגוי). בעקבות התוצאות קמה מהומה גדולה בציבור בשוודיה וראש ממשלת שוודיה, יירן פרסון, יזם את הקמתו של ארגון בין-לאומי ללימוד השואה והנצחתה. תחילה כלל הארגון רק את שוודיה, ארצות הברית ואנגליה. יהודה באואר שימש כיועץ האקדמי הראשון של הארגון ואותו החליפה דינה פורת.

ב-27 בינואר 2000 (יום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, שלימים נקבע כיום השואה הבין-לאומי) כונסה בסטוקהולם ועידה בין-לאומית בהשתתפות 35 מדינות. כתוצאה מהכנס פורסמה "הצהרת סטוקהולם". כתוצאה מהוועידה הוקם כוח המשימה הבין-לאומי שמטרתו לסייע למדינות לקדם את לימוד השואה, קיום סמינרים למורים, מוזיאונים בנושא השואה וקידום מחקרים אקדמיים.

הקריטריונים לקבלה לארגון הם משטר דמוקרטי של המדינה המבקשת להתקבל וכן הוכחה שנושא השואה הוא חלק מתוכנית הלימודים במדינה ומתקיימת בה פעילות להנצחת השואה.

כל מדינה החברה בארגון משמשת בתורנות בראשותו במשך כשנה אחת.

ב-2016 ניסח הארגון את הגדרת העבודה של אנטישמיות ובו קריטריונים לאפיון אנטישמיות וביטויים שלה.

ביוני 2017 הצביעו חברי הפרלמנט האירופי בעד אימוץ ההגדרה של המושג "אנטישמיות" לפי הקריטריונים של "כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה". בין השאר, קובעת ההגדרה כי התנגדות לקיום מדינת ישראל היא אנטישמיות.^[1] החלטה זו התקבלה במורת רוח בשל החשש בקרב חלק מהמדינות ממצב בו ביקורת על מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים תפורש כאנטישמיות. בדצמבר 2018 היא הוחלפה בהצעת פשרה, לפיה אימוץ ההגדרה היא המלצה לא מחייבת.^[2]

ב-29 ביולי 2025 הודיעה ברזיל על פרישתה מכוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה.^[3]

חברות

מדינות חברות ב-IHRA
18 בנובמבר 2022^[4]
מדינה חברה	שנת הצטרפות
ישראל ישראל	1998
ארצות הברית ארצות הברית	1998
גרמניה גרמניה	1998
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	1998
שוודיה שוודיה	1998
איטליה איטליה	1999
צרפת צרפת	1999
ממלכת ארצות השפלה ממלכת ארצות השפלה	1999
פולין פולין	1999
אוסטריה אוסטריה	2001
צ'כיה צ'כיה	2002
ארגנטינה ארגנטינה	2002
הונגריה הונגריה	2002
ליטא ליטא	2002
נורווגיה נורווגיה	2003
לוקסמבורג לוקסמבורג	2003
בלגיה בלגיה	2005
דנמרק דנמרק	2004
רומניה רומניה	2004
שווייץ שווייץ	2004
לטביה לטביה	2004
יוון יוון	2005
קרואטיה קרואטיה	2005
סלובקיה סלובקיה	2005
אסטוניה אסטוניה	2007
ספרד ספרד	2008
קנדה קנדה	2009
פינלנד פינלנד	2010
אירלנד אירלנד	2011
סרביה סרביה	2011
סלובניה סלובניה	2011
בולגריה בולגריה	2018
אוסטרליה אוסטרליה^[5]	2019
פורטוגל פורטוגל^[6]	2019
מקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית	2021

כל ממשל של חברה באו"ם יכולה להגיש בקשת חברות ל-IHRA. בכפוף לאישור המליאה, המבקשת תתקבל בהתחלה כמדינה משקיפה, ותוכל להשתתף בקבוצות העבודה ובמליאה. על המועמדת לקבוע יום זיכרון לשואה (ב-27 בינואר או בתאריך אחר לבחירתה). על הממשלה להראות מחויבות להנצחת השואה ולהנהיג מדיניות ציבורית של הנצחה וחינוך, כולל בדרגים הפוליטיים הבכירים, וחייבת לפתוח את ארכיוניה מתקופת השואה למחקר אקדמי, חינוכי וציבורי.^[7]

מדינות משקיפות

מדינות שמבקשות להצטרף כחברות מתקבלות בשלב הראשון כמדינות משקיפות וכדאי לקבל חברות מלאה עליהן לקבל אישור מהמליאה.

מדינות משקיפות^[4]
מדינה	סטטוס
בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה	משקיפה
קפריסין קפריסין	משיפה
מלטה מלטה	משקיפה
מולדובה מולדובה	משקיפה
מונקו מונקו	משקיפה
ניו זילנד ניו זילנד	משקיפה^[8]
אורוגוואי אורוגוואי	משקיפה