כינת הגוף
 כינת הגוף
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | כינים |
| שם מדעי | |
 Pediculus humanus humanus
| |
כינת הגוף (שם מדעי: Pediculus humanus humanus, המכונה לפעמים Pediculus humanus Corporis)[1] היא כינה שמופצת על ידי האדם. המצב של אדם ששורצת אצלו כינת הראש, כינת הגוף, או כינת הערווה ידוע בשם pediculosis.[2] כיני הגוף הם וקטורים להעברת של טיפוס הבהרות כמגפה, קדחת השוחות וקדחת המערות.[3] ניתוח רצף הגנום של הגוף פורסם בשנת 2010.[4][5]
מחזור חיים ומורפולוגיה
Pediculus humanus humanus (כינת הגוף) נראית זהה ל Pediculus humanus capitis (כינת הראש) אבל תהיה התרבות ביניהן רק בתנאי מעבדה. במצב הטבעי שלהם, הן תופסות בתי גידול שונים ולא נפגשות בדרך כלל. כיני הגוף מטילות את הביצים בבגדים, בעוד כינת הראש מטילה אותן בבסיס השערות.
מחזור החיים של כינת הגוף מורכב משלושה שלבים: ביצה, נימפה ובוגר.[6]
- ביצי הכינה. בדרך כלל קל לראות אותן בתפרים של הבגדים של אדם נגוע, במיוחד סביב המותניים, תחת בתי השחי או אפילו בשיער הגוף. הן בדרך כלל בצבע צהוב בהיר. בקיעת הביצים של כיני גוף בדרך כלל לוקחת 1–2 שבועות.[6]
- נימפה היא כינה לא בוגרת הבוקעת מהביצה. נימפה נראית כמו כינה של בוגרת, אבל היא קטנה יותר. נימפות מתבגרות בערך 9–12 ימים לאחר הבקיעה. כדי לחיות, הן חייבות לשתות דם.[6]
- גודלה של הכינה הבוגרת הוא בערך בגודל של זרע שומשום (2.5-3.5 מ"מ), יש לה שש רגליים, וצבע הגוף לבן אפרפר. נקבות מטילות ביצים. כדי לחיות, כינים צריכות לשתות דם. אם הן מופרדות מהמארחים שלהן, הן ימותו.[6]
בהלכה
סוגיה סבוכה ניטשת עד ימינו בדין הריגת הכינה בשבת, התלמוד מתיר להרוג כינים[7] למרות שאסור ליטול נשמה אפילו של בעל חיים קטן ביותר. בגמרא מוצע ההסבר לדעת אביי כי הכינה שונה משאר שקצים ורמשים כיון שאינה פרה ורבה[8]. במאות שנים האחרונות הוברר מעל לכל ספק כי הכינים מתרבות ככל השרצים, ולכן כתב רבי יצחק למפרונטי בספרו פחד יצחק שלמעשה אין להתיר "ושומר נפשו ירחק". בניגוד לדעת רבו רבי יהודה בריאל שסבר שההלכה בעינה עומדת.
גם בימינו חלוקים הפוסקים בהלכה זו, דעת הרב אלישיב שמעיקר הדין מותר למרות שהנימוק התלמודי לא קיים, כיון שהדין נכתב ללא נימוק, ויתכן שיש טעם אחר לדין. אך למעשה כל הפוסקים סבורים שיש להחמיר בדבר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Buxton, Patrick A. (1947). "The Anatomy of Pediculus humanus". The Louse; an account of the lice which infest man, their medical importance and control (2nd ed.). London: Edward Arnold. pp. 5–23.
- ^ Hoffman, Barbara (2012). Williams gynecology. New York: McGraw-Hill Medical. p. 90. ISBN 9780071716727.
- ^ Bonilla, DL; Durden, LA; Eremeeva, ME; Dasch, GA; Heitman, J (2013). "The Biology and Taxonomy of Head and Body Lice—Implications for Louse-Borne Disease Prevention" (PDF). PLoS Pathogens. 9 (11): e1003724. doi:10.1371/journal.ppat.1003724.
- ^ Pittendrigh BR; et al. (2006). "Proposed sequencing of a new target genome: the human body louse, Pediculus humanus humanus". J. Med. Entomol. 43 (6): 1103–1111.
{{cite journal}}: Explicit use of et al. in:|last=(עזרה) - ^ "Genome sequences of the human body louse and its primary endosymbiont provide insights into the permanent parasitic lifestyle". Proceedings of the National Academy of Sciences. 107 (27): 12168–12173. 2010. doi:10.1073/pnas.1003379107. ISSN 0027-8424. PMC 2901460. PMID 20566863.
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 "Body lice: Biology". Centers for Disease Control and Prevention. נבדק ב-15 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ בבלי שבת י"ב. ובדף קז ע"ב. כשיטת חכמים ולא כשיטת רבי אליעזר. וכן שיטת בית הלל
- ^ ונוצרת מן העיפוש או הזיעה. ואכן תוהה הגמרא על כך מכך שבדברי התנאים נזכרים "ביצי כינים", ומסבירה שמדובר במין שנקרא כך ולא ביצה ממש
