כלנית (פגז)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פגז ה"כלנית" 120 מ"מ
פגז כלנית 120 מ"מ בקצה תרמיל המכיל חומר נפץ הודף. החתך בפגז חושף את המטענים בכחול.

כלנית או בשמה הרשמי 120mm APAM-MP-T, M329 Cartridge ‏ (APAM-MP-T זה ראשי תיבות של Anti-Personnel Anti-Material Multi-Purpose Tracer) היא פגז טנק רב-תכליתי מתוצרת תע"ש שנועד לספק מענה למגוון האיומים בשדה הקרב המודרני. הכלנית נמצאת בשימוש בטנקים עם תותחים בקוטר 120 מ"מ כמו מרכבה סימן 3 ומרכבה סימן 4. גרסה נוספת של הפגז המכונה "רקפת", מותאמת לתותחי טנקים בקוטר 105 מ"מ ופותחה לפני ה"כלנית". מאחר שה"כלנית" משמשת כתחמושת טנקים הרי שהיא מגיעה בתצורת כדור, כלומר בתצורה שבה פגז ה"כלנית" אחוד עם תרמיל מתכלה המכיל גרגרים של חומר נפץ הודף.

על פיתוחו זכו מפתחי פגז ה"כלנית" ב-2011 בפרס ביטחון ישראל.

אופן הפעולה

הכלנית נועדה לשמש הן כפגז נ"א (נגד אדם) והן כפגז נפיץ, וזאת על מנת לחסוך בפגזים ובשטח אחסון בטנק. הפגז מכיל 6 מטעני נפץ בצורת דסקיות, וניתן לירות ב-4 מצבי ירי, אותם ניתן לכוונן באמצעות מנגנון הנמצא על קצה הראש הקרבי, בדומה לפלאשט. ארבעת מצבי הירי הם:

  1. נפיץ: כל 6 הדסקיות מתפוצצות עם הפגיעה במטרה. משמש כנגד מטרות רכות (ג'יפים, נגמ"שים וכו').
  2. נגד אדם: הדסקיות מתפזרות מעל המטרה, מתפוצצות באוויר ומפזרות מסדרון רסס של כ-200 מטרים על חי"ר מחופר. פעולה זו מבטלת את חסרונו הבולט של הפלאשט - העובדה שחיציו נורים בצורה אופקית ומאפשרים הסתתרות על-מנת להימנע מפגיעה.
  3. נגד מסוקים: הדסקיות מתפזרות בנקודה שנקבעה מראש ומתפזרות ברדיוס קטן על מנת לפגוע ברוטור המסוק.
  4. לפגיעה בתוך מבנה: הדסקיות מועפות קדימה מעבר לטווח שנקבע (בדרך כלל החלון) ויוצרות רסס בתוך המבנה.

בניגוד לפגז הרקפת בו היה צריך להזין ידנית לפגז את מצב הפעולה, פגז הכלנית מקבל את סוג המטרה באופן אוטומטי ממערכת בקרת האש (בק"ש) ולפיה קובע את מצב הפעולה שלו.

פרס ביטחון ישראל

ב-2011 זכו צוות של משרד הביטחון/מנת"ק, התעשייה הצבאית, רשף טכנולוגיות, ומפקדת זרוע היבשה בפרס ביטחון ישראל על פיתוח הפגז והיישום המבצעי. בנימוקי הזכייה נאמר כי "המערכת מקנה לכוחות השריון יכולות מבצעיות חדשות ומביאה לידי ביטוי יכולות טכנולוגיות והנדסיות מתקדמות וכבר נעשה בה שימוש מבצעי. המערכת תורמת לביטחון המדינה. פגז הכלנית מהווה את חוד החנית של תחום חימוש הטנקים בעולם כולו, ויכול לשמש גם נגד אויב המסתתר בתוך בונקר או מבנה, רכבים משוריינים קלים ומסוקים וזאת על ידי שימוש משתנה במטען הנמצא בפגז. מבחינת לוחמי השריון מדובר בלחיצת כפתור אחת. פיתוח הכלנית מסייע להתאים את ייעודו של הטנק בשדה הקרב המודרני מכלי נשק מסורתי המיועד ללחימה נגד טנקים למערכת נשק עיקרית בקרבות היבשה וללוחמה בשטח בנוי".[1]

שימוש מבצעי

פגז הכלנית נכנס לשימוש בצה"ל במהלך שנת 2010 ונורה מספר פעמים בפעילות ביטחונית כנגד טרור בגבול רצועת עזה. פגז הכלנית השמיד בהצלחה נגמ"ש פהאד מצרי שחדר לישראל במתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל-מצרים-רצועת עזה ב-5 באוגוסט 2012.[2] הפעילות המלחמתית הגדולה הראשונה של ה"כלנית" הייתה במבצע צוק איתן ביולי-אוגוסט 2014: במהלך המבצע ירו טנקי מרכבה של חיל השריון מספר משמעותי של פגזי "כלנית"[3] ופגזי "חצב" כנגד מחבלים ומטרות טרור. הפגזים שימשו לצד ה"חלולן" הישן שנורה בכמויות הרבה יותר גדולות,[4] והם היו יעילים ממנו.[דרוש מקור]

בשל מחירה היקר של ה"כלנית", כ-30,000 ש"ח לפגז,[2] החליט חיל השריון להצטייד גם בפגז חצב 120 מ"מ, שמהווה שנמוך של הכלנית, אך עולה כמחצית ממחיר הכלנית.

משתמשים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. פרס ביטחון ישראל לאלוף (מיל') עמוס חורס ולמפתחי פגז ה"כלנית", אתר Israeldefense, ‏5 ביולי 2011
  2. 2.0 2.1 אמיר בוחבוט, קצין השריון הראשי כבר לא סומך רק על הטנק, וואלה! ויד לשריון, יולי 2013.
  3. ידיעה בגלובס, 2014.
  4. ניר סגל, ‏חיל השריון הרג בצוק איתן למעלה מ-500 מחבלים, באתר ‏mako‏‏, ‏28 באוגוסט 2014‏
  5. ניר קוסטי וגילי כהן, "פגז ה"כלנית" נכנס לשימוש", במחנה 30 (3000), משרד הביטחון - הוצאה לאור, תשס"ט.
  6. Microsoft PowerPoint - Schirding Presentation.ppt