כתובת שומרונית מתל קסילה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תל קסילה הוא תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב. במקום נמצאו ממצאים שתרמו רבות לידע אודות הפלשתים, אשר ישבו בתל החל במאה ה-12 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. בתל 12 שכבות - שלוש הראשונות (12 עד 10) מקבילות לתקופת השלטון הפלשתי (שיאו של היישוב בשכבה 10), ושכבות 9 עד 1 מאוחרות לו. בתקופה הביזנטית שכן יישוב כפרי דליל סביב תל קסילה, צפונית-מזרחית לתל שכן בית כנסת שומרוני מהמאה ה-6. רצפת הפסיפס של בית כנסת זה נשתמרה והיא מוצגת בתחומי המוזיאון אין סיטו. רק שליש משטח הרצפה השתמר, ובה דגמים הנדסיים. בפסיפס נקבעו שתי כתובות. האחת בכתב השומרוני, ושתי כתובות ביוונית. האתר נחפר ופורסם לראשונה בידי חוה ריטר-קפלן.

הכתובת השומרונית (קריאת חוה קפלן):

  1. מכסים
  2. תכיר. דקר
  3. פרק סנה.
  4. תכיר. דקר

החופרת זיהתה את המקום ככנסייה שומרונית, ודמתה לראות במילים: תכיר דקר את הדרישה להכיר באותו האיש (הדקור), ולראות במילים פרק סנה את התקווה שהא-ל הגדול (מכסים) ישמיד (יפרק) את השונאים.

חלק עליה זאב ספראי שטען כי הכתב השומרוני משמש כאן כאלמנט עיטורי ללא משמעות, וכי מדובר כאן בבית כנסת יהודי, כפי שהכתובת "שלום על ישראל" מצביעה על כך.

הוסיף לדיון יורם צפריר שתמך בדעה כי לא מדובר בכנסייה ובקהילה של מינים-שומרונים כביכול כהצעת קפלן. צפריר קרא את הכתובת השומרונית באופן שונה. הוא רואה בה כתובת נדבנים שגרתית: מכסים הוא קיצור שמו של הנדבן, והמילה פרקסנה (ולא שתים כדעת קפלן) הוא צורתו הארמית של שם פרטי נוסף שצורתו היוונית המקורית היא פרוקסנוס. תכיר דקר הוא צורה שונה של יתדכיר, כלומר ייזכר (לטוב).

הקריאה לפי צפריר: מכסימונה / ייזכר (על) שתרם / פרוקסנה / ייזכר (על) שתרם

הכתובת החלקית היוונית (תרגום חוה קפלן)

בזמן כהונתו של הקומס (או האדון) אורביקוס. המינחה של [פלוני] בן א (י)גאתי (ו)ס למען גאולתם של ילדיו אוהבי האלוקים. הושלמה העבודה עם אשנב התאורה.

הכתובת היוונית השלמה (תרגום חוה קפלן)

ברכה ושלום על ישתראל ועל המקום הזה. אמן

יש לשים לב לאופן הכתיבה של השם ישראל המצוי גם בכתבים שומרוניים אחרים.

לקריאה נוספת

  • חוה קפלן, כנסייה שומרונית במתחם "מוזיאון הארץ", קדמוניות 42–43, תשל"ח, עמ' 78–80.
  • זאב ספראי, האמנם "כנסייה שומרונית" בתל קסילה?, קדמוניות 44, תשל"ט, עמ' 129.
  • חוה קפלן, על הכנסייה השומרונית בתל קסילה, תשובה על דברי זאב ספראי, קדמוניות, 45, תשל"ט, עמ' 30
  • יורם צפריר, קריאה חדשה של הכתובת השומרונית מתל קסילה, קדמוניות 45, תשל"ט, עמ' 31.
  • חוה קפלן, על הכנסייה השומרונית בתל קסילה, הערות להצעת הקריאה של יורם צפריר, קדמוניות 45, תשל"ט, עמ' 31–32.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0