לאטמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לאטמה
Latma-logo.jpg
סוג אתר סאטירה וחדשות
תאריך ההקמה דצמבר 2008
תאריך הסגירה יולי 2013 חזרו לפעילות מחודשת מרץ 2020
מייסדים קרולין גליק
שירותים עיקריים מעקב אחר התקשורת
הרשמה ללא
www.latma.co.il[1]

לאטמה (תרגום מערבית: סטירה) היה אתר אינטרנט ישראלי, שעסק בסאטירה ובביקורת תקשורת, חלק מצוות האתר השתתף בתוכנית הטלוויזיה "הכל שפיט" בשנת 2013.

ב-19 במרץ 2020 חזרה תוכנית הסאטירה במסגרת ערוץ 20.[2]

רקע

האתר עלה לאוויר בדצמבר 2008 בידי קבוצה של עיתונאים וכותבים. לדבריהם, ”הדרך היחידה לשפר את השיח הציבורי בישראל ולהעלות אותו לרמה הראויה לציבור הישראלי היא לחשוף את פרצופה האמיתי של מערכת החדשות והעיתונות בכלל”. על פי הנטען באתר, רוב כלי התקשורת הישראליים, ובפרט הסאטירה המוצגת בהם, מוטים לטובת השמאל הפוליטי.

צוות האתר

העורכת הראשית של האתר היא העיתונאית והפובליציסטית קרולין גליק. האתר הוא פרויקט של המרכז למדיניות ביטחון בוושינגטון,[3] המזוהה עם אידאולוגיה נאו-קונסרבטיבית, ובו גליק היא עמיתה בכירה. פרויקט לאטמה ממומן על ידי תרומות שגייסה גליק, שמועברות דרך המרכז.[4]

האתר נוהל עד 2012 בידי חברת רוגטקה ומנכ"לה שלמה בלס. עם חברי מערכת האתר נמנו העיתונאים יהודה ספרא ואבישי עברי, והתסריטאי טל גלעד. לפרק זמן מה היה גם העיתונאי אראל סג"ל בין אנשי האתר. תוכניות הסאטירה של "מהדורת השבט" נכתבו בקביעות על ידי טל גלעד, אבישי עברי, יהודה ספרא, שלמה בלס, שוקי בלס ונעם יעקובסון. את התוכניות ביימו אביב קרסוצקי ויניב קרסוצקי. השחקנים הקבועים היו: אלחנן אבן חן, נעם יעקובסון, רונית אברהמוף-שפירא ואליעזר שמעון.

תוכן האתר

באתר מופיעות ביקורות כתובות על אמצעי תקשורת, כתבים, עורכים ועיתונאים בישראל וכן קטעי וידאו סאטיריים בנושאי אקטואליה. הביקורת נוגעת בסוגיות אמינות הדיווח החדשותי, הטיית עובדות מגמתית וניסוח מוטה והבאת עמדה פוליטית. הביקורת באתר מופנית הן כלפי כלי התקשורת הישראליים והן כלפי נציגי התקשורת הזרה בישראל ואמצעי תקשורת בינלאומיים אחרים.

בין הקטגוריות באתר:

  • ויקימדיה – סקירה על מספר דמויות בולטות בתקשורת הישראלית.
  • "משפט שדה" – התייחסות קצרה, לרוב בת משפט אחד, למקרים בהם לפי דעת הכותבים התנהגה העיתונות הישראלית במשוא פנים, בצביעות, בחוסר הגינות או בטעם רע.
  • הטוקבקיסטים – אוסף קצר של תגוביות ("טוקבקים"), המובאות כלשונן, מתוך אתרי האינטרנט של התקשורת הישראלית. לרוב, תגוביות המביעות מורת רוח מפרסום מוטה, ניסוח מוטעה או פרסום לא מקצועי המוצג בכתבה.
  • צ'אפחה – ציון לשבח לעיתונאים שפעלו לדעת הכותבים במקצועיות ובהגינות או "טפיחה ידידותית על השכם לאנשי תקשורת שעמדו נגד הזרם העכור ועשו את העבודה" כפי שמכנה זאת האתר.
  • היום שלא היה - מטרת המדור היא לפרסם כתבות שלדעת עורכי האתר הן חשובות ובעלות ערך תקשורתי לציבור, אבל לא התפרסמו בתקשורת הממוסדת או לא קיבלו חשיפה גבוהה.

מהדורת השבט

האתר מתמקד במהדורת חדשות סאטירית המכונה "מהדורת השבט".[5] המהדורה מוגשת על ידי השחקנים רונית אברהמוף-שפירא ואלחנן אבן חן. אברהמוף-שפירא מופיעה בדמותה של מגישה שמאלנית ואילו אבן חן מציג את דמותו של מגיש ימני. בכל פרק ישנם "מבזקי חדשות" שבהם מביאים מבזק אמיתי ובסופו מוסיפים סאטירה ומראיינים מספר דמויות שאותן משחק בדרך כלל נעם יעקובסון. לעיתים קרובות מוסיפים פרודיה על שיר מפורסם. עד סוף 2012 פורסמו 67 שירים ובאוקטובר 2011 נערך מצעד לשירים הפופולריים.

החל מהמהדורה ה-117 (מספר רשמי: #111) המהדורה קיבלה עיצוב חדש, כביכול "עונה שנייה". בשנת 2012 התפטר המפיק הראשי שלמה בלס מתפקידו ואת מקומו תפס משה אלפי, בעל חברת ״אלפים הפקות״, שהרחיב את צוות התסריטאים והשחקנים. ב-2011 הכין צוות לאטמה פיילוט באורך מלא שהועבר לרשות השידור[6]). באמצע 2012 פורסם על המעבר הצפוי של המהדורה לערוץ הראשון. בעקבות זאת התוכנית הורחבה, ההוצאות גדלו, אך עקב הבעיות ברשות השידור החוזה התעכב משמעותית. בשנת 2013 הודיע אלחנן אבן חן על התפטרותו מהגשת המהדורה. ביולי אותה שנה הודיעה קרולין גליק על סיום הפקת המהדורה בסוף אותו החודש, בשל חוסר היכולת לממן את עלות הפרויקט, כ-220,000 ש"ח לחודש. טל גלעד קרא לציבור לתרום כדי לאפשר את המשך ההפקה.[7] ב-2 באוגוסט 2013, אחרי 204 מהדורות, הסתיימה מהדורת השבט.[8] לבסוף, לאחר כניסת הרשות למצב פירוק, הוחלט על עליית התוכנית בפברואר 2015.

ב-2020 המהדורה עלתה לערוץ 20 בשם "לאטמה", כשאלחנן חוזר להנחות לצד רונית, ואלעזר שמעון חוזר בדמויות משנה.

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הכל שפיט (תוכנית)

סרטונים בולטים

  • ב-17 באוגוסט 2009 פרסם העיתון השוודי "אפטונבלדט" מאמר של העיתונאי דונלד בוסטרום, לפיו צה"ל קצר איברים מפלסטינים שמתו בעודם במשמורת ישראלית.[9] בספטמבר 2009 החליטה קרן הפנסיה הממשלתית בנורווגיה למכור את מניות אלביט מערכות שהחזיקה מאחר שזו מייצרת ציוד אלקטרוני לגדר ההפרדה.[10] בתגובה לאירועים אלו הפיק האתר סרטון סאטירי שזכה לעשרות אלפי צפיות ביוטיוב, חלקן הגדול ממדינות סקנדינביה.[11] בסרטון, פרודיה על השיר "(Gimme! Gimme! Gimme! (A Man After Midnight" של להקת אבבא, מציג "שר החוץ השוודי", יורגן יורגנסון (דמות פיקטיבית), את נקודת המבט הסקנדינבית.[12]
  • בעקבות הסכם להעברת אורניום מועשר שנחתם בין איראן לבין טורקיה וברזיל, פרסם האתר סרטון סאטירי שמלגלג על נשיא ברזיל לואיס דה סילבה המכונה "לולה". הסרטון זכה למאות אלפי צפיות ביוטיוב, חלקן הגדול ממדינות אמריקה הלטינית.[13]
  • ביוני 2010 הפיק האתר סרטון סאטירי בשם "We Con The World" (אנ') ("עובדים על העולם"), שעסק במשט לעזה.[14] הסרטון, פרודיה על שירם של מייקל ג'קסון וליונל ריצ'י מ-1985, "We Are the World" ("אנחנו העולם"), זכה ליותר משלושה מיליון צפיות ולכ-60,000 תגובות ב-YouTube במהלך שבוע ימים והוביל את רשימת הסרטונים הנצפים ביותר באתר.[15] בשל הסרטון זכה האתר בפרס של 10,000 שקלים מחברת מיה מחשבים ”עבור ההישג הבולט ביותר והתרומה למדינת ישראל בתחום המדיה החברתית”. הסרטון גם זכה בפרס של 10,000 שקלים מ"קרן נדב".[16] הסרטון הופץ על ידי משרד ההסברה הישראלי לכל רחבי העולם.[17] מספר שעות לאחר מכן התנצלה ישראל.[18] הסרטון הוסר מיוטיוב בטענה שהוא מפר את זכויות היוצרים של הסרטון המקורי[19] אך מספר שבועות לאחר מכן הוחזר הסרטון.
  • באותו חודש העלתה לאטמה סרטון נוסף הנקרא "The Three Terrors", המהווה פרודיה על שלושת הטנורים לצלילי השיר "פוניקולי פוניקולה". בשיר מוצגים מחמוד אחמדינז'אד (דן סודרי), רג'פ טאיפ ארדואן (נועם) ובשאר אסד (אלחנן) כשלושת הטנורים (בשמות ארדואנו פברוטי, אסד קאררס ואחמדידו דומינגו) השרים בשבח הטרור והג'יהאד. השיר הוא סאטירה המכוונת כנגד שלושת המנהיגים הבוחרים בדרך הטרור כדי להביס את העולם המערבי שמגיב ברפיון כנגד איומיהם.[20] השיר זכה ליותר מ-900,000 צפיות.
  • בשבוע חג המולד בדצמבר 2010 נכלל במהדורה הקליפ "jingle bells from betlechem 2010" - שבו מככב טוויל פאדיחה בדמות "סנטה קלאוס" המזמר בעליזות אודות הישגי המלחמה המוסלמית בנוצרים בעולם הערבי (קהיר, בית לחם) ובזה המערבי. הקליפ זכה למאות אלפי צפיות ביו-טיוב.[21]
  • בנובמבר 2011, לקראת יום הזיכרון לרצח רבין, נכלל במהדורה השבועית הקליפ "הילדים של אוסלו 93", בהתאם למנגינת השיר "הילדים של חורף 73". בקליפ, בדומה לקליפ "שיר לחלום" שפורסם בשנה הקודמת, מחה על ההתייחסות להסכם אוסלו כאל פתרון אידילי ועל ההתעלמות מאירועים קשים שהתרחשו בעקבותיו. השיר זכה לכ־70,000 צפיות תוך שבוע, ובהמשך הגיע למעל 200 אלף צפיות.[22]
  • במאי 2012, בעקבות הכרזת ממשלת דרום אפריקה על סימון מוצרים מההתנחלויות, התפרסם ב"מהדורת השבט" שיר פארודי על "כולנו יהודים" ובו יהודים מכל רחבי העולם, כולל "יריב גוגלהיימר", אחראים לחרמות וגינויים נגד ישראל.
  • בתחילת אוגוסט 2013, כאמור, בעקבות בעיות מימון הופסקה מהדורת השבט. הדבר צוין בשתי מהדורות של לקטים מכל השנים ושיר מיוחד.

דמויות

קריינים וכתבים

  • רונית (רונית אברהמוף-שפירא) ואלחנן (אלחנן אבן חן): קרייני "מהדורת השבט". בעוד שרונית היא סטריאוטיפ של קריינית שמאלנית קיצונית וקונפורמיסטית, המסכימה עם דעותיהם השמאלניות של המרואיינים תהיינה אשר תהיינה, מגלם אלחנן את הכתב הרציונלי (יחסית), המביע לרוב חוסר הסכמה וזעזוע מדעותיהם הקיצוניות או הלא הגיוניות. כשרונית נעדרת, מחליפה אותה מירי (מירי עוזיאל).
  • עמנואל דרקו (נעם יעקובסון): כתב לאטמה לענייני הפחדה. נראה כערפד אנושי בעל ניבים בולטים וגלימה. מדווח על כל מה שעלול או עשוי להפחיד (קריסה כלכלית, מגפה, אסון טבע), ובעיקר מפחיד מיוזמתו.
  • בונה עדר (נעם יעקובסון): עיתונאי, כתב "לענייני המונים", בלוגר, פובליציסט ובאופן כללי תנועת המונים של איש אחד. בונה הוא מומחה בהצגת דעתו כדעת הכלל, תוך שהוא מסתמך על מגמות ציבוריות, סקרים, הסכמה לאומית וכל דבר אחר שהוא מצליח לפברק באמצעות העיתונות הכתובה.
  • אמיתי נפוח (נעם יעקובסון): הפרשן הכלכלי. מצטיין בקצב של מאות מונחים כלכליים לדקה, מבלי שלאף אחד (כולל הוא עצמו) יהיה סיכוי כלשהו להבין למה הוא מתכוון.
  • חופר שמח (נעם יעקובסון): כתב שטח טרחן המספק דיווחים בהולים על מאורעות בדויים או נטולי חשיבות.
  • אילנה דיין (רונית אברהמוף-שפירא): בת דמותה של העיתונאית אילנה דיין. מגישה את התוכנית "עוותה" (על משקל "עובדה") ומציגה תחקירים המוטים כלפי שמאל.

מרואיינים ואורחים

  • טאוויל פאדיחה (נועם יעקובסון): השר הפלסטיני לענייני זעם בלתי נשלט. כל דבר שישראל עושה או לא עושה גורם לו להתפרצויות זעם קשות, במהלכן הוא נוהג לקחת כדורי הרגעה. מאיים בהתלקחות הרחוב הפלסטיני או מצדיק אותה בדיעבד. אוהד של בני סכנין והזמרת ג'ולייטה.
  • חליל מג'נון (נעם יעקובסון): השר המצרי לענייני קונספירציות. נוהג להאשים את ישראל בריגול נגד מצרים.
  • ג'ון זלוקורלי (שמו מבוטא "זה-לא-קורה-לי", באנגלית הוא מכונה John Indenial = "ג'ון בהכחשה"; מגולם על ידי נעם יעקובסון): יועץ הנשיא אובמה לענייני הבנת המציאות. היפי מזדקן, מסומם תמידית שאינו מבין מה מתרחש סביבו. באחד השירים שימש גם כנציג ארצות הברית באו"ם.
  • עזיז עבדול מסית (נעם יעקובסון): חבר כנסת ערבי ממפלגת "נח"ש" (פארודיה על חד"ש), מאשים את הממסד בגזענות כאשר הוא נעצר על עבירות שביצע.
  • ג'מיל חרטאווי (אלחנן אבן חן) ועוואד (נעם יעקובסון): שני טרוריסטים המופיעים בפינה "ג'מיל ועוואד יוצאים לג'יהאד". בכל פעם מצלם עוואד את ג'מיל לפני פיגוע התאבדות, ובכל פעם מחדש ג'מיל קוטע את הצילום עקב בעיה אידאולוגית או מבצעית כלשהי.
  • יוהאן פלגמאט (נעם יעקובסון): נציג האו"ם, שנכשל בכל פעם מחדש בניסיונו לשכנע שהאו"ם אינו אנטישמי.
  • אדם בכיר (נעם יעקובסון): דמות שהופיעה פעמיים כיועץ ראש הממשלה לענייני התנצלויות. לא מבין כלום בענייני ביטחון ורק חושב על דיפלומטיה מתרפסת.
  • מקור בכיר (נעם יעקובסון): דמות של תת-אלוף בצה"ל המנסה להסביר את פעולות הצבא.
  • יריב גוגלהיימר (נעם יעקובסון): יו"ר "תנועת השלום", בן דמותו של מזכ"ל שלום עכשיו יריב אופנהיימר.
  • ארדואן (נעם יעקובסון): גרסה עצבנית של רג'פ טאיפ ארדואן, שמאשים את ישראל בכל מה שקורה באזור ודורש התנצלות על כל דבר. נוהג גם לומר את המילה "טורגולולום" בכל משפט.
  • מספר הסיפורים (נעם יעקובסון): דמות אשר מופיעה בפינה "שעת סיפור" ובה היא מספרת סיפור ילדים בחרוזים, אשר מכיל ביקורת סמוייה או גלויה על אירועים אקטואליים.

תגובות

ירון לונדון כינה את "מהדורת השבט" "ארץ נהדרת" של הימין.[23]

כותבי האתר רואיינו באמצעי התקשורת האלקטרוניים במספר רב של הזדמנויות[24] ובמיוחד לאחר הפקת סרטון הפרודיה על המשט לעזה (2010).

לאטמה זכה בפרס ביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת בשנת 2011. בהודעת הזכייה נאמר "אתר לאטמה עוסק בסאטירה וביקורת תקשורת בגוון ימני. האתר מפרסם ביקורות כתובות על כל אמצעי ואנשי התקשורת בישראל, קטעי וידאו סאטיריים בנושא וכן ידיעות מעניינות שהתקשורת לא דיווחה עליהם. לאטמה נחשב לפורץ דרך בתחום ואף זכה לתודעה עולמית בעקבות קליפ של שיר סאטירי שהופק כתגובה לנושא המשט לעזה וזכה למיליוני צפיות באינטרנט, בכל רחבי העולם."

במאי 2012 מחה יריב אופנהיימר כנגד דמותו הסאטירית ב"מהדורת השבט", וכתב בדף הפייסבוק שלו שזהו רצח אופי, בין היתר משום שבניגוד לדמות זו הוא מתנגד לחרם על ישראל.[25]

פרסים

האתר זכה ב"פרס נדב" מטעם קרן נדב לשנת 2010 ובפרס לביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת לשנת תשע"א.[26]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כתובת זו שימשה את האתר בעת שהיה פעיל. כעת הכתובת משמשת לצרכים אחרים.
  2. ^ "אחרי הפסקה של 4 שנים: תוכנית הסאטירה לאטמה חוזרת"
  3. ^ עדי דקל, עורכת אתר "לאטמה": "אנחנו לא מבלבלים את המוח. אנחנו נמצאים במיינסטרים הישראלי", באתר של "רשת 13", 29 ביוני 2010 (במקור, מאתר "nana10")
  4. ^ בלוג של קרולין גליק באתר
  5. ^ לאטמה TV
  6. ^ נתנאל לייפר, ‏פיילוט לאטמה לערוץ 1: כך הכל שפיט אמור היה להיראות, באתר כיפה, 11 בפברואר 2015
  7. ^ גיל רונן, לאטמה: הגיע הסוף, באתר ערוץ 7
  8. ^ עקיבא ביגמן, כשהמדינה נותנת לך לאטמה, מתוך אתר מידה, 17/09/2013
  9. ^ למידע נוסף בנושא ראו את הפסקה "שערוריית קצירת האיברים" בערך "אפטונבלדט".
  10. ^ דויטשה בנק מכר את מניותיו באלביט מערכות, באתר ynet, 30 במאי 2010
  11. ^ "Swedish anti-Semitism satire clip a hit", אתר Jerusalem Post, 18 בספטמבר 2009
  12. ^ הסרטון עם כתוביות באנגלית
  13. ^ הסרטון עם כתוביות בפורטוגזית ב-YouTube
  14. ^ הסרטון באתר יוטיוב
  15. ^ אחת מגרסאות הסרטון, אתר YouTube
  16. ^ פרס של 10,000 שקל ל"לאטמה" על סרטון התגובה למשט, באתר גלובס, 16/06/2010
  17. ^ מבוכה: סרטון הפרודיה על המשט הוצג כרשמי, באתר ynet
  18. ^ ישראל שיגרה בטעות סרטון סאטירי לעיתונאים- והתנצלה - TheMarker
  19. ^ קליפ ההסברה העצמאי למשט הוסר מיוטיוב, באתר ynet
  20. ^ הסרטון בערוץ של לאטמה ב-YouTube
  21. ^ YouTube full-color icon (2017).svg jingle bells from betlechem 2010 (אחת מגרסאות הקליפ), סרטון באתר יוטיוב
  22. ^ YouTube full-color icon (2017).svg הילדים של אוסלו 93, סרטון באתר יוטיוב
  23. ^ בריאיון של קרולין גליק לתוכניתם של לונדון וקירשנבאום, 7 באוקטובר 2009
  24. ^ למשל: טל גלעד התראיין בתוכנית "שש עם סיון רהב מאיר", ערוץ 2, 12 בינואר 2010. קרולין גליק וטל גלעדי התארחו בתוכנית "דיבור חדיש", ערוץ 8, 22 במרץ 2010. אבישי עברי התראיין בתוכניתו של גואל פינטו, ערוץ 2, 13 באפריל 2010.
  25. ^ עמיחי אתאלי, אופנהיימר נגד לאטמה: "עושים לי רצח אופי", באתר nrg‏, 30 במאי 2012
  26. ^ הזוכים בפרס לביקורת התקשורת שנת תשע"א
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0