לדלג לתוכן

לאסלו קרסנהורקאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
לאסלו קראסנהורקאי
Krasznahorkai László
לידה 5 בינואר 1954 (גיל: 71)
דיולה
מדינה הונגריה
השכלה אוניברסיטת סגד, אוניברסיטת אטווש לוראנד
תקופת פעילות מ-1985
עיסוק סופר
מספר ילדים 3
פרסים והוקרה פרס נובל לספרות, פרס בוקר הבין-לאומי, פרס קושוט
https://krasznahorkai.hu/

לאסלו קראסנהורקאי (בהונגרית: Krasznahorkai László; נולד ב-5 בינואר 1954) הוא סופר ותסריטאי הונגרי. ידוע ברומנים הקשים והתובעניים שלו, המכונים לעיתים קרובות פוסט-מודרניים, העוסקים בנושאים דיסטופיים ומלנכוליים. כמה מיצירותיו, ובכללן הרומנים "טנגו השטן" (1985) ו"תוגת ההתנגדות" (1989), שתורגמו לעברית בידי רמי סערי וראו אור בהוצאת בבל, עובדו לסרטים עלילתיים בידי הבמאי בלה טאר (אנ').

באוקטובר 2025 הוענק לו פרס נובל לספרות "על יצירתו המרתקת ומלאת החזון, שבעיצומו של טרור אפוקליפטי מאשרת מחדש את כוחה של האמנות".[1][2][3]

ביוגרפיה

קראסנהורקאי נולד ב-5 בינואר 1954 בדיולה שבמזרח הונגריה. סבו נולד ככל הנראה יהודי מהמעמד הבינוני.[4] אביו, ג'רג' כבר רשום בלידתו כלותרני והיה עורך דין, ואמו, יוליה פלינקאש, הייתה מנהלת בביטוח הלאומי.[5][6] אביו הסתיר את מורשתו היהודית עד שלאסלו היה בן 11.[7][8][9] לימים, כשהתייחס לשורשיו היהודיים, אמר לאסלו כי מבחינה דתית המוצא לא מספיק כדי שהוא ייחשב יהודי, אבל "הערבים בוודאי יסכימו לענות אותי ולירות בי".[10]

הוא סיים את לימודיו בתיכון ארקיי פרנץ בשנת 1972, והתמחה בלטינית. הוא החל ללמוד משפטים בשנת 1973 באוניברסיטת יוז'ף אטילה (כיום אוניברסיטת סגד) אך עבר לאוניברסיטת אטווש לוראנד (ELTE) בבודפשט בשנת 1976, שם המשיך את לימודי המשפטים עד 1978.[11] בין השנים 1978 ל-1983 למד שפה וספרות הונגרית בפקולטה למדעי הרוח של ELTE וקיבל תואר. התזה שלו התמקדה בעבודתו ובחוויותיו של הסופר שאנדור מאראי לאחר גלותו בעקבות ההשתלטות הקומוניסטית ב-1948.[11] במהלך לימודי הספרות שלו, הוא עבד בבית ההוצאה לאור Gondolat Könyvkiadó.[4]

לאחר שסיים את לימודיו, קראסנהורקאי עבד ככותב עצמאי. רומן הביכורים שלו, טנגו השטן (1985) שרמי סערי תרגם מהונגרית לעברית ושראה אור (2025) בהוצאת בבל, זכה להצלחה מיידית שביססה אותו כדמות מובילה בספרות ההונגרית. תרגום לאנגלית של הרומן זכה מאוחר יותר בפרס הספר המתורגם הטוב ביותר (אנ') בשנת 2013.[12]

הוא נסע לראשונה מחוץ להונגריה הקומוניסטית ב-1987 במסגרת מלגה לברלין המערבית. לאחר נפילת הגוש המזרחי, הוא החל לחיות בהתבודדות במקומות שונים ברחבי העולם.[12] מסעו הממושך הראשון למזרח אסיה ב-1990 השפיע עמוקות על עבודתו. חוויותיו במונגוליה ובסין היוו בסיס לספרים "האסיר של אורגה" ו"חורבן וצער מתחת לשמים (אנ')". מאוחר יותר הוא בילה שישה חודשים בקיוטו ב-1996, 2000 ו-2005, כאשר האסתטיקה והתיאוריה הספרותית של המזרח הרחוק גרמו לשינויים משמעותיים בסגנונו ובנושאיו.[13] בזמן שכתב את הרומן מלחמה ומלחמה שגם הוא תורגם מהונגרית לעברית בידי רמי סערי ויצא לאור בהוצאת בבל, הוא הרבה לטייל ברחבי אירופה וקיבל סיוע מהמשורר האמריקאי אלן גינסברג, שסיפק לו עצות חשובות בזמן ששהה בדירתו בניו יורק.[14]

הרומן שלו תוגת ההתנגדות (1989), שאף הוא תורגם לעברית בידי רמי סערי ופורסם בהוצאת בבל, זכה בפרס בסטנליסט (אנ') הגרמני ליצירה הספרותית הטובה ביותר של השנה בשנת 1993.[12][15] ב-1996 הוא היה עמית במכון למחקר מתקדם בברלין.

החל מטנגו השטן שראה אור בשנת 1985 והיה לסרט בשנת 1994, הבמאי בלה טאר, ידיד קרוב, עיבד כמה מיצירותיו לסרטים, כולל הסרט "הרמוניות ורקמייסטר (אנ')" (2000). קראסנהורקאי הצהיר כי סרטם משנת 2011, "סוס טורינו (אנ')", יהיה שיתוף הפעולה האחרון שלהם.[16]

הרומן שלו "סייובו שם למטה (אנ')" זכה בפרס הספר המתורגם הטוב ביותר בשנת 2014.[17] ב-2015 הוא הפך לסופר ההונגרי הראשון שקיבל את פרס מאן בוקר הבין-לאומי.[15] הוא זכה בפרס נובל לספרות בשנת 2025.[18]

קראסנהורקאי היה נשוי לאשתו הראשונה, אניקו פליהה, משנת 1990 ועד גירושיהם. ב-1997 נישא לדורה קופצ'אני, סינולוגית ומעצבת גרפית. יש לו שלושה ילדים: קאטה, אגנש ואֶמה.[5]

לאחר שהתגורר מספר שנים בברלין, שם שימש כפרופסור אורח באוניברסיטה החופשית של ברלין במשך סמסטר אחד, הוא חזר להונגריה. כיום הוא מתגורר בבדידות בגבעות ליד הכפר ההונגרי פילישסֶנטלאסלו ׁׁ(Pilisszentlászló).[5][19]

הוקרה ופרסים

קרסנהורקאי זכה בפרסים ספרותיים רבים, כולל פרס נובל לספרות לשנת 2025.

כתביו

רומנים

  • 1985: טנגו השטן
  • 1989: תוגת ההתנגדות
  • 1992: האסיר מאורגה
  • 1999: מלחמה ומלחמה
  • 2004: חורבן וצער מתחת לשמיים
  • 2008: סייובו שם למטה
  • 2016: שיבת הברון ונקהיים הביתה
  • 2021: הֶרשט 07769
  • 2024: הלחמנייה מרגישה כָּלֶה/גמורה (Zsömle odavan) (רומן סאטירי בהונגרית)[29]

נובלות

  • 2003: הר מצפון, אגם מדרום, שבילים ממערב, נהר ממזרח
  • 2009: הזאב האחרון
  • 2010: Animalinside, יחד עם מקס נוימן, קולאז' של פרוזה ותמונות
  • 2018: עבודת חפירה לארמון
  • 2019: לרדוף אחרי הומרוס, עם איורים של מקס נוימן

אוספי סיפורים קצרים

  • 1986: יחסי חסד
  • 2013: העולם ממשיך

סיפורים קצרים בודדים

  • 1984: "סיפורו של בוגדנוביץ'"
  • 1986: "הסירה האחרונה"
  • 1998: "ישעיהו בא"
  • 1999: "חרש אילם"
  • 2010: "החשבון: עבור פלמה וקיו, וונציה"

תסריטים לסרטים

  • 1988: קללה, בבימויו של בלה טאר.
  • 1989: הסירה האחרונה, בבימויו של בלה טאר.
  • 1994: סטנטנגו, בבימויו של בלה טאר.
  • 1997–2001: הרמוניות ורקמייסטר, בבימויו של בלה טאר.
  • 2007: האיש מלונדון, בבימויו של בלה טאר.
  • 2011: סוס טורינו, בבימויו של בלה טאר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאסלו קרסנהורקאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ איתמר מרגלית, לאסלו קרסנהורקאי הוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 2025, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2025
  2. ↑ Hungarian author László Krasznahorkai wins Nobel Prize for Literature, www.bbc.com, ‏2025-10-09 (באנגלית בריטית)
  3. ↑ "Laszlo Krasznahorkai Is Awarded Nobel Prize in Literature" (באנגלית). 2025-10-09. נבדק ב-2025-10-09.
  4. ^ 4.0 4.1 Krasznahorkai, László | NedWeb, www.ned.univie.ac.at (בגרמנית)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Krasznahorkai, Laszlo 1954– | Encyclopedia.com, www.encyclopedia.com
  6. ↑ "He Rarely Stops Writing (Published 2014)" (באנגלית אמריקאית). 2014-08-08. נבדק ב-2025-10-09.
  7. ↑ Krasznahorkai László beszélgetései, Terebess Ázsia E-Tár, terebess.hu (בהונגרית)
  8. ↑ איתמר מרגלית, לאסלו קרסנהורקאי הוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 2025, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2025
  9. ↑ רויטרס, ‏פרס נובל לספרות לשנת 2025 הוענק לסופר ההונגרי לאסלו קרסנהורקאי, באתר ישראל היום, 9 באוקטובר 2025
  10. ↑ Krasznahorkai László: „Az arabok biztos elfogadnának, hogy megkínozzanak és agyonlőjenek”, Szombat Online, ‏2025-10-09
  11. ^ 11.0 11.1 krasznahorkai biography, www.krasznahorkai.hu
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 Bausells, Marta (2015-05-20). "Everything you need to know about László Krasznahorkai, winner of the Man Booker International prize". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-10-09.
  13. ↑ East meets East, hlo.hu - Hungarian Literature Online (באנגלית)
  14. ↑ Sebastian Castillo, László Krasznahorkai: The Disciplined Madness, Guernica, ‏2012-04-26 (באנגלית אמריקאית)
  15. ^ 15.0 15.1 Flood, Alison (2015-05-19). "Man Booker International prize 2015 won by 'visionary' László Krasznahorkai". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-10-09.
  16. ↑ Interview with László Krasznahorkai, Literature Across Frontiers (באנגלית אמריקאית)
  17. ↑ X, Can you say Laszlo Krasznahorkai?, Los Angeles Times, ‏2014-04-29 (באנגלית אמריקאית)
  18. ↑ אלי לאון, ‏הסופר ההונגרי לאסלו קרסנהורקאי הוא הזוכה בפרס נובל לספרות, באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2025
  19. ↑ László Krasznahorkai, www.ndbooks.com (באנגלית)
  20. ↑ Spycher: Literaturpreis Leuk: 6.5.2010 Spycher: Literaturpreis 2010 an Alissa Walser und László Krasznahorkai., www.spycher-literaturpreis.info (בגרמנית)
  21. ↑ Three Percent: BTBA 2014: Poetry and Fiction Winners, www.rochester.edu (באנגלית)
  22. ↑ "Hungarian writer wins Man Booker International Prize - Times of India". The Times of India. נבדק ב-2025-10-09.
  23. ↑ Baron Wenckheim’s Homecoming, National Book Foundation (באנגלית אמריקאית)
  24. ↑ Literature. "Literature.gr Phrase of the Year Prize 2018 - Ceremony". Literature.gr (באנגלית בריטית). נבדק ב-2025-10-09.
  25. ↑ Österreichischer Staatspreis für Europäische Literatur 2021 an László Krasznahorkai verliehen, OTS.at (בגרמנית)
  26. ↑ oe1.orf.at, Staatspreis für europäische Literatur an Krasznahorkai, oe1.orf.at (בגרמנית)
  27. ↑ László Krasznahorkai Receives Prestigious International Literary Award in Spain, RCW Literary Agency (באנגלית)
  28. ↑ László Krasznahorkai Receives Formentor Literary Award, The Harriman Institute (באנגלית אמריקאית)
  29. ↑ Online Desk, Laszlo Krasznahorkai: Hungarian 'master of the apocalypse' wins the literature Nobel, The New Indian Express, ‏2025-10-09 (באנגלית)
זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925 פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950 דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975 לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000 בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024) • לאסלו קרסנהורקאי (2025)

לאסלו קרסנהורקאי42016937Q512062

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לאסלו_קרסנהורקאי&oldid=3481996"