לואיז גליק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואיז גליק
פטירה קיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית
הַמַּטָּלָה

הַעֲלָטָה מִתְפַּזֶּרֶת, דַּמֵּה בְּנַפְשְׁךָ, בְּעוֹדְךָ בַּחַיִּים.
הִנֵּה אַתָּה שָׁם – מְמֻסְגָּר בִּקְלִפָּה נְקִיָּה אַתָּה צָף
מִבַּעַד לִקְנֵי סוּף מִשְׂתָּרְגִים, שָׂדוֹת מוּצָפִים בְּכוּתְנָה.
אַתָּה חָפְשִׁי. הַנָּהָר מְכֻסֶּה דּוֹק שֶׁל חֲבַצָּלוֹת,
צְמָחִים מוֹפִיעִים, חֳטָרִים מִתְעַבִּים לִתְמָרִים. וְעַכְשָׁו
כָּל הַפַּחַד כֻּלּוֹ מְפַנֶּה מָקוֹם: הָאוֹר
מַשְׁגִּיחַ עֲלֶיךָ, אַתָּה חָשׁ בִּרְצוֹנָם הַטּוֹב שֶׁל הַגַּלִּים
בְּעוֹד זְרוֹעוֹת מִתְרַחֲבוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם; אָהוּב,

הַמַּפְתֵּחַ סוֹבֵב, הִתְמַשֵּׁךְ –
זֶהוּ הַנִּילוּס, הַשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת,
בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה מֵאִיר לְךָ מַזָּל.

לואיז גליק, תרגם מאנגלית משה דור

לואיז אליזבת גליקאנגלית: Louise Elisabeth Glück;‏ 22 באפריל 194313 באוקטובר 2023) הייתה משוררת אמריקאית-יהודייה זוכת פרס פוליצר לשירה (1993), פרס הספר הלאומי ופרס נובל לספרות לשנת 2020.[1]

קורות חייה

גליק נולדה בעיר ניו יורק וגדלה בלונג איילנד. אביה נולד בארצות הברית להורים שהיגרו מהונגריה, ואימה הייתה ממוצא יהודי רוסי.

למדה בבית הספר התיכון ג'ורג' וו היולט, שם סיימה את לימודיה בשנת 1961. לאחר מכן למדה בשרה לורנס קולג' ומאוחר יותר באוניברסיטת קולומביה. גליק התגוררה בקיימברידג' שבמסצ'וסטס, ולימדה באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת בוסטון.

בספרה הראשון, "בכורה", המבטא עוצמה יוצאת דופן של זעם ואכזבה, ניכרות השפעות של משוררות וידוייות קודמות, ובייחוד של המשוררת סילביה פלאת. לואיז גליק מרבה לטפל בכתיבתה בנושאי האובדן, הבידוד והדחייה. היא כותבת בשפה פשוטה, ישירה, אפילו בוטה לעיתים, ודייקנית מאוד. עם השנים השתחררה מהקדרות המאפיינת את רוב שיריה.

גליק פרסמה 11 ספרי שירה, בהם: "בכורה" (1968), שזכה בפרס אקדמיית המשוררים האמריקנים; "הגן" (1976); "ניצחון אכילס" (1985), שזכה בפרס הלאומי של חוג מבקרי הספרים; "אררט" (1990); "איריס הבר" (1992), שזכה בפרס פוליצר לשירה; "ויטה נובה" (1999); "שבעת העידנים" (2001); היא פרסמה גם ספר מסות חשוב, "הוכחות ותאוריות – מסות על שירה" (1994). בשנים 2003–2004 שימשה כמשוררת הקונגרס של ספריית הקונגרס, תואר הידוע גם כ"משוררת החצר האמריקאית".

נפטרה בביתה בקיימברידג' שבמסצ'וסטס ב-13 באוקטובר 2023.[2]

נישאה פעמיים ונולד לה בן.

ספריה שתורגמו לעברית

בגב הספר נדפס: "כל שיר בספר עומד בפני עצמו, וכל השירים קשורים ביניהם. בנוסף לפניותיה לאלוקים בשירים הנקראים שחרית או ערבית, היא משוחחת עם הפרחים, העצים והעשבים".

קישורים חיצוניים

משיריה בתרגום לעברית:

הערות שוליים

  1. ^ יובל פלוטקין, הזוכה בפרס נובל לספרות: המשוררת האמריקנית לואיז גליק, באתר ynet, 8 באוקטובר 2020
  2. ^ Risen, Clay (13 באוקטובר 2023). "Louise Glück, Nobel-Winning Poet Who Explored Trauma and Loss, Dies at 80". The New York Times. נבדק ב-13 באוקטובר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ אתר למנויים בלבד שני פוקר, "ויטה נובה": המעבר לעברית משבש את שיריה של לואיז גליק, באתר הארץ, 30 ביוני 2022


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0