לשון ים המלח
 | |
| הלשון מחלקת את ים המלח לשני חלקים | |
| נתונים מדיניים | |
|---|---|
| מדינה |
 ירדן |
| אוכלוסייה | שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). (שגיאת לואה ביחידה יחידה:עיר בשורה 504: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).) |
לשון ים המלח היא לשון יבשה בין האגן הצפוני של ים המלח לבין האגן הדרומי שלו.
בעבר הייתה הלשון חצי אי, אך עקב שינויי מפלס מי ים המלח, היא מחלקת כיום את הימה לשני חלקים נפרדים. חלקה הצפוני נקרא כף קוסטיגן, על שם החוקר האירי כריסטופר קוסטיגן שחקר את הימה ב-1835, וחלקה הדרומי-מערבי, כף מולינה, על שם תומאס הווארד מולינה, קצין ים באוניית מלחמה בריטית שחקר אף הוא את ים המלח, ב-1847. שניהם נספו מפגעי האקלים בעת שעסקו בחקר הימה. קפטן ויליאם פרנסיס לינץ' מהצי האמריקאי, שסייר וביצע מדידות בים המלח ב-1848, נתן לכפים את שמותיהם. על שמו של לינץ' נקרא מצר לינץ' שהוא המצר שעובר בין הלשון לחוף המערבי של ים המלח (כיום המצר יבש).
השינויים במפלס המים הביאו לשינוי שטח הלשון וגובהה מעל פני ים המלח. ישנן עדויות כי בעבר עברו את ים המלח ברגל או בעזרת בהמות, כאשר חלק מהדרך היה על הלשון. הקצינים האנגליים אירבי ומנגלס כתבו כי בשנת 1812 עברה שיירה בים הרדוד ובלשון, ונאמר להם שאפשר לעבור את הים במקום זה בכל ימות השנה. תיאור מפורט של הימה מביא הנוסע הנרי בייקר טריסטראם שביקר בארץ ישראל בשנים 1863 - 1864 וכתב את רשמיו בספר "מסע לארץ ישראל".
המונח ”לְשׁוֹן יָם הַמֶּלַח” מקורו בתנ"ך, שם שימש דווקא לציון קצהו הצפוני של ים המלח[1]. לשון ים המלח של ימינו קרויה בערבית "אל-לסאן", והיישוב הסמוך אליה ממזרח הוא הכפר מזרעה, הנזכר כבר במכתבי בר כוכבא.
תכונות הלשון
מחקרים ותצפיות שנערכו על הלשון, העלו את הממצאים הבאים:[דרוש מקור]
- הלשון כולה צחיחה.
- גובהה, נכון לעת המחקר, כ-80 עד 90 מטרים.
- על הלשון יש פסגה שהיא רכס מרכזי המתמשך מצפון לדרום. שפת הרכס תלולה יותר לצד צפון.
- כלפי מערב הרכס משתפל אל הים ועטור בפס שפל היוצר שלוחת חוף בפינה הדרומית-מערבית.
בשנת 1961 נצפתה הופעה של איים ליד חצי האי. האיים נוצרו מהרס צוקי החוואר. אורך שניים מהם הגיע ל-200 מטר. הגורם לכך היה פעולת גלי הים על חופי הלשון. האיים התמוססו עם הזמן[2].
מסלע הלשון מורכב לסירוגין משכבות דקיקות ובהירות של ארגוניט מהשקעה קיצית ומשכבות כהות יותר של חומר דטריטי (משקע זעיר-גרגיר שמקורו בשחק סלעים ביבשה) מהשקעה חורפית. כך נוצרים הרבדים המכונים על שם הלשון חוואר הלשון. זהו מסלע שונה מחוואר רגיל המוכר משכבות גאולוגיות בישראל, אשר מורכב מחרסית וקירטון. עוד נכלל במסלע גם הליט.
נסיבות היווצרות
טריסטראם סבר כי היבשה מתקדמת על חשבון הים בפינה הדרומית-מערבית. הוא שיער כי הלשון נוצרה מהיקוות ארבעה נחלים לימה. הוא מוצא תמיכה להשערתו בכך שהחלק הרדוד של האגן הצפוני מתחיל מצפון ללשון. הוא סבר כי הלשון הוא מרבץ של חוואר אשר נסחף מההרים באמצעות הנחלים.
לעומת זאת, הדמיון בין מבנה השכבות של הלשון לבין אלה של הר סדום מראה כי הלשון והר סדום היו קשורים בעבר בקשר יבשתי. הר סדום וחצי-אי הלשון בנויים בעיקר משכבות מלח שהושקעו לפני תצורת הלשון. רק תנודות טקטוניות הביאו לשקיעת האגן הדרומי ולחשיפת הלשון[2]. מכאן שמקור המלח הוא זהה והתצורה שותפה להר ולחצי האי. חוואר הלשון מעל התצורה יכול לנבוע מסחף הנחלים.
'הנהר הסודי'
'הנהר הסודי'[3], הוא כינוי[4] שהוענק בסדרת כתבות של אורן אהרוני בכאן 11 בראשית 2020, לשתי זרימות מים קבועות ממערב ללשון ים המלח ולאורך עשרה קילומטרים[5]. שני הנחלים המכונים 'הנהר הסודי' זורמים מבריכות האידוי של ים המלח באגן הדרומי עד לחלקו הצפוני של ים המלח ונשפכים במצר לינץ' וצבע המים שלהם כחול וטורקיז.
בנחל המערבי זורמים מי ים המלח שמקורם בבריכת האידוי 5, עם מי נביעות מאקוויפר ההר.
הנחל השני הוא המשך מלאכותי של נחל הערבה, שבעבר היה נשפך לאגן הדרומי, ולאחר התיבשותו זורם לאגן הצפוני. הזרימה, שמכילה בעיקר תמלחת מפעילות מפעלי ים המלח, מתחילה מסוף התוואי הטבעי של נחל הערבה, ועוברת בין בריכות ים המלח הישראליות לבין הירדניות וממשיכה צפונה עד לאגן הצפוני. בנחל זורמים גם מי מעיינות ומי שיטפונות שזורמים בנחל הערבה וביובלו ואדי חסה. המים הזורמים בו גורמים להתחתרות הנחל וליצירת קניון.[6][5][7][8][9][10].
לאורך 'הנהר הסודי' ניתן לראות נביעה של אספלט, סדקי בוץ ייחודים, תופעת פטריות וביצי מלח. גם באזור זה נפוצים בולענים[3].
לקריאה נוספת
- צבי אילן, ים המלח וחופיו, מפעלי תרבות וחינוך - הוצאת מעריב - תל אביב 1972.
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ה', ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק י"ט.
- ^ 2.0 2.1 ראו ספרו של צבי אילן בסעיף "לקריאה נוספת".
- ^ 3.0 3.1
"מי ידע בכלל שזה קיים?" הנהר הסודי בשטח מפעלי ים המלח, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 13:18)
- ^ 'סודי' משום שלא היה ידוע לציבור.
- ^ 5.0 5.1 הנהר הסודי בים המלח: שיחה עם ליאור אנמר, באתר מסע אחר
- ^ אילנה קוריאל, "הנהר הסודי" - מה זה באמת?, באתר ynet, 21 בינואר 2020
- ^ Elad Dente, Nadav G. Lensky, Efrat Morin, Tamir Grodek, Nathan A. Sheffer, Yehouda Enzel, Geomorphic Response of a Low-Gradient Channel to Modern, Progressive Base-Level Lowering: Nahal HaArava, the Dead Sea, 1 בדצמבר 2017
- ^
משה גלעד, בכאן 11 מצאו "נהר סודי" שאינו נהר, אינו סודי – ומסוכן לציבור, באתר הארץ, 21 בינואר 2020
- ^ האמת מאחורי הנהר הסודי: היה או חלמנו חלום?, באתר "סרוגים", 21 בינואר 2020
- ^ שני אשכנזי, דעה: נהר סודי? לא בדיוק. איך מתייחסת כיל בדוחות הכספיים לתופעה ומה באמת צריך להדאיג, באתר גלובס, 21 בינואר 2020
