לדלג לתוכן

מבחן TOVA

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מבחן טובה)

מבחן TOVA (ראשי תיבות באנגלית: Test of Variables of Attention) הוא מבדק ממוחשב המיועד לבדיקה של קשב מתמשך ויכול לשמש ככלי עזר אופציונאלי במסגרת אבחון של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. המבחן מודד יכולת משתנה של תשומת לב בתגובה לגירויים חזותיים המוצגים על גבי מסך מחשב.

על פי משרד הבריאות מבחנים ממוחשבים כמו TOVA, לא יכולים לשמש ככלי מאבחן עבור הפרעת קשב[1].

ההנחיה של משרד הבריאות תקפה באופן כללי, גם עבור מבחנים ממוחשבים דומים כמו מבדק ה-MOXO. לצד זאת, למבחן TOVA יש חיסרון משמעותי נוסף, אשר בא לידי ביטוי בעודף יחסי של שגיאות מסוג II - דהיינו מבחן TOVA אינו מצליח לאתר את קיומה של הפרעת קשב, בקרב אחוז גדול מידי של אנשים עם הפרעת קשב.

היסטוריה

מבחן TOVA פותח על ידי ד"ר לורנס מ. גרינברג, פרופסור אמריטוס, לשעבר ראש החוג לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר באוניברסיטת מינסוטה. פיתוח המבחן החל בשנת 1964. המבחן הפך לזמין מסחרית בשנת 1990.

תהליך הבדיקה

הבדיקה אורכת 21.6 דקות (לאחר מתן הסברים לנבדק ותרגול של 3 דקות), בהן על הנבדק ללחוץ על כפתור בכל פעם שהוא רואה אובייקט מסוג א' על מסך המחשב, ולא ללחוץ כאשר הוא רואה אובייקט מסוג ב'.

הבדיקה מתחלקת לשתיים: בחלק הראשון של הבדיקה, האורך 10.8 דקות, המטרה היא למדוד את תשומת הלב במהלך פעילות משעממת. היעד מופיע ביחס של 1 ל-3.5. בחלק השני של הבדיקה, שאורכו זהה, המטרה היא לבדוק את תשומת הלב במהלך פעילות מגרה, בה היעד מופיע ביחס הפוך, של 3.5 ל-1. לאחר מכן, בהתאם לצורך, נוטל הנבדק חד פעמית תרופה לקשיי קשב וריכוז (בדרך כלל ריטלין), ממתין כשעה, ומבצע את הבדיקה שנית, כדי לבדוק האם נוצר שיפור בתפקודו בעקבות נטילתה.

הנתונים שמתקבלים נועדו לבחון שלושה מדדים: חוסר קשב של הנבדק במהלך המשימה הממוחשבת, אימפולסיביות בלחיצה על הכפתור, והתמדה של הנבדק במשימה.

הנתונים מתבטאים בארבעה סוגי ציונים:

  • השמטות (לא הייתה לחיצה על הכפתור כשהופיע הגירוי במחשב) - מהווה מדד למוסחות
  • לחיצות סתמיות (לחיצה כשהגירוי לא הופיע) - מדד לאימפולסיביות
  • זמן תגובה (הזמן שנדרש מרגע הופעת הגירוי עד ללחיצה) - מדד לריכוז
  • יציבות זמן התגובה (מידת היציבות באופן ההתייחסות של הנבדק לגירוי) - מדד למאמץ

תוצאות אלו מושוות לנורמה באוכלוסיית בני גילו של הנבדק. לנבדק ניתן ציון תקן, בין 2- ל-2+, כאשר ציון 0 מבטא את הנורמה. בנוסף נערכת השוואה בין התפקוד במבחן לפני ואחרי נטילת התרופה לקשיי קשב וריכוז, כדי לבדוק האם נוצר שיפור בתוצאות בעקבות נטילתה.

ביקורת

חוקרים המתנגדים ל-TOVA במסגרת אבחון קשיי קשב וריכוז, טוענים כי ניתן לו משקל רב באבחון, למרות שהוא מדייק רק בכ-85%-80 מהמקרים של ילדים הלוקים בקשיי קשב וריכוז, וקיימת אצלו נטייה לטעויות מסוג II - לא מצביע על הפרעת קשב כשלמעשה היא קיימת. על כך נטען כי המבחן לא מתיימר לאבחן באופן בלעדי, אלא רק לשמש כלי עזר לנוירולוג באבחנה, וכי ההפרעה נקבעת רק בשילוב של תוצאות המבחן לצד גורמים נוספים, כמו שאלונים ובדיקה נוירולוגית גופנית.

מבחן BRC‏ (Brain Resource Cognition), המשמש גם הוא ככלי עזר ממוחשב לאבחון הפרעת קשב, מנסה לגבור על חלק מהחסרונות של מבחן TOVA, ולתת תמונה מקיפה יותר של מכלול תפקודי הקשב של הנבדק ורמת החומרה של הקשיים אם קיימים, באמצעות מספר משימות ממוחשבות מגוונות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


מבחן TOVA42098937Q7705795