ענאבה
| מדינה |
 אלג'יריה |
|---|---|
| מחוז | מחוז ענאבה |
עֲנָאבָּה (בערבית: عنابة – "מקום השיזף"), שבעבר נקראה בון או בונה, היא עיר נמל בצפון־מזרח אלג'יריה, קרוב לגבול עם תוניסיה. העיר נמצאת ליד נהר סיבו במחוז ענאבה. אוכלוסיית העיר מוערכת בכ-263,650 (2019) ובאזור המטרופולין בכמיליון תושבים,[1] והיא העיר השלישית בגודלה באלג'יריה המהווה מרכז תעשייתי מוביל.[2][3]
ענאבה היא עיר חוף שעברה צמיחה משמעותית במאה ה-20. לאזור המטרופולין של ענאבה צפיפות אוכלוסין גבוהה יותר מאשר באזורי מטרופוליטין אחרים לאורך חופי אלג'יריה, כמו אוראן ואלג'יר. חלק גדול מהמזרח והדרום של אלג'יריה עושה שימוש בשירותים, בציוד ובתשתיות של ענאבה. מבחינה כלכלית, העיר מהווה מרכז לפעילויות כלכליות שונות, כגון תעשייה, תחבורה, פיננסים ותיירות.[4]
שמות
ענאבה המודרנית התפתחה על שטחו של אפרודיסיום, נמל העיר הרומית הִיפּוֹ רֵגיוס (Hippo Regius; העיר כיום התרחבה גם דרומה מעל חורבות היפו רגיוס). השמות הקודמים שלה, בון ובונה, נגזרו מהמילה "אובו", צורה מקומית של השם היפו. השם הלא רשמי שלה, "ארץ השיזפים" (בערבית: بلد العناب, בלד אל-עֻנַאב), נגזר מהשפע של פרי השיזף באזור.
היסטוריה
האזור של ענאבה מיושב מימי קדם, עם ממצאים פרהיסטוריים של כלי אבן מהתקופה הפלאוליתית התיכונה. העיר הרומית הקדומה היפו רגיוס היא קודמתה ההיסטורית של ענאבה, ובישוף אוגוסטינוס כיהן בה בין 396–430 לספירה. העיר נהרסה במאה ה-5 על ידי הוונדלים ושוב נבנתה על ידי הביזנטים עד הכיבוש המוסלמי במאה ה-7.
לאחר מאות שנים של שלטון מוסלמי, ענאבה המשיכה להתפתח בתקופת השלטון הצרפתי על אלג'יריה. בתקופה זו כונתה העיר בון והייתה מרכז ייצוא תעשייתי לנחושת, עפרות ברזל ופוספטים. נבנה נמל מוגן ומסילת ברזל קצרה למכרות, והעיר גדלה במהירות – מתחילת המאה ה-19 עד שנות ה-20 גדלה אוכלוסייתה מכ-10,000 לכ-41,000 תושבים. במהלך מלחמת העולם השנייה שימשה העיר יעד אסטרטגי במבצע לפיד, ונקודת מעבר חשובה לתקיפת תוניסיה ולדחיקת כוחות הציר מצפון אפריקה. ב־1962 הפכה ענאבה לחלק מאלג'יריה העצמאית.
תיירות
ענאבה היא מרכז תיירותי חשוב במערב המזרח התיכון, המשלב חוף ים עם הרים, גבעות ומישורים סביב העיר. האזור מספק אפשרויות לתיירות חוף וגם לטיולי הרים, במיוחד באזור שסביב העיירה סראידי, שבו הרים בגובה עד 1,080 מ'. בעיר שוכנים אתרים דתיים חשובים, בהם בזיליקת אוגוסטינוס ה"קדוש", וכן חיי לילה תוססים ורחוב ראשי ירוק ומלא חיים.
בקרבת העיר נמצא בית הקברות הצבאי של בון, בו קבורים חיילים ואנשי חיל אוויר של האימפריה הבריטית שנפלו באזור במלחמת העולם השנייה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "2008 census" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-21 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ The Report: Algeria 2008. Oxford Business Group. 2008. p. 231. ISBN 9781902339092.
- ↑ Naylor, Phillip C. (2015-05-07). Historical Dictionary of Algeria. Rowman & Littlefield. p. 81. ISBN 9780810879195.
- ↑ "ANVREDET" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-16 בפברואר 2016. נבדק ב-31 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
ענאבה42105258Q45942