מבצע הילה
| מערכה: מבצע עם כלביא, זירת איראן במלחמת חרבות ברזל | ||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||
| סוג העימות | מבצע צבאי | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 11 בנובמבר 2024 – 9 ביוני 2025 (211 ימים) | |||||
| קרב לפני | מבצע חיצי הצפון, מבצע ימי תשובה | |||||
| קרב אחרי | מבצע עם כלביא | |||||
| מקום | ישראל | |||||
| ||||||
מבצע הילה היה מבצע צבאי במסגרתו אמ"ן, השב"כ וצה"ל הכינו את התוכניות למבצע עם כלביא שיצא לפועל ב-13 ביוני 2025 על מנת לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית ולפגוע במערך הבליסטי.
רקע
איראן הקימה את טבעת האש האיראנית סביב ישראל, וקידמה תוכנית גרעין, שבישראל רואים בה איום קיומי על המדינה.[1] ישראל פעלה במערכה בין המלחמות לעיכוב תוכנית הגרעין האיראנית ולסיכול התחזקות חזבאללה, הנתמך על ידי איראן. המתקפה על איראן תוכננה בישראל במשך לפחות שני עשורים.[2][3] ב-2015 נחתם הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, שבו איראן התחייבה לאפשר פיקוח על תוכנית הגרעין שלה ולעכב אותה למשך 15 שנים, בתמורה להסרת הסנקציות הבין-לאומיות עליה. לאחר החתימה על ההסכם איראן אפשרה לפקחים מהסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לפקח על מתקניה. רמת העשרת האורניום באותה עת הגיעה עד 3.67%,[4] כמות האורניום המועשר הגיעה עד 300 קילוגרם,[5] והצנטריפוגות היו מהדור הראשון.[6]
ב-2018 פרשה ארצות הברית בראשות הנשיא טראמפ מההסכם, וחידשה את העיצומים נגד איראן,[7] צעדים שנעשו בעידוד מפורש של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ובתמיכת מדינות המפרץ הפרסי.[8] לאחר פרישת ארצות הברית מההסכם ב-2018 והחזרת הסנקציות, האיצה איראן את ההתחמשות הגרעינית שלה.[9][10][11] בשנת 2021 הצליחה איראן להעשיר אורניום לרמה של 60%,[12] רמה שאינה משרתת שימושים אזרחיים,[13][14] והגדילה את הכמויות שצברה.
לאחר טבח שבעה באוקטובר כוחות ציר ההתנגדות, שמגובים על ידי איראן, היו מעורבים במלחמת חרבות ברזל – החות'ים בתימן וחזבאללה בלבנון תקפו את ישראל בטילים בליסטיים ובכטב"מים. באפריל 2024 ישראל התנקשה במוחמד רזא זאהדי – גנרל איראני בכיר, סמוך לשגרירות איראן שבסוריה, במה שהיווה עימות ישיר ראשון בין המדינות. איראן הגיבה במתקפה של כטב"מים וטילים שנורו לעבר ישראל. באוקטובר 2024, בתגובה להתנקשות באסמאעיל הנייה בטהרן, תקפה איראן את ישראל פעם נוספת, מה שהוביל למתקפת נגד ישראלית.
מהלך המבצע
בין 11 בנובמבר 2024 עד 9 ביוני 2025, צה"ל הכין תוכניות למכת הפתיחה נגד איראן, במסגרת התוכניות הועברו כטב"מים וציוד נוסף עבור מבצע עם כלביא. במסגרת המבצע עבור מבצע נרניה הוכנה רשימת מטרות שכלל את המדענים בתוכנית הגרעין, באמ"ן דירגו יותר מ-100 חוקרי אטום מרכזיים לארבע רמות לחיסול, מהרמה הגבוהה ביותר ומטה. ככל שמדען היה עם יותר ידע צבאי ובעל מידע שקשה יותר להחליף אותו, הוא דורג גבוה יותר.[15][16][17]
עבור מבצע חיסול הפיקוד הבכיר באיראן, צה"ל הכין רשימת מטרות של מפקדים ובכירים, ועל מנת לסכל כל תגובה מיידית, צה"ל הכין תוכנית לחסל את כל המטה הכללי של הכוחות המזוינים של איראן.[18]
נידונה גם במהלך דיונים השאלה אם ארצות הברית תצטרף לתקיפות לצד ישראל והאם היא תאשר תקיפה ישראלית עצמאית על אדמת איראן. בדיונים הוצגו שלוש דרכי פעולה מרכזיות: פעולת עצמאית, שתביא הישג מוגבל שיתמקד במתקן הגרעין התת-קרקעי בפורדו. השנייה – תקיפה ישראלית בסיוע אמריקני הכולל סיפוק דלק וחימוש, והאופציה השלישית, תקיפה משותפת של שתי המדינות בשותפות מלאה על מנת לפגוע בצורה יותר משמעותית בתוכנית הגרעין, בסוף התרחשה האופציה השלישית וארצות הברית תקפה באיראן במסגרת מבצע פטיש חצות.[19]
כאשר בישראל עלה חשש כי איראן תפתח במתקפת פתע נבנה מבצע משלים בשם 'טורנדו' - שמטרתו הייתה "להרוס את טהראן", תוך פגיעה במבנים ובתשתיות בבירת הרפובליקה האסלאמית כדי ליצור מאזן הרתעה נגד איראן, מחשש שתוציא מתקפה רחבה לעבר העורף הישראלי.[18][19]
התאריך הראשוני שסומן כיעד אפשרי לפעולה היה חודש אפריל, למרות שבמערכת הביטחון העדיפו לדחות את הפעולה לאוקטובר 2025. בסופו של דובר התקיפה התרחשה ביוני 2025.[19]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ נתניהו: "אירן גרעינית - איום ישיר וכבד", באתר מאקו, 31 באוקטובר 2011
- ↑
כוננות שיא במזרח התיכון: האם ישראל בדרך לתקיפה באיראן?, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:22)
- ↑ דרוקר הימר אתמול שלא נתקוף באיראן, ברשת צוחקים: "חלק ממבצע ההונאה", באתר וואלה, 13 ביוני 2025
- ↑ איראן והפרות ההסכם: צנטריפוגות חדישות ופי 12 אורניום, באתר ynet, 11 בנובמבר 2020
- ↑ דין שמואל אלמס, איראן מגבירה את קצב ההפקה, לא רק של אורניום. מי יעצור אותה?, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2024
- ↑ מה המרחק של איראן מפצצה גרעינית?, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ↑ עמית ולדמן - ישן 4, "נשבש את תוכנית המשטר האירני", באתר מאקו, 26 במרץ 2019
- ↑ המשבר היזום: כך מתכננות ארה"ב וישראל ללחוץ על איראן, באתר ynet, 10 ביולי 2020
- ↑ סבא"א: אירן הפרה את הסכם הגרעין והעשירה אורניום מעבר לרמה המותרת, באתר מאקו, 11 בנובמבר 2020
- ↑ הפרותיה של איראן בתחום הגרעין: JCPOA ומעבר, באתר www.inss.org.il
- ↑ ישראל החלה להיערך לתקיפה באיראן, למקרה שתפרוץ לעבר הגרעין | הסיפור המלא, באתר ynet, 15 ביולי 2021
- ↑ דניאל סלאמה, איתמר אייכנר, איראן: הצלחנו להעשיר אורניום לרמה של 60%, באתר ynet, 16 באפריל 2021
- ↑
ארה"ב: היתה התקדמות משמעותית בשיחות הגרעין עם איראן, אנו קרובים להסכם, באתר הארץ, 3 במרץ 2022
- ↑ תוכנית הגרעין של איראן: בין אזהרות סבא"א למהלכים לגיבוש הסכם, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ↑ ניצן שפירא, "חתונה אדומה": התוכנית לחיסול המטכ"ל האיראני, באתר מאקו, 18 ביוני 2025
- ↑ איתי בלומנטל כרמלה מנשה, "מבצע הילה" ו"מבצע טורנדו": מאחורי הקלעים של הדיונים לקראת התקיפה באיראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 ביולי 2025
- ↑ רונן ברגמן, בלעדי: מאחורי הקלעים של מבצע "נרניה" לחיסול צמרת מדעני הגרעין באיראן, באתר ynet, 19 ביוני 2025
- ^ 18.0 18.1 איתי בלומנטל כרמלה מנשה, "מבצע הילה" ו"מבצע טורנדו": מאחורי הקלעים של הדיונים לקראת התקיפה באיראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 ביולי 2025
- ^ 19.0 19.1 19.2 חרדים 10, 'מבצע הילה' ו'טורנדו': הדיונים מאחורי הקלעים לקראת התקיפה באיראן נחשפים, באתר חרדים10, 2025-07-07
מבצע הילה41600964