טבעת האש האיראנית
![]() | |
מייסדים | קאסם סולימאני ✘ |
---|---|
אזורי פעילות |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
חברים |
ארגוני טרור פעילים |
מתנגדים |
ארגונים ומדינות מתנגדות![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
קרבות |
מלחמת חרבות ברזל החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל מבצע עם כלביא |
טבעת האש האיראנית[2][3][4] היא אסטרטגיה צבאית של ציר ההתנגדות המיושמת במזרח התיכון, סביב שלל החזיתות של מדינת ישראל בזירות מדינתיות שונות, ובאה לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל. אסטרטגיה זו, היא חלק מהסכסוך האיראני-ישראלי תוך כדי הפעלה של ארגוני טרור במדינות חסות, ואף מהווה את מרכז הכובד שלה.[5] יש הטוענים, שכתוצאה מכך, מתקיימת מלחמת פרוקסי בין איראן לישראל.[6][7][8] מנגד, איראן לא משתמשת או מכירה במונח 'טבעת האש',[9] ומספר מומחים לחקר איראן סבורים כי מדובר בתאוריה שאינה נכונה.[10][9]
מטרה מרכזית
מטרתה של טבעת האש האיראנית היא יצירת דינמיקה אזורית לשינויים גאופוליטיים על ידי פגיעה, יצירת סכסוכים והחלשתה של ישראל כמעצמה אזורית וכמדינה בעלת בריתות אזוריות עם מדינות במזרח התיכון ובזירה הבין-לאומית. תלכיד של מדינות, המהוות יחדיו קואליציה אנטי-איראנית, כגון: מצרים, ערב הסעודית, קטר, בחריין, איחוד האמירויות הערביות ועומאן,[11] וגם מדינות מערביות, כדוגמת ארצות הברית, בריטניה וצרפת. האינטרס הלאומי האיראני מזהה מדינות אלו כמאיימות על החתירה של איראן להגמוניה במזרח התיכון ובמערכת הבין-לאומית.[12] מכאן, היא חותרת להרחבת השפעתה האזורית תוך כדי יצירה של טווח ביטחון מבצעי, ללא מעורבות ישירה. זאת על ידי יצירת אסימטריה מבצעית בינה לבין ישראל, בשיגורי טילים, פעולות טרור גאוגרפי וסייבר.[13] זאת ועוד בהמשך לכך, טבעת האש האיראנית משרתת גם כפעולת הסחה ואת פיזור תשומת הלב של ישראל כלפי איראן בשאיפותיה להמשיך לשקוד על ייצור נשק גרעיני, ובכך לחזק את מעמדה בציר ההתנגדות ולשנות את מאזן הכוחות באזור כאשר ידה על העליונה.[14][15][16][17]
עיקרון מנחה
העיקרון המנחה את טבעת האש האיראנית הוא פעילות מרחוק ובלתי מעורבת באופן ישיר של איראן במזרח התיכון בזירות אלו, תוך כדי תמיכה צבאית והענקת חסות ומשאבים שונים לארגוני הטרור לפגיעה בישראל.[18] פעילות טבעת האש האיראנית, משולה בלשון המטפורה, לתמנון שמרכזו ומוחו אינם אחראים לפעולות זרועותיה הארוכות של איראן ולכן אין אפשרות לגיטימית לפעול נגדה בכוח גלוי. ובלשון דימוי נוספת, פעילותה של איראן על פי אסטרטגיה זו היא 'היד המנענעת את העריסה'.[19][20][21] על פי העיקרון המנחה, תכנית פעולה זו הינה רב-מימדית, ומתייחסת לתהליך ומבחן התוצאה. התהליך כולל שלושה שלבים: השלב הראשון מתייחס לשחקנים השלוחים של איראן; השלב השני מתייחס למערך הענף של הטילים הבליסטיים של איראן; השלב השלישי מתייחס לתכנית הגרעין של איראן. מבחן התוצאה מתייחס למטרת העל של איראן בהמשך לשלבים הללו, והוא השמדת מדינת ישראל עד שנת 2040.[22]
זירות פוליטיות גאוגרפיות
הזירות הפוליטיות בהן טבעת האש באה לידי ביטוי: בלבנון עם כוחות חזבאללה; ברצועת עזה וביהודה ושומרון, עם כוחות החמאס, ועדות ההתנגדות העממית והג'יהאד האסלאמי; בסוריה עם כוחות מיליציה מקומיות וזרות; בתימן, עם כוחות החות'ים; בעיראק עם מיליציות פרו-איראניות.[23][24][25]
בסיס ההבחנה בין ציר ההתנגדות לטבעת האש האיראנית
ציר ההתנגדות מהווה את האידיאולוגיה והמדיניות בהובלתה של איראן, בעוד ש'טבעת האש האיראנית' מהווה את האסטרטגיה הצבאית של הציר.[26][27]
טבעת האש היא הביטוי המעשי לציר ההתנגדות (מחוואר אל-מוקאוומה), שאיראן, כאמור, שוקדת עליו זה עשרות שנים: בנייה של קואליציה אזורית בין ארגונים לא מדינתיים שדבקים באידיאולוגיה דתית קנאית וחותרים לנטרל את העליונות הצבאית הישראלית על ידי לוחמה א-סימטרית (טרור, גרילה, רקטות) ולמנוע ממנה הכרעה, בין היתר באמצעות יכולת ספיגה, סבלנות ועמידה איתנה (סבר וצומוד)
— כתבה ב-YNET, 'השטן הגדול והשטן הקטן, מאת מיכאל מילשטיין, ידיעות אחרונות 9/8/24.
בקיעים וסימנים לקריסתה
במשך שנים רבות טבעת האש האיראנית שירתה את מטרתה, וניהול עימותיה של איראן בעזרת שליחים אזוריים כנגד ישראל, ולא באופן ישיר, כדי להקיף את ישראל בשחקנים חמושים ואידיאולוגיים אשר יאיימו על קיומה. תכנית פעולה זו נועדה לערער את בטחונה הלאומי של ישראל על ידי התשה וכרסום בעוצמתה הצבאית, ובכך להעצים את מעמדה ההגמוניאלי של איראן כמעצמה אזורית וללא עימות ישיר עם ישראל, אשר זה עלול להבליט את יתרונותיה של מדינת ישראל ובכך לכתוש ולהביס את איראן.[28]
בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ישראל החלה לפעול בפגיעת רשת השליחים של איראן. כלל הכוחות הללו החלשו עד מאוד או הושמדו כמעט באופן מוחלט: החזבאללה בלבנון, החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בעזה, מיליציות שיעיות בעיראק, החות'ים בתימן ויחידות שיעיות בסוריה.[29]
ישראל, מהצד שלה, הקפידה להכות במוקדי טרור ותחמושת – אך נמנעה מלפגוע באתרים ריבוניים מובהקים של איראן, מחשש להסלמה כוללת.
בהמשך לכך, במהלך אמצע יוני 2025, הדינמיקה השתנתה. בעוד מדינת ישראל בעבר פגעה במוקדי טרור ותחמושת, ונמנעה מפגיעה במוקדים ריבוניים של איראן מתוך אחריות וזהירות להחרפה אזורית. ביוני 2025 ישראל החלה בפעילות מבצעית כלפי איראן, מבצע עם כלביא, אשר ברבות הימים הפך למערכה צבאית בין שתי המדינות. מערכה זו מצד ישראל, כללה תקיפה אווירית באתרים גרעיניים, אשר ידועים בניסויים, העשרה והסתרה של רכיבים שונים בתהליך הגרעיני. הלחימה הישראלית פעלה גם נגד מאגרי נשק ותשתיות תקשורת שונות, המשרתות את תעמולת המשטר האיראני. במקביל לכך, התרחשה גם מתקפת כנגד מערך הסייבר האיראני. זאת ועוד, במהלך מהלך מבצעי זה, מנהיגות הצבא הבכירה ובכירי משמרות המהפכה האסלאמית חוסלו בהובלת המוסד.[30]
ב -22 ביוני 2025 התרחשה תקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן, מתקפה אשר יצרה נקודת מפנה קריטית בהשפעתה של טבעת האש האיראנית במזרח התיכון ובכלל.[31]
מקור ומשמעותו של המונח
המונח 'טבעת האש האיראנית', משמש כמטפורה למונח הגאולוגי טבעת האש.[32] מונח מדעי זה, מהווה כינוי לרצועה ארוכה של אזורים המקיפה את האוקיינוס השקט.[33] רצועה, הנמצאת רובה ככולה מעל הלוח הפסיפי ומתאפיינת בפעילות געשית נמרצת וברעידות אדמה תכופות, בגלל תזוזת הלוחות הטקטוניים.[34] אנלוגיה זו, העורכת שימוש ב'טבעת האש' במרחב הפיזי כמטפורה של 'טבעת האש' למרחב הפוליטי במזרח התיכון, ממחישה את הפגיעות, הסכנות והאיומים בשני המרחבים במידה ואכן טבעת האש פעילה.
חברים
מדינות
ארגונים
ארגונים שיעים
חזבאללה (לבנון, אפגניסטן)
חות'ים (תימן, עיראק)
אל-חשד א-שעבי:
- ההתנגדות האסלאמית בעיראק (עיראק)
חטיבת האימאם חוסיין (עיראק, לבנון)
חטיבת אבו אל-פדל אל-עבאס (סוריה)[א]
אמל (לבנון)
גדודי אל-אשתר (בחריין)
ההתנגדות האסלאמית מארץ שני המסגדים הקדושים (ערב הסעודית)
ארגונים פלסטינים
חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (רצועת עזה)
חמאס (רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה[א], עיראק[ב])
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה[א])
גדודי חללי אל-אקצא (רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון)
ועדות ההתנגדות העממית (רצועת עזה)
החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית (לבנון, סוריה[א], רצועת עזה)
החזית העממית לשחרור פלסטין (רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון)
החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (רצועת עזה, יהודה ושומרון)
ארגונים נוספים
ראו גם
- תוכנית הגרעין האיראנית
- הסכסוך האיראני-ישראלי
- מבצע עם כלביא
- יחסי איראן–ישראל
- יחסי איראן–חזבאללה
- ציר ההתנגדות
- גאופוליטיקה
- חזיתות מלחמת חרבות ברזל
לקריאה נוספת
- דוד מנשרי - איראן: בין אסלאם ומערב, הוצאת משרד הביטחון, 1996
- ואנה ואנוצ'יני, איראן הוורודה: דמוקרטיה איסלאמית - החלום האבוד, בני-ברק: הקיבוץ המאוחד, 2009
- שמואל שגב, המשולש האיראני: הקשרים החשאיים בין ישראל-איראן-ארצות הברית, ספרית מעריב, 1981. (הספר בקטלוג ULI)
- רונן ברגמן, נקודת האל-חזור: המודיעין הישראלי מול איראן וחזבאללה, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 2007 (הספר בקטלוג ULI)
- יועז הנדל ויעקב כץ, ישראל נגד איראן: מלחמת הצללים, זמורה ביתן מודן, תשע"א 2011. (הספר בקטלוג ULI)
- יוסי אלפר, מדינה בודדה: החיפוש החשאי של ישראל אחרי בעלות ברית באזור, הוצאת מטר (הספר בקטלוג ULI)
- דורון יצחקוב, איראן-ישראל 1948–1963 : קשרים בילטרליים בצל שותפות אינטרסים במרחב גאופוליטי משתנה. בהוצאת מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה ומרכז אליאנס ללימודים איראניים, אוניברסיטת תל אביב
- משה אהרונוב, מאיר ליטבק, איראן – מקיסרות פרסית למהפכה אסלאמית (ספר 9 בסדרה המזרח התיכון בימינו), האוניברסיטה הפתוחה, תשע"ד–2014, פרק 9.3.4.3: היחסים עם ישראל, עמ' 114–118.
- דנה פרייזלר - סווירי, "המב״ם כביטוי לתחרות האסטרטגית האזורית בין ישראל לאיראן", כתב העת בין הקטבים גיליון 35: מעגל שלישי.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור היה ראש המטה לביטחון לאומי, מפקד המכללות הצבאיות והמזכיר הצבאי לשר הביטחון., איראן כאתגר צבאי ומדיני לישראל - אלוף (מיל') עמידרור, באתר צה"ל, 5 בינואר 2022
קישורים חיצוניים
- עמי רוחקס דומבה, מחקר חדש: היכולות הגרעיניות המיוחסות לישראל השפיעו על החלטות מנהיגי מדינות ערב, IsraelDefense, 24 ביוני 2021
- יוני בן-מנחם, האוטוסטרדה של "ציר ההתנגדות", באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוקטובר 2019
- תופי מלחמה: ישראל ו"ציר ההתנגדות", 2 באוגוסט 2010
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ]צה"ל, ציר ההתנגדות, באתר צה"ל
- אפרים קם, מן הטרור ועד הגרעין – משמעותו של האיום האירני, מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, תשס"ד
- יניב גמבש (עורך ראשי), יבגניה ביסטרוב, ארנון סופר, איראן 2007 – ניתוח גאואסטרטגי, קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה, 2008
אקונומיסט, עסק שחור סחר הנפט הסודי שמממן את מלחמות איראן, באתר TheMarker, 10 בנובמבר 2024
- אוהד חמו, עירומה ומבודדת: איראן הייתה בשיא, ואז הכול קרס לה מול העיניים, באתר מאקו, 17 באפריל 2025
ישי הלפר, מה נותר מטבעת האש האיראנית ועד כמה היא עדיין מאיימת על ישראל?, באתר הארץ, 18 ביוני 2025
ביאורים
הערות שוליים
- ↑ בריטניה: חזבאללה הוכרז כארגון טרור, באתר ערוץ 7, 25 בפברואר 2019
- ↑ FDD, Attacks on Israel Part of Iran’s Ring of Fire Strategy, FDD, 8/10/2023
- ↑ Kobi Borenstein, Ring of Fire, Mishpacha Magazine, 6/8/2024
- ↑ Tom O'Connor, Israel Faces Iran-Backed 'Ring of Fire' in Ground War with Hezbollah, Newsweek, 4/10/2024
- ↑ ליאור בן ארי, טבעת אש סביב ישראל, באתר ynet, 5 בספטמבר 2024
- ↑ Daniel Sobelman, Israel, Gaza, and Iran’s “Ring of Fire”, LAWFARE, 8/9/2024
- ↑ שאול ברטל, מלחמת השליחים של איראן, באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, 5/3/2023
- ↑ רז צימט, מעוינות אידיאולוגית ליריבות אסטרטגית: התפתחות התפיסה האיראנית כלפי ישראל, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ינואר 2024
- ^ 9.0 9.1 עדו קונרד, "לאיראן אין כל תוכנית להשמיד את ישראל או להשתלט על המזה"ת", באתר "שיחה מקומית", 24 בספטמבר 2024
- ↑
הילו גלזר, ליאור שטרנפלד פגש את נשיא איראן. הוא משוכנע שלא מדובר באיום קיומי, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2024
- ↑ Bob Feferman, Iran’s ‘Ring of Fire’: A Growing Threat to Israel, The Times of Israel, 8/7/2020
- ↑ אל"ם ט' ואל"ם ר', תפיסת העליונות בתחרות האסטרטגית בין ישראל ובין איראן, באתר את"צ, ספטמבר 2023
- ↑ משה פוזיילוב, טבעת האש האיראנית וקריסתה: ממדיניות פרוקסי למבצע עם כלביא, באתר ישראל היום, 18/6/2025
- ↑ "טבעת האש של איראן עולה בעצמה באש", באתר "סרוגים", 1 באוקטובר 2024
- ↑ YNEY, טבעת האש מתהדקת: האיום האווירי מעיראק על ישראל, באתר YouTube
- ↑ שחר קליימן, דעה | "טבעת האש" שאיראן מנסה לחשל סביב ישראל מתהדקת, באתר ישראל היום, 31 בדצמבר 2023
- ↑ דור לוינטר, "איראן תכננה את אחדות הזירות. זה מכונה Ring of Fire. הם תכננו טבעת של אש מסביב לישראל. הכול מגובה במסמכים ומחקרים", באתר Epoch, 16/10/2023
- ↑ Alan Pino, Iran has a strategy for Israel. Now Israel needs one for Iran., Atlantic Council, 2/10/2024
- ↑
צבי בראל, "טבעת האש" האיראנית נאלצת לתמרן בין אינטרסים סותרים, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2024
- ↑ בן כספית, פחדן, רופס ו"מכיל": נתניהו חפר את טבעת האש האיראנית במו ידיו, באתר מעריב אונליין, 30 באוגוסט 2024
- ↑ אלי אושרוב, איך מכבים טבעת אש? ישראל, איראן והנבואה שמגשימה את עצמה, באתר הפורום לחשיבה אזורית - מכון ון ליר בירושלים, 12/9/2024
- ↑ איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, גד ליאור, התוכנית האיראנית הקטלנית שקרסה מאז 7/10 - והמחיר הכבד ששילמה ישראל, באתר YNET, 20/6/25
- ↑ ערן אורטל, להתיש את החתול, באתר את"צ
- ↑ יעקב עמידרור, "טבעת של אש", באתר מאקו, 2 באפריל 2024
- ↑
גרשון הכהן, תוכנית "טבעת האש" של סולימאני מחייבת את ישראל לגבש מענה חדש, בעיתון מקור ראשון, 7 באפריל 2024
- ↑ מיכאל מילשטיין, מוקאוומה -עלייתו של אתגר ההתנגדות והשפעתו על תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, דצמבר 2009
- ↑ מיכאל מילשטיין, אתגר ההתנגדות (אל מוקאוומה) ומאפייניו: דרכי ההתמודדות האפשריות לישראל, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי - עדכן אסטרטגי, ינואר 2010
- ↑ כאן - חדשות, הסיוט הגדול של איראן: לאן נעלמה טבעת האש מסביב לישראל? | בשכונה שלנו, באתר YOUTUBE, 19/6/2025
- ↑ ישי הלפר, מה נותר מטבעת האש האיראנית ועד כמה היא עדיין מסכנת את ישראל?, באתר הארץ, 18/6/2025
- ↑ אמיר בר-שלום, טבעת האש סביב איראן מתהדקת, באתר זמן ישראל, 19/6/2025
- ↑ Thomas Mackintosh & Nadine Yousif, What we know about US strikes on Iran's nuclear facilities, BBC News, 22/6/2025
- ↑ CNN, What Is The Ring Of Fire?, YOUTUBE
- ↑ WHAT IF, What If the Ring of Fire Erupted Right Now?, YOUTUBE
- ↑ Ocean Exploration Facts, What is the Ring of Fire?, Ocean Exploration
טבעת האש האיראנית41298863Q133816029