מגבון לח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגבון לח מבד

מגבון לח הוא פיסת בד (בעיקר בד לא ארוג) או נייר הספוג בחומרים שונים, שהשימוש בו הוא בדרך כלל לצורך ניקוי או חיטוי.

סוגים ושימושים

למרות שסוג החומר ממנו עשוי המגבון הוא בעל חשיבות מסוימת עיקר פעולתו של המגבון תלויה בטיב החומרים בהם הוא ספוג, למשל מגבונים לניקוי הידיים לרוב מכילים דטרגנטים שונים או אלכוהול ואילו המגבונים לצורכי החתלה של תינוקות מכילים חומרים המרגיעים את העור ומונעים תפרחת או מגבונים לניקוי העיניים המכילים חומרים מונעי דלקות עיניים. התרכובות הספוגות במגבונים לרוב מוגנות בפטנט ומיוצרות על ידי חברות תרופות המתמחות בתרופות מדף ללא מרשם.

מגבונים לחים באריזות בודדות מחולקים ללקוחות של מסעדות, בעיקר אלה שבהן האכילה נעשית בידיים, לצורך ניקוי לפני הסעודה או לאחריה. חברות תעופה מגישות לנוסעים מגבונים לחים לצורך רענון לקראת הנחיתה. מגבונים לחים מנייר עבה משמשים בעיקר לניקוי תינוקות בעת החתלה. בפועל משמשים מגבונים הנמכרים לניקוי תינוקות גם למטרות אחרות, כגון ניקוי כלים סניטריים או רהיטים בבית. במדינות רבות נמכרות אריזות של מגבונים לחים המיועדים לניקוי אובייקטים ספציפיים - כמו משטחי עבודה במטבח, אסלות, ואפילו בעלי חיים.[1]

מגבונים לחים המיועדים לניקוי ספוגים על פי רוב במים, לעיתים בתוספת בושם או חומרי ריח אחרים. מגבונים המיועדים לחיטוי ספוגים על פי רוב באיזופרופיל אלכוהול.

מגבונים לחים המיועדים ללקוחות מסעדות נארזים, לרוב, כל אחד בנפרד. מגבונים המיועדים לטיפול בתינוקות נארזים בחבילות שבחלקן עשרות עד מאות יחידות.

הפולמוס בהלכה

בהלכה ישנו דיון רחב בין פוסקי ההלכה בשאלת השימוש במגבונים בשבת[2]. לדעת האוסרים[3] יש בזה משום איסור סחיטה, שכן בתוך המגבון ספוגים נוזלים ובעת הניגוב נסחט המגבון ויוצאים הנוזלים, ומאחר ויש לאדם הנאה מכך הרי זה אסור. לדעת המתירים[4] אין בכך איסור סוחט משום שהנוזלים אינם ספוגים בתוך המגבון, אלא אופפים אותו מכל צדדיו. אמנם, גם לדעה זו, אדם שיסחט בידיו בכח מגבון לח על מנת להנות מהנוזלים שבו יעבור על איסור סוחט, אך בשימוש של ניגוב רגיל אין זה סוחט[5].

החל מחודש טבת תשפ"א משווקים ברחבי הארץ מגבונים לחים המותרים לשימוש בשבת תחת חתימתו של הרב ישראל גואלמן, כמה מפוסקי ההוראה חתמו על מכתב האוסר שימוש במגבונים אלו[6].


היבטים סביבתיים

בשנים האחרונות עולה המודעות להשלכות הסביבתיות של השימוש במגבונים לחים. תהליך ההפקה נעשה על ידי יציקת תערובת צלולוזה (תאית) באופן שמבטיח קבלת עיסה צפופה של שתי וערב, בעלת עמידות למאמצים חיצוניים. עובדה זו משפיעה על אופן ומשך התפרקותו של המגבון. כל סוגי המגבונים הלחים, גם אלה המכונים "מתכלים", מתכלים לאט לאין ערוך יותר מניר טואלט, מה שבכמויות גדולות הופך למפגע סביבתי משמעותי.

מגבונים לחים שנזרקים לאסלה הביתית סותמים לעיתים קרובות את הצנרת הביתית או את צינורות הביוב העירוניים. מגבונים שלא נתקעים בדרך, מגיעים אל מפעלי הטיהור כגון מפעל השפד"ן, ונעצרים על ידי מגובי ענק בתחילת הליך טיהורם של המים. פינוי הגבבה השנתי ממפעל השפד"ן עולה למשלם המסים מאות אלפי שקלים בשנה. הדרך היחידה להימנע מנזק זה מלבד אי-שימוש במגבונים, הוא השלכתם לפח האשפה או לקומפוסט. לפיכך יצא ארגון איגודן בקמפיין תקשורתי ששמו "מגבון לח תמיד לפח".[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים