מגן אבות (פיוט)
מגן אבות הוא סוג פיוט, המיועד להרחיב את ברכה מעין שבע הנאמרת בתפילת ערבית של שבת, לפני הפסקה "מגן אבות בדברו" או בתוכה.[1]
תולדות הסוג
בשונה ממרבית סוגי הפיוט, סוג זה אין מקורו בארץ ישראל, והוא הומצא באירופה בימי הביניים ונהג בעיקר באשכנז. פייטני מרכז אירופה חיבבו את תפילות ערבית של החגים וכתבו עבורם פיוטים רבים. לכן, סביר למדי שיבקשו לעטר בפיטים גם ברכה זו. ככל הידוע לנו, הראשון שכתב פיוט לברכת מעין שבע היה רבי יוסף קמחי, שאמנם נולד בספרד המוסלמית, שם לא נהגו לכתוב פיוטים לתפילת ערבית, אך חי רוב חייו בנרבונה שבפרובאנס, ויתכן ששם הושפע מדוגמאות אשכנזיות שקדמו לו[2].
קמחי כתב שני פיוטים לקישוט תפילה זו: הראשון, "יום שבת זכור", אמור להיאמר לפני תחילת הפסקה הליטורגית הסטנדרטית "מגן אבות", וכל שורה מסתיימת בהברה " -הו ", לחרוז עם סיום השורה הראשונה של "מגן אבות "("הא-ל הקדוש שאין כמוהו");[3] השני, "יום שבת שמור", נועד להיאמר לפני השורה השנייה של הפסקה הסטנדרטית ("המניח לעמו ביום שבח קדשו, כי בם רצה להניח להם"), וכל שורה מסתיים בשתי ההברות '-להם', לחרוז עם השורה השנייה של "מגן אבות" (כי בם רצה להניח להם).[4]
לשני השירים האלה של יוסף קמחי היו גורלות שונים: "יום שבת זכור" הפך פופולרי למדי ומופיע במספר כתבי יד; הפיוט מוזכר במהרי"ל,[5] שתי השורות הראשונות אף הגיעו לטקסים מודפסים, והם נאמרים עד היום בכמה קהילות נוסח אשכנז המערבי בליל יום טוב שני של שבועות שחל בשבת.[6]
אף על פי שרבי יוסף קמחי חי בפרובאנס, הז'אנר הפך פופולרי רק באשכנז. בסוף המאה ה-13 כתב שמואל דוולין מארפורט פיוט של מגן אבות "שפרם רם ברוחו", בסגנון "יום שבת זכור", והתכוון שייכנס באותו מקום בתפילה.[7] בדומה לשיריו של קמחי, גם זה מתעסק בענייני שבת בכלל. מאוחר יותר, משוררים אשנזים כתבו פיוטים של ז'אנר זה במיוחד לשבתות מיוחדות, ושבתות שחלו בחגים; שירים אלה מתעסקים לא רק בענייני השבת, אלא גם על החג שבשבילם נכתבו. עזרא פליישר אסף, מכתבי יד אשכנזים, לא פחות משמונה עשר פיוטים כאלה, מאת משוררים שונים, לאירועים במשך כל השנה, כגון: שבת ראש חודש, שבת חנוכה, שבת ראש השנה ושבת שבת נחמו; ואירועי מחזור חיים, כגון שבת שבה חוגגים חתונה או ברית מילה בקהילה.[8] בכל אלה, כל שורה מסתיימת בהברה "-הו" המתחרזת, כמו ב"יום שבת זכור".
לקריאה נוספת
- עזרא פליישר, "עיטורי פיוט לתפילת 'מגן אבות'", תרביץ מה [א-ב] (תשרי תשל"ו), עמ' 89–105.
הערות שוליים
- ^ עזרא פליישר, שירת הקודש העברית בימי הביניים, ירושלים 1975, עמ' 467.
- ^ פליישר, "עיטורי פיוט", עמ' 89–91.
- ^ פליישר, "עיטורי פיוט", עמ' 92.
- ^ פליישר, "עיטורי פיוט", עמ' 94.
- ^ ספר מהרי"ל, מהדורת שפיצר עמ' קפו. לפי המהרי"ל, אומרים אותו גם באחרון של פסח וגם ביום טוב שני של שבועות כשחלים בשבת, ואילו במחזור רעדלהיים נדפס רק בשבועות.
- ^ רבי וולף היידנהיים, מחזור לחג השבועות, רעדלהיים 1831, דף עז ע"א. הפיוט נאמר בפועל בקהל עדת ישורון בניו יורק ואולי בעוד כמה מקומות בעולם.
- ^ פליישר, "עיטורי פיוט", עמ' 95.
- ^ פליישר, "עיטורי פיוט", עמ' 97–104.
