רבי יוסף קמחי
| לידה |
1105 בערך אל-אנדלוס, האימפריה המוראביטונית |
|---|---|
| פטירה |
1170 בערך נרבון, רוזנות טולוז |
| מקום פעילות | פרובאנס, דרום צרפת |
| תחומי עיסוק | בלשנות, פרשנות המקרא |
| תלמידיו | בניו, משה קמחי דוד קמחי (רד"ק) ומנחם בן שמעון |
| חיבוריו |
"ספר זיכרון" "ספר הגלוי" "ספר הברית" "שקל הקודש" |
רבי יוסף קמחי, (1105–1170 בערך) היה בלשן ופרשן מקרא יהודי-צרפתי. נולד בספרד המוסלמית, אך נמלט ממנה עם משפחתו בעקבות רדיפות המואחידינים לפרובאנס שבדרום צרפת, והתיישב בעיר נרבונה (נרבון). רבי יוסף קמחי הוא אביהם של רבי משה קמחי ורבי דוד קמחי (רד"ק), וכן רבו של רבי מנחם בן שמעון.
פירושו למקרא
רבי יוסף קמחי כתב פירוש כמעט על כל המקרא, אך חלק קטן ממנו שרד.[1] רבים מפירושיו משוקעים בכתבי בנו רבי דוד קמחי הנוהג להביאם בשם 'אדוני אבי ז"ל'.[2] נקודת המוצא שלו בפרשנות, היא דקדוק הלשון העברית, אולם בפירושו הוא משלב הגות פילוסופית בת זמנו, אך עם זאת הוא מקפיד על אופיו הפשטי של הפירוש. את שמות פירושיו קרא בשמות המופיעים בתורה: לפירושו על התורה קרא "ספר התורה", ולפירושו על הנביאים קרא "ספר המקנה".
עיסוקו בדקדוק ובשירה
רבי יוסף קמחי כתב שני חיבורים בתחום הדקדוק: "ספר זיכרון" ו"ספר הגלוי".
"ספר זיכרון" הוא ספר דקדוק מקיף ושיטתי אשר נודע בעיקר בשל החלוקה לתנועות קטנות וגדולות אשר נתחדשה בו על ידי רי"ק, ככל הנראה בהשפעת הדקדוק הלטיני. לחלוקה זו נתנו סימן: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר פִּיו" – התנועות הגדולות, "מִכָּל טֻמְּאַת פֶּה" – התנועות הקטנות. "ספר הגלוי" הוא חיבור דקדוקי הכולל בחלקו הראשון הכרעות במחלוקות לשוניות שבין מנחם ודונש, תוך התייחסות להכרעותיו של רבנו תם בין שני החכמים הנ"ל; ובחלקו השני השגות חדשות כנגד מנחם.
רי"ק כתב את כל ספריו עברית, וכמו ראב"ע חברו, תרם בכך להעברת הבלשנות הספרדית ליהודי אירופה הנוצרית שלא דברו ערבית.
מלבד אלו חיבר קובץ משלים שירי בשם "שקל הקודש".
בתחום הפיוט ידועים שני פיוטים שכתב, "יום שבת זכור" ו"יום שבת שמור", שנועדו להרחיב את ברכה מעין שבע בתפילת ערבית של שבת. בכך היה לפייטן הראשון הידוע שחיבר פיוטי מגן אבות, ולכן הוא נחשב למחדש סוג זה. הפיוט הראשון זכה לתפוצה רבה באשכנז המערבית, ונאמר עד היום בקצת קהילות כשיום שני של שבועות חל בשבת.[3]
ויכוח עם הנוצרים
רבי יוסף התווכח בפולמוסים פומביים עם הנוצרים ואף כתב את ספר הברית שתוקף את הפרשנות הכריסטולוגית. ויכוחיו השפיעו על הפשטנות של פירושו, שהייתה אנטיתיזה לפרשנות האליגורית של הנוצרים.
לקריאה נוספת
- שמעון אפנשטיין, עיון וחקר, הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ו
- ספר זיכרון לרבי יוסף ברבי יצחק בן קמחי, הוציא לאור עם הערות בנימין זאב בכר, ברלין תרמ"ח
קישורים חיצוניים
- כתבי רבי יוסף קמחי בפרויקט בן-יהודה
- ספר הגלוי - תשובות להשגות רבנו תם על דברי מנחם בן סרוק
- שקל הקודש - קובץ משלים
- י' גיל, רבי יוסף קמחי כפרשן המקרא, בית מקרא נז, טבת-אדר תשל"ד
- י' גיל, רבי יוסף קמחי, ספריו והשפעתו, בית המקרא כ, תשל"ה
- רבי יוסף קמחי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתב יד, שקל הקודש, סנט פטסבורג, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ על הספרים משלי, איוב ושיר השירים. פירושיו למשלי ושיר השירים נדפסו כחלק ממהדורת מקראות גדולות 'הכתר' של בר-אילן.
- ^ ראו יהודה לנדמן, עיונים בספר מכלול לרד"ק, המעין תמוז תשע"ד
- ^ מחזור לחג השבועות, רעדלהיים תקצ"ב, דף עז ע"א. ייחוסו אליו מיונה פרנקל, מחזור פסח, ירושלים תשנ"ג, עמ' 278.
| תקופת חייו של רבי יוסף קמחי על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • שמואל בן חפני הכהן גאון • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | רבי יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • רבי שלמה פרחון • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רבי מנחם בן חלבו • רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רבי מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • רבי יהודה אבן קריש • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין | |
| מדקדקי העברית בימי הביניים | |
|---|---|
|
