מדראש
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | דרום המישור הגדול |
| מחוז | באץ'-קישקון |
| נפה | נפת באצ'למאש |
מדראש (בהונגרית: Madaras) הוא כפר במחוז באץ'-קישקון בהונגריה בנפת באצ'למאש ליד הגבול הסרבי-הונגרי.
מיקום
הכפר שוכן דרומית לבאצ'למאש, על הגבול הסרבי בבאצ'קה הצפונית בתחומי הונגריה. הוא גובל ב"תעלה הראשית הנחש", שבאחד מענפיה הצדדיים הוקם אגם פריספה (Priszpa), מקום דיג פופולרי.
נגישות
ניתן להגיע ליישוב רק בכביש דרך באצ'למאש או קטימר, בכביש 5508. ניתן להגיע אליו בסטיה מכביש ראשי 55 דרך כמה הכפרים על הכביש 5505, ואחר כך על הכביש 5508, או בכביש 5503, 5501, ולבסוף שוב בכביש 5508.
קו הרכבת קישקונהלש - באצ'למאש - רגצה לשעבר שעבר דרך הכפר בוטל בשנת 1960 והמסילה פורקה כל הדרך מבאצ'למאש. בניין תחנת הרכבת הישן ממוקם ברחוב "תחנת הרכבת" (Pályaudvar) ליד בניין טחנת הקמח לשעבר בפינת רחוב סנט אישטוואן (Szent István).
היסטוריה
לכפר עבר היסטורי עשיר. על רכס גבעות טלצ'קאי נמצאו שרידים של יישוב פרהיסטורי. הארכאולוג מיהאי קוהג'י חוקר וחופר את היישוב ואת בית הקברות המפורסם ביותר הסרמטי במרכז אירופה על גבול מדראש. התלים הסתירו אתרי קבורה מאוחרים של הסרמטים ושל ההונים, אך החפירות חשפו גם קברים ויסודות כנסייה מתקופת מלכי בית ארפאד, (ממלכת הונגריה (1000–1301)).
התיעוד הראשון בכתב של מדראש מתוארך לשנת 1377. אז ראש הקומנים ששלטו באזור מישכן את הכפר, אך הכפר שוחרר מהמישכון במהרה. מדראש היה באותה תקופה עיר שוק. הוא הוענק על ידי זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה למיקלוש קאלאי בשנת 1403, ולאחר מכן היה בבעלותו לזמן קצר של השופט ההונגרי ממוצא איטלקי יליד פירנצה פיפו אוזוראי (בשמו המקורי: Filippo di Stephano Scolari). בשנת 1439 מישכן אלברכט השני, מלך גרמניה את הכפר ליאנוש הוניאדי. מתיאש הראשון, מלך הונגריה העניק את היישוב ליאנוש פונגראץ, לאחר מותו היישוב חזר למתיאש. אולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה העניק את היישוב ליאנוש קורווין. במהלך מרד האיכרים של 1514, חנה כאן הצבא המלכותי בראשות יאנוש בורנמיסה. במהלך הכיבוש הטורקי, בשנים 1580–1582, הוזכר שוב היישוב, שתושביו באותה תקופה כבר היו סלאבים דרומיים שנקראו בהונגרית ראץ (סרבים).
בשנת 1892 נבנה בית ספר של שש כיתות, ובשנת 1895 נבנה בית העירייה מתרומות ציבוריות. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1900 התגוררו 5,658 תושבים ב-1,134 בתים. על פי שפת האם, 5148 היו הונגרים, 500 גרמנים, 6 סרבים, 4 סלובקים. בנוסף לרומים קתולים היו בכפר גם 74 יהודים. באותה תקופה כבר היה במקום סניף דואר, מוסד פיננסי, טחנת קיטור, ופעלה גם חברה קדישא מתוך שלוש אגודות הקבורה. ברחובות הכפר הרחבים היו כמה בניינים יפים, כולל בית אחוזה עם גינת נוי. בין השנים 1919–1921 הייתה מדראש תחת כיבוש צבאי סרבי. גבול המדינה החדש על פי חוזה טריאנון סימן את גבול הכפר כך ש-570 בעלי קרקעות מצאו כ-6,200 דונם מאדמותיהם בסרביה, אותם יכלו לעבד באישור סרבי עד סוף שנות ה-40 של המאה ה-20. בשואה האוכלוסייה היהודית המעטה של הכפר גורש למחנות ההשמדה.
אתרים בעלי חשיבות
- ערכי הטבע של האזור הם חיות הבר המוגנות, שטחי הדשא של ערבות הלס ואגם הדיג פריספה.
- מדרום לכפר, בין נחל הנחש שזרימתו הוסדרה לבין הגבול הלאומי, בשטח של גבעות טלצ'קאי, הוקם כאמור אגם דיג באמצעות בניית סכר בשנות ה-70. מיני צמחים ומיני בעלי חיים ראויים בו לתשומת לב מיוחדת ולמען הגנתם הוקם שטח המים של 430 דונם של כאגם ומאגר פריספה. מיני הדגים ניתן לדוג באגם: קרפיון מצוי, אמור לבן, זאב נהרות צפוני, שפמנון אירופי ועוד חמישה מיני דגים נוספים.[1]
- בין האטרקציות התיירותיות של הכפר, הכנסייה הרומית הקתולית שנבנתה בשנת 1799 והורחבה ב-1903.
ילידי המקום
- הברון ממדראש מיקשה מדראשי-בק, עד 1911 בק (בהונגרית: Madarassy-Beck Miksa; מדראש, 4 במאי 1838[2] – בודפשט, 9 במרץ 1924)[3][4][5] היה בנקאי, כלכלן יהודי-הונגרי אביהם של מרצל מדראשי-בק ואחיו של נאנדור מדראשי-בק.
- הברון ממדראש – נאנדור מדראשי-בק עד 1906 בק (בהונגרית: Madarassy-Beck Nándor; מדראש, 8 באוגוסט 1839 – בודפשט, 16 בפברואר 1909)[6][7] היה בנקאי, כלכלן יהודי-הונגרי, אביו של דיולה מדראשי-בק, אחיו של מיקשה מדראשי-בק, דודו של מרצל מדראשי-בק וסבו של ז'וז'ה מדראשי.
גלריית תמונות
חזית טחנת הקיטור מדראש
חזית הרחוב של הטחנה
בניין תחנת הרכבת לשעבר
פיסול ציבורי בפינה הדרומית-מערבית של הכנסייה
גשר התעלה הראשית של הנחש
שתי רכבי כיבוי לשעבר המוצגים במדראש, מול משרד ראש היישוב
קישורים חיצוניים
- מדראש, באתר funiq.hu
- הסביבה שלנו, הטבע שלנו הוא בסיס - לילדים, לנזקקים, להגנה על הסביבה
הערות שוליים
- ^ "Priszpa-víztározó". horgasz.hu.
- ^ Sírkövén a lexikonokkal ellentétben más dátum szerepel.
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 113/1924. folyószáma alatt".
- ^ "Gyászjelentése (1924)".
- ^ "Báró Madarassy-Beck Miksa halála". פשטי נפלו (עיתון). 1924-03-11. p. 5.
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 109/1909. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-01-21.
- ^ "Gyászjelentése (1909)". נבדק ב-2021-01-22.
