מדרש תהילים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מדרש תהלים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדרש תהילים הוא מדרש אגדה על ספר תהילים, מלבד מזמור קכ"ג ומזמור קל"ג, הוזכר כבר בבראשית רבה[1].

המדרש נקרא גם מדרש שוחר טוב על שם הפסוק בו פותח המדרש ”שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן” (ספר משלי, פרק י"א, פסוק כ"ז). רש"י כינה את המדרש "אגדת תְּהִלִים".

לשון המדרש היא ברובה לשון קודש.

זמנו ומוצאו

לדעת יום-טוב ליפמן צונץ המדרש נערך בתקופת הגאונים באיטליה, אך שלמה בובר דחה את טענותיו המתבססות על גרסאות שגויות של המדרש, ולדעתו מקור המדרש הוא בארץ ישראל בעת העתיקה. חנוך אלבק סבר שהמדרש מאוחר בהסתמך על ניתוח סגנונו.[2]

המדרשים ממזמור קי"ט ועד לסוף הספר, מאוחרים יותר ואינם מקובץ המדרשים הקדום.[3] מדרשים רבים הועתקו מילקוט שמעוני.

מדרשים מפורסמים

חלב הלביאה היא מעשייה נודעת שמקורה במדרש תהילים. עיבוד לגרסת המדרש נכנס לספרו של חיים נחמן ביאליק "ויהי היום" ובעקבותיו עובד המדרש גם במסגרת סדרת האנימציה אגדות המלך שלמה.

מדרש נוסף שהתפרסם וצוטט רבות על ידי אנשי הציונות הדתית, ובין השאר הופיע בספר מכתבים לטליה[4]: ”בני, סימן זה יהא בידך, אם ראית בית הקברות לפניך, הרי היא המדינה קרובה לך, כך אמר להם הקב"ה לישראל, אם ראיתם את הצרות שתכפו אתכם, באותה שעה אתם נגאלין”. השימוש במדרש זה נעשה הן בהקשר של סמיכות השואה לקום המדינה והן בהקשר של סמיכות יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות[5].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדרש תהילים בוויקישיתוף
מהדורות צילום של הספר

הערות שוליים

  1. ↑ פרשה לג ג
  2. ↑ "מדרש תהילים – שוחר טוב" באתר מחלקי המים.
  3. ↑ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2006, עמ' 272.
  4. ↑ מכתבים לטליה עמוד 121, המדרש הוא על פרק כ פסוק ב
  5. ↑ בספר מכתבים לטליה זה מפורש בהקשר של השואה, במאמר של הרב שמואל בירנבוים המדרש מופיע בהקשר של סמיכות יום הזיכרון ויום העצמאות
ספרות המדרשים
מדרשי הלכה תנאיים
(בערך 200–400 לספירה) 		מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים

מדרשי אגדה קלאסיים:
תקופת האמוראים והסבוראים (בערך 400–600 לספירה) 		בראשית רבה • ויקרא רבה • איכה רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) • שיר השירים רבה • פסיקתא דרב כהנא • מדרש פנים אחרות • ברייתא דישועה • אגדות התלמוד • פרקי רבי יוסי

תקופת הביניים:
ראשית תקופת הגאונים
(בערך 600–750 לספירה) 		מדרשי התנחומא • שמות רבה (פרשיות יב-מ) • במדבר רבה (פרשיות טו-כג) • דברים רבה • רות רבה • קהלת רבה • קהלת זוטא • אבות דרבי נתן • אותיות דרבי עקיבא • מדרש תהילים (מזמורים א-קיח) • מדרש ויסעו • תרגום שני למגילת אסתר • פסיקתא רבתי • מדרש שיר השירים
המדרש המאוחר:
תקופת הגאונים
(בערך 750–1050 לספירה) 		תנא דבי אליהו • פרקי דרבי אליעזר • שבעת פרקי רבי אליעזר • הגדה של פסח • שמות רבה (פרשיות א-יא) • במדבר רבה (פרשיות א-יד) • אסתר רבה (פרשיות ז-י) • אגדת בראשית • בראשית רבתי • פסיקתא רבתי • דברים זוטא • רות זוטא • שיר השירים זוטא • מדרש שמואל • מדרש משלי • מדרש תהילים (מזמורים קיט-קנ) • מדרש אבא גוריון • מדרש תדשא • מדרש ויושע • מדרש עשרת הדיברות • מדרש תשובת יונה הנביא • מדרש אבכיר • מדרש אספה • מדרש תמורה • פסיקתא זוטרתא (לקח טוב)
הילקוטים:
תקופת הראשונים
(בערך 1050–1500 לספירה) 		פתרון תורה • פסיקתא זוטרתא • מדרש שכל טוב • מדרש אגדה (בובר) • ילקוט שמעוני • ילקוט המכירי • מדרש הגדול • מדרש הביאור • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב • מדרשי רבי שמואל מסנות
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מדרש תהילים31811133Q3444736

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מדרש_תהילים&oldid=2784466"