רבינו יהודה מינץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מהר"י מינץ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבינו יהודה מינץ
מקום פעילות פדובה
פטירה כ"ד בתשרי ה'רס"ט
השתייכות יהדות אשכנז
תלמידיו מהר"ם פאדובה רבי יצחק יעבץ
בני דורו מהר"ם מינץ, רבי יעקב פולק

רבי יהודה הלוי מינץ (מהר"י מינץ; ה'ק"ס? – כ"ד בתשרי ה'רס"ט) היה ראש ישיבה ופוסק הלכה אשכנזי שחי בפאדובה שבאיטליה במאה ה-15, תקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים.

קורות חיים

מהר"י מינץ נולד באשכנז כנראה מעט לאחר שנת ק"ס (1400), והיה תלמיד קרוב לר' אשר ענשכין. בן דודו היה רבי משה מינץ, שעמו עמד בקשרי התכתבות בנושאי בהלכה. הוא התיישב באיטליה וכיהן כרבה של פאדובה שבצפון איטליה במשך 47 שנה. בפאדובה יסד ישיבה גדולה שנהרו אליה תלמידים מאיטליה ומחוצה לה, ביניהם נמנה רבי מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פאדובה), שלימים נשא את נכדתו. הרב מרדכי שמואל גירונדי מספר כי מהר"י מינץ השתלם גם בפילוסופיה והרצה באוניברסיטת פדובה, ומעיד שתמונתו נתלתה באוניברסיטה כהנצחה,[1] אך יש סבורים שמדובר בבלבול בינו ובין בר הפלוגתא שלו אליהו דלמדיגו.[2]

הצטרף לרבי יעקב מרגליות בחרם על רבי יעקב פולק בשל המיאון שערך.

ידועה ומפורסמת תשובתו העוסקת במנהג התחפושות בפורים: "על דבר לבישת הפרצופים שנוהגין ללבוש בחורים וגם בתולות זקנים עם נערות בפורים", ודנה בשאלת ההיתר לאיש להתחפש לאישה ולהפך, לאור איסור לא ילבש. הוא פוסק להתיר זאת, מפני שכמה ”גדולים וחסידי עולם ז"ל שנתגדלתי אצלם אשר ראו בניהם ובנותיהם, חתניהם וכלותיהם לובשין אותם פרצופין, ושינו בגדים מבגדי איש לבגדי אישה וכן ליהפך” (שו"ת מהר"י מינץ טו). תשובתו זו הובאה להלכה בידי הרמ"א.[3]

מהר"י מינץ האריך ימים (רבי יצחק יעבץ העיד כי ראהו מברך ברכת החמה בשנת ה'רס"ה, כבן 100 שנה),[4] והוא נפטר בפאדובה בכ"ד בתשרי רס"ט.[5] חמישה ימים מאוחר יותר נפטר רבי יצחק אברבנאל ונקבר על ידו בפאדובה.[6] כל כתביו נשרפו על ידי הגויים, ונותרו מהם 16 תשובות בלבד, אשר נדפסו בתור "שו"ת מהר"י מינץ" המופיע בסוף "שו"ת מהר"ם פאדובה" של חתן בנו ותלמידו ר' מאיר קצנלנבוגן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מרדכי שמואל גירונדי, תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה, טריאסט 1853, מערכת הי', אות א', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם).
  2. ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, חלק ג', ירושלים ותל אביב תש"ח, עמ' 672, באתר HebrewBooks.
  3. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצו, סעיף ח .
  4. ^ יעקב מתלון, "ברכת החמה", מאורנו ח (תשס"ט), עמ' 118.
  5. ^ במקורות רבים מופיעה שנת פטירתו כה'רס"ח, אך זהו התאריך שהסיק זורגר במאמרו (להלן, 'קישורים חיצוניים').
  6. ^ אמנם, קבריהם נהרסו תוך פחות משנה ומקומם לא ידוע בדיוק עד היום.


Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0