מוחמדיה
| מדינה |
 מרוקו |
|---|---|
| מחוז | מרקש-אספי |
|
(למפת מרוקו רגילה) | |
מוּחָמָדִיֶה (בערבית: المحمدية; תעתיק עברי: אל-מחמדיה) היא עיר נמל בחוף המערבי של מרוקו, שנודעה עד 1960 בשם פדאלה (בערבית: فضالة). בעיר נמצא בית הזיקוק החשוב ביותר של מרוקו, בית הזיקוק סמיר (Samir Refinery). בנוסף להיותה עיר תעשייתית מחמודיה ידועה גם כעיר נופש.[1][2]
על פי מפקד האוכלוסין המרוקאי בשנת 2014, אוכלוסיית העיר מונה 208,612 תושבים.
מיקום וגאוגרפיה
מוחמדיה שוכנת במחוז מרקש-אספי, לאורך האוקיינוס האטלנטי 24 קילומטרים צפונית-מזרחית לקזבלנקה וכ-64 קילומטרים דרומית-מערבית לרבאט.
העיר גובלת בצפון באוקיינוס האטלנטי, בדרום בכביש המהיר A1, במזרח בעמק נפיפיק (وادي نفيفيخ) ובמערב בעמק מאלח (وادي المالح).
אטימולוגיה
העיר נוסדה על ידי הסולטן מוחמד בן עבדאללה (סולטן) (אנ'), הידוע כ"מוחמד השלישי", בשנת 1750 והיא נקראה פדל-אללה (فَضْلُ الله; תרגום: חסד אללה). ולאחר מכן שובש וקוצר לפדאלה (فِضَالَةَ). ב-25 ביוני 1960 שונה שם העיר למוחמדיה, לכבודו של המלך מוחמד החמישי, לרגל הנחת אבן הפינה לבית הזיקוק סמיר.[1]
היסטוריה
העת העתיקה
במקום הייתה עיירת דייגים עם נמל קטן. במאות ה-14 וה-15 ביקרו בנמל ספינות סוחר מאירופה שחיפשו דגנים ופירות יבשים.
בשנת 1773, בנה הסולטן מוחמד בן עבדאללה בפדאלה מחסן דגנים וכן את הקסבה כדי להגן על החנויות והסוחרים ואת המסגד הלבן המכונה "אל עתיק" (תרגום לעברית: העתיק).
פרוטקטורט צרפתי
במאה ה-19 הובילה התחרות בין מעצמות אירופה על ניצול משאבי אפריקה, למיזוג אינטרסים בנמלי מרוקו. באזור פדאלה רכשה משפחת מאנזמן, (Mannesmann) הגרמנית, שטחים נרחבים בשל העניין הולך וגובר בכריית עפרות, רכש מכרות וזכויות כרייה. בנוסף, הם התעניינו גם באדמות לשימוש חקלאי וכמה מבני המשפחה הקימו כמה חוות גדולות וחברות מסחר. פעילותה של משפחת מאנזמן במרוקו הגיעה להיקף כזה שגרם לסכסוכים על מדיניות קולוניאלית בין צרפת, גרמניה והתושבים המקומיים. בהסכם מ־4 בנובמבר 1911 בין צרפת לגרמניה על חלוקת אפריקה, נאלצה משפחת מאנזמן לוותר על השטחים[3] והתעשיינים הצרפתים בני משפחת הרסן (Hersent), הקימו נמל גדול במפרץ הטבעי של פדאלה.
העיירה החלה לקבל אופי אורבני בשנות ה-20, הטיילת (Esplanade) הוקמה ב־1938, וב־1951 הפך הנמל של פדאלה לנמל הנפט הראשון והמודרני בצפון אפריקה.
.jpg)
את כנסיית סן־ז'אק (Saint Jacques), הצופה על הכיכר המרכזית, הקימו בני משפחת הרסן, ב־1934 לזכר בנם ואחיינם ז'אק (Jacques, פברואר 1893 – 26 ביולי 1917), שנהרג במלחמת העולם הראשונה.[4]
קרב פדאלה
צבא ארצות הברית פלש לפדאלה מהאוקיינוס האטלנטי ב-8 בנובמבר 1942, לפנות בוקר, כחלק ממבצע לפיד.[5] תוכנית הפעולה (נחיתה בהפתעה, ב-4:00 לפנות בוקר) השתבשה בשל בעיות בארגון כלי השיט בים, איבוד זמן בהתארגנות לקראת נחיתה, בעיות ניווט של הנחתים ומוכנות מסוימת של הכוחות הצרפתיים של משטר וישי שהגנו על פדאלה וקיבלו אזהרה מהמטה בקזבלנקה. כתוצאה מהאיחור ובשל גלי הגאות ושפל התהפך חלק ניכר מכלי הרכב האמפיביים. למרות התקלות ועל אף ירי מקלעים מכמה עמדות בחוף, הכוחות כבשו את פדאלה בתוך זמן קצר ביותר, עד 06:00 בבוקר.[6] באותה שעה תותחי חוף בקוטר 100 מ"מ שהיו מוצבים ב"קאפ דה פדאלה", בקרבת מכלי הדלק, פתחו באש על הספינות שהתקרבו לחוף הים ובתגובה נורתה אש לשיתוקם ופגעה והציתה את אחד המכלים, על אף שהייתה כוונה לא לפגוה בהם. פגעה באחד הטנקים והציתה אותו. הסוללה נכנעה לאחר קרב ארוך, רק בשעות הצהריים.[6]
גנרל ג'ורג' פטון שעמד בראש "מבצע לפיד", נחת בפדאלה בשעה 13:20, על אף שהקרבות בפאתי פדאלה נמשכו והסתיימו רק לפנות ערב והוא המשיך עם מטהו לכיוון קזבלנקה.[6]
העיר החדשה - מחמודיה
שם העיירה פדאלה שונה ל־מוחמדיה ב־25 ביוני 1960, לכבוד המלך מוחמד החמישי (Mohammed V), משיב עצמאות מרוקו, בעת הנחת אבן הפינה לבית הזיקוק "סמיר" ומאז החלה תנופת פיתוח והעיירה הפכה לעיר הן תעשייתית, הנשענת על הנמל והן כעיר נופש.[1]
את הנופשים משרתים קזינו, מועדוני גולף, טניס, גלישת גלים, יאכטות, רכיבת סוסים ומתקני פנאי נוספים. היא מכונה "madinat lwurud wa riyada", כלומר "עיר הפרחים והספורט". מתקני הנופש משכו משקיעים רבים לבניית דיור להשכרה ומתחמי נופש כמו: "Residence of Oubaha"[7] ו־"Palm Beach".[8]
דמוגרפיה
| 1994 | 2004 | 2010 | 2014 | 2024 |
|---|---|---|---|---|
| 170,063 | 188,619 | 203,748 | 208.612 | 194,358 (עירוני) |
| 1994, 2004: מפקד אוכלוסין רשמי; 2010: 2014, 2024[9] | ||||
חינוך
מאז תחילת שנות ה-80, התפתח תחום החינוך הגבוה במוחמדיה ויש בה כ-25,000 סטודנטים, במוסדות הבאים:
- המכללה לאמנויות ומדעי הרוח
- הפקולטה למדעי המשפט, הכלכלה והחברה
- הפקולטה למדעים וטכנולוגיה של מוחמדיה (FSTM)
- בית הספר הלאומי הגבוה לחינוך טכני (ENSET)
- המכון הגבוה לטכנולוגיה יישומית לתיירות ומלונאות (ISTAH)
- המכון הגבוה לטכנולוגיה יישומית (ISTA)
- המכון התעשייתי הגבוה של מוחמדיה (ISIM)
- מרכז שיקום מקצועי יסמינה (CQP)
- מרכז הדרכת נמלים (CFA)
כלכלה ותחבורה ימית
נמל מוחמדיה מתמחה בספינות בעלות מטען נוזלי ובפטרוכימיקלים.[10] מוחמדיה מייבאת נפט גולמי והוא עובר זיקוק עם הגעתו. הנמל מייצא דגים, כלור ונתרן פחמתי ממפעלים גדולים בתוך העיר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 MOHAMMEDIA | Centre Régional d'Investissement de Casablanca-Settat, casainvest.ma
- ↑ Mohammedia, a day of sun, sand and history, Barceló Experiences (באנגלית)
- ↑ Reinhard and Max Mannesmann, Salzgitter AG Geschichte (באנגלית)
- ↑ Eglise Saint Jacques: Histoire de la paroisse, Eglise Saint Jacques
- ↑ HyperWar: US Army in WWII: Northwest Africa: Seizing the Initiative In the West, ibiblio.org
- ^ 6.0 6.1 6.2 HyperWar: US Army in WWII: Northwest Africa: Seizing the Initiative In the West, ibiblio.org
- ↑ RESIDENCE OUBAHA - GRAND APPARTEMENT AVEC PISCINE MOHAMMEDIA, rsidenceoubahapiscine.allhotelsmorocco.com
- ↑ APPARTEMENT PALM BEACH MOHAMMEDIA – BOOK NOW & SAVE ON YOUR STAY IN MOHAMMEDIA, appartementpalmbeach.allhotelsmorocco.com
- ↑ Mohammédia (Prefecture, Morocco) - Population Statistics, Charts, Map and Location, www.citypopulation.de
- ↑ Mohammedia Port, Marsa Maroc (באנגלית)
מוחמדיה41641045Q647417