מונוגמיה בבעלי חיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כמה בעלי חיים מנהלים אורח חיים מונוגמי וחיים רק עם בן זוג אחד ובמקרים רבים הוא הפרט היחיד שאתו הם חיים. שלב זה דומה מאד לבעלי חיים יחידאים שאינם חיים עם אף מין אחר.

המונוגמיה היא צורה של קשר של בני הזוג אחד לשני וכן של חיים באותה מאורה/טריטוריה לאותו פרק זמן. קיימים 2 סוגי מונוגמיות: מונוגמיה חברתית, בה בני הזוג עלולים לבגוד אחד בשני אך משתלם להם להיות יחדיו ומונוגמיה זוויגית בה קיים קשר נאמנות.

מינים מונוגמיים

המונוגמיה נפוצה במספר מינים של בעלי חיים. כמה יצורים בעלי דם קר כמו מיני אמנוניים, כמה יונקים כמו שועל מצוי, קופי המרמוסט, בונה קנדי, גירית מצויה, דרבנים, תנים וגיבונים, אך רק 3% מהיונקים חיים בקבוצה מונוגמית.

רוב המינים המונוגמיים הם עופות שמעל 90% מהם מונגמיים וחיים בקבוצה זוגית (אם כי נמצאים עם פרטים אחרים בקבוצות גדולות יותר). בין העופות הללו נמנים היונה, הפינגווין, האלבטרוס, רוב התוכיים, השרקרק, העיטם, הקלאו והנשר.

המשותף לכל המינים המונוגמיים הוא שהאמא לא יכולה להסתדר לבד, משום שכאשר היא הולכת לחפש אוכל יכולים בעלי חיים באיזור לאכול את הצאצאים, היות והם בעלי ערך תזונתי רב, לשם כך טבע בהן הבורא רצון להיות תמיד ביחד, כדי שהאבא יוכל לשמור על הצאצאים שהאמא הולכת לחפש אוכל[1]

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

  1. ^ ליאת יקיר, קיצור תולדות אהבה, עמ' 118