מזסילאש
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | מרכז טרנסדנוביה |
| מחוז | פייר (מחוז) |
| נפה | שארבוגארד |
| שטח | 64.97 קמ"ר |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.mezoszilas.hu | |
מזסילאש (בהונגרית: Mezőszilas) הוא כפר של כ-2,100 תושבים במחוז פייר, בנפת שארבוגארד. לפני 1942 הוא נקרא סילאשבלהאש (Szilasbalhás).
מיקום
הכפר ממוקם בחלקו הדרומי של מחוז פייר, לאורך הכביש הראשי 64, בעמק נחל בוזוט, שזורם בכיוון צפון-דרום; הכפר מחובר לשארבוגרד בכביש 6306.
היסטוריה
אנשים גרו ביישוב ובסביבתו מאז הזמנים העתיקים ביותר. עקבות של טירת עפר פרהיסטורית נמצאו במישור אלשובוגארד. לפני הספירה אוכלס האזור על ידי אנשי האריביסקוס הקלטים. למרגלות הר יוזן נמצאו קברים קלטיים. מאוחר יותר, האזור היה תחת שלטון רומאי. באותה תקופה הייתה במקום מושבה רומאית/חיל משמר קטנה בשם פורטיאנה. בנוסף לתחנת השמירה ארכאולוגים מצאו גם שתי וילות רומאיות. לאחר נפילת האימפריה הרומית, ההונים ולאחר מכן בסביבות 600 לספירה האווארים חיו באזור, אך עקבות של גפידים, גותים ולומברדים גם נחשפו.
בין בתי הכפר, למשל, עלו על פני השטח גם קברים מתקופת הכיבוש של השבטים המדיארים ומן המאה ה-11.
על פי מקורות לשעבר, הכפר של היום הוקם על ידי מיזוג שני כפרים: סילאש ובלהאש. ניתן להתחקות אחר הפרדת שני היישובים מהמאה ה-14 ועד תחילת המאה ה-18.
סילאש
שמו של סילאשס הוזכר לראשונה "בצ'רטר" בשנת 1436 בצורה זילאש. משנת 1536, לזמן קצר, זילאש הפך להיות רכושו של אדם בשם בולדיצאר סזילי. מאוחר יותר הוא הוזכר במקורות שונים בשנת 1564. משנות ה-40 של המאה ה-16 הכפר היה שטח כיבוש טורקי.
בלהאש
בלהאש הוזכר במסמכים כמקום בגדה המערבית של נחל בוזוט כמקום מאוכלס. שמו הוזכר לראשונה בצ'רטר משנת 1346.
סילאש-בלהאש
איחוד הכפרים התרחש כבר בשנת 1718. על פי מפקד האוכלוסין בשנים 1784–1785, היו ביישוב 236 בתים שאוכלסו בתקופה הטורקית, האוכלוסייה הייתה אז 1739, כלומר 386 משפחות.
מגפת הכולרה ב-1831 גבתה 140 קרבנות בכפר. בשנת 1838 הוקם צלב אבן בגן הצלב להנצחת הרוגי המגפה.
במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשו קרבות בכפר בין 5 בדצמבר 1944 ל-20 במרץ 1945, אך האוכלוסייה לא עזבה את בתיה במשך יותר משלושה וחצי חודשים של הלחימה.
יהודים במקום
יש עדויות להמצאות משפחות יהודיות בכפר. בשנת 1880 היו בכפר 151 יהודים שהפעילו בית כנסת יפה ובית ספר יהודי עד 1928. רוב המשפחות היהודיות עזבו בתקופת הטרור הלבן (1920–1921). המעטים שנשארו גורשו לאושוויץ דרך גטו וספרם ביולי 1944.[1]
אתרים
- הספרייה העירונית לאסלו נמט וחדר הזיכרון
- אחוזת ז'מברי
- אחוזת קנשאי
- טירת דרופה והגינה שלה, שהיו בבעלות קארוי דרופה וקרולינה סאבו משנת 1911,כעת לא לשימוש.
ילידים ידועים
- ארנה לורשי (1889–1961) היה עיתונאי יהודי-הונגרי.
- מוריץ סילאשי מקודם: זוננפלד (1854–1905) היה פילולוג קלאסי יהודי-הונגרי, בלשן, חוקר פינו-אוגרי, פרופסור וחבר נספח של האקדמיה להונגריה למדעים (1902).
גלריית תמונות
טירת דרופה
תצלום אוויר של הטירה
.jpg)
לקריאה נוספת
- יישובים הונגריים: [1]
- מראות של מזסילאש
- מתיאש בל: תיאור מחוז וספרם. פרסומים של ארכיון מחוז וספרם 6. וספרם, 1989
- יאנוש קורוץ: מזסילאש: שנתון היסטורי של מחוז פייר מספר 21. סקשפהרוואר, 1990 עמ' 189-253.
- אישטוואן ורגה : ההיסטוריה של מזסילאש. בוגארד וסביבתה, שארבוגרד 1998.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| מחוזות הונגריה | ||
|---|---|---|
| ||
| עיר הבירה בודפשט |
