מחאת הנשים (2018)
מחאת הנשים הייתה סדרה של פעולות, הפגנות ושביתה שנערכו בישראל ב-4 בדצמבר 2018 במחאה על אלימות נגד נשים בישראל, בעקבות רצח של 24 נשים בשנת 2018 עד לזמן תחילת המחאה. במהלך יום השביתה והמחאה התקיימו הפגנות בלמעלה ממאה מוקדים ברחבי ישראל. חברות וארגונים רבים אפשרו לעובדות ולעובדים לשבות ולהשתתף בפעולות המחאה. כן התקיימה עצרת מרכזית בכיכר רבין בתל אביב.
רקע
ב-10 בספטמבר 2014 הוחלט על הקמת ועדה בין-משרדית דחופה לטיפול בתופעת האלימות במשפחה, בראשות המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים. תפקידי הוועדה היו גיבוש תמונת מצב עדכנית בנוגע לתופעת האלימות במשפחה, גיבוש מדיניות ודרכי פעולה מומלצות וסנכרון בין משרדי הממשלה והארגונים הפועלים בתחום. הוועדה הגישה את המלצותיה ביוני 2016, ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אימץ את המלצותיה והורה על הקמת ועדה נוספת – ועדה בין-משרדית לגיבוש תוכניות פעולה למימושה. ביוני 2017 אימצה עקרונית ועדת שרים למאבק באלימות בראשות השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, את עיקרי תוכנית הפעולה. ביולי 2017 החליטה הממשלה לאמץ עקרונית את עיקרי תוכנית הפעולה ליישום המלצות הוועדה הבין-משרדית וקבעה כי יש לפעול למימושה בהקדם האפשרי. מחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת גילה כי ועדת השרים למאבק באלימות, שאימצה את עיקרי תוכנית הפעולה, לא קבעה את היקף התקציב שיוקצה לתוכנית זו ואת המקורות התקציביים למימושה.[1]
עד לתחילת חודש דצמבר 2018 הגיע מספר הנשים הנרצחות בישראל למספר שיא של 24 נשים.[2] חלק מהנשים נרצחו על רקע חילול כבוד המשפחה, חלקן על רקע פלילי וחלקן על רקע לא ידוע. טענת תנועת המחאה הייתה שכל 24 הנשים נרצחו על רקע מגדרי.[3] בחודשים שקדמו למחאה התקיימו מספר הפגנות[4] ויוזמות חקיקה בנושא, בין השאר יוזמה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא רצח נשים שהופלה על ידי הקואליציה[5] ועוררה סערה ציבורית, צעדת מחאה ביום המאבק הבינלאומי לאלימות כלפי נשים[6] וביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במקלט לנשים מוכות בו הבטיח להקים ועדה בנושא, אף על פי שכבר הייתה קיימת.[7]
בעקבות הירצחן של שתי נערות (יארה איוב וסילבנה צגאי) באותו השבוע,[8] ארגוני נשים פמיניסטיים מכלל המגזרים בישראל, בהובלת הפעילות הפמיניסטיות ענת ניר ונאילה עוואד, בשם "דגל אדום" הכריזו על מצב חירום במסגרתו ייצרו ויתמכו בפעולות שטח, הפגנות, ואירועים.[9]
במקביל, יזמו רותי קליין, סתיו ארנון ודרור שדות ב-27 בנובמבר 2018 שביתת נשים באמצעות אירוע (איוונט) בפייסבוק בשם "אני אישה אני שובתת" שתוכננה לתאריך 4 בדצמבר 2018[10] וקראו לכלל הציבור שלא לצאת לעבודה במחאה על אלימות כלפי נשים ובדרישה להעברת התקציב של 250 מיליון השקלים לתוכנית למניעת אלימות במשפחה למרות שחלק מהנשים מרצחו על רקע אחר.[11]. היוזמות התחברו וארגוני הנשים הצטרפו לארגון השביתה המתוכננת ובשיאה עצרת המחאה המרכזית בכיכר רבין.[12]
אירועי יום השביתה
במסגרת השביתה התקיימו בבוקר ה-4 בדצמבר 2018 מאות פעולות מחאה בהשתתפות עשרות אלפי נשים וגברים, בהן חסימות כבישים ברחבי הארץ, הגדולה שבהן מול קריית הממשלה בתל אביב. בין השאר התקיימו הפגנות גם בחיפה, ירושלים, תל אביב, באר שבע, באוניברסיטאות ובעשרות צמתים נוספים. בנתב"ג התקיימו שיבושים בלוח הזמנים בעקבות השביתה.[13]
יוזמות השביתה קראו לכלל הציבור לשבות מעבודתו בשעה 10 בבוקר למשך 24 דקות בהן הם יצאו לרחוב ויעמדו לזכר 24 הנרצחות. חברות רבות במשק הישראלי וכן עשרות רשויות מקומיות, בהן עיריית תל אביב, עיריית ירושלים, עיריית חיפה, עיריית באר שבע, ועשרות רשויות מקומיות במגזר הערבי, הודיעו כי יאפשרו לעובדיהן ועובדיהם לשבות כדי להשתתף במחאה, מבלי שהדבר יסכן את העסקתם או יפגע בשכרם,[14] חברות רבות שעובדיהם בחרו שלא לשבות נענו לקריאה לצאת בשעה 10:00 וקיימו מפגנים מחוץ למשרדים.[15]
בשדרות רוטשילד בתל אביב הוקם אולפן שידור חי והוצגו מיצגי אמנות ומוזיקה, ארגון ויצ"ו הוביל מצעד ארונות קבורה בשדרות שאול המלך בתל אביב וכן מגינת לווינסקי בדרום תל אביב יצאה הפגנה נגד אלימות מגדרית ורצח נשים אריתראיות. שדולת הנשים בישראל הוציאה "זכותון לשובתת" ופתחה את הקו החם לייעוץ משפטי למי שבוחרת לשבות. המפגינות נקראו ללבוש בבגדים בצבע שחור. לאורך כל השבוע שלפני השביתה התקיימו עשרות פעולות שטח ומיצגים, ביניהם צביעה של מזרקות מרכזיות באדום, תליית מודעות אבל לזכר הנרצחות והפגנות.[16]
חברת האופנה comme il faut אף היא הצטרפה למאבק ועזרה לקדם יוזמה ספונטנית של קואליציית דגל אדום ועמותת לילה טוב להקמת מיצב ציבורי להעלאת מודעות והמשך המאבק באלימות נגד נשים בהשראת יצירה של האמנית המקסיקנית אלינה צ'ובט Elina Chauvet. במשך 5 ימים נאספו מאות נעליים שהועברו אל אותן הנשים שיצרו את המיצב ביום השיא של המחאה - 4.12.18 בכיכר הבימה. המיצג שכונה על ידי התקשורת "הנעליים המדממות" משך תשומת לב רבה והווה מוקד התעניינות תקשורתית.
נועה לוי, אחת מיוזמות הפרויקט, סיפרה בראיון ל"חדשות הבוקר" על האמירה מאחורי הצבת הנעליים: "אנחנו קבוצה של פעילות חברתיות שהחליטו לעשות מעשה. יום השביתה מרגש, האמירה היא שאנחנו לא מקבלים יותר את ההתעלמות וההזנחה מצד הממשלה. האלימות כלפיי הנשים היא לא תופעת טבע אלא גל טרור של ממש. לסוג אחד של טרור מתייחסים אבל מתעלמים מסוג אחר של טרור, זו עובדה שתשתנה החל מהיום"[17].
עצרת המחאה בכיכר רבין
יום השביתה הגיע לשיאו בהפגנת המונית בכיכר רבין בו השתתפו למעלה מ-30 אלף בני אדם. העצרת הונחתה בעברית ובערבית על ידי נסלי ברדה וסמאח סליימה. בין הנואמות על הבמה היו קרובות של נרצחות: בתה של עליזה שפק שנרצחה בנתניה חודשים ספורים לפני המחאה, שיימא אבו שרך, אחותה של דועאא אבו שרך שנרצחה בלוד ואיילה יטמר, אחותה של אנקייאוש ימהרן שנרצחה על ידי בעלה בשנת 2003. כמו כן דיברו על הבמה יוזמות השביתה ופעילות פמיניסטיות ונשות ציבור, בהן: מלכה פיטרקובסקי, ענת ניר, מייסם ג'לג'ולי ומיכל גרא מרגליות. הופיעו יעל דקלבאום, קרולינה, קרן פלס ותאמר נפאר.[18] רשתות הטלוויזיה המרכזיות בישראל הקדישו חלק ניכר משידוריהן למחאה, ושידרו שידורים ישירים במהלך היום ממוקדים שונים בארץ ומהעצרת בכיכר רבין.
המשך המחאה
כשבוע לאחר יום השביתה נרצחה אימאן עווד מעכו, על ידי בעלה. בעקבות כך הכריזו יוזמות השביתה על המשך המחאה וקראו לכלל הציבור לצאת ולהפגין בכל יום למשך 25 דקות, לזכר 25 הנרצחות ובקריאה לממשלת ישראל להעביר לאלת את התקציב שאושר למניעת אלימות במשפחה. בחסימת כבישים שנערכה מול קריית הממשלה בתל אביב נעצרו שתי מפגינות. כמו כן, הוציאו יוזמות המחאה מסמך דרישות בו כללו את אישור התקציב וכן עיגונו בחוק, הקמת רשות ממשלתית מתכללת שתרכז תחתיה את נושא המאבק באלימות נגד נשים ושינוי מדיניות מקיף במשטרת ישראל בכל הנוגע לטיפול בתיקי אלימות במשפחה ואלימות כלפי נשים.[19] לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת פתחו יוזמות השביתה בקמפיין "אני אישה אני בוחרת" בו הן קוראות למפלגות המתמודדות לכנסת ולבוחרים והבוחרות לשים על סדר היום זכויות נשים.[20]
תוצאות והישגים
ועדת השרים לטיפול באלימות במשפחה, בראשות ראש הממשלה, התכנסה מספר פעמים לאחר המחאה וב-19 בדצמבר אישרה את העברת התקציב לתוכנית למניעת אלימות במשפחה והגדלתו מ-30 ל-50 מיליון שקלים לשנת 2019.[21] בנוסף, בעקבות המחאה נרשמה עליה עלייה בתלונות על תקריות אלימות למשרד הרווחה וכן פניות של גברים שמעוניינים לצאת ממעגל האלימות למוקדי סיוע.[22]
העיתון ידיעות אחרונות, בחר ביוזמות ומארגנות מחאת הנשים לרשימת "50 הגיבורים החברתיים של 2018".[23]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עמוד הפייסבוק "אני אישה אני שובתת"
- עמוד הפייסבוק "מצב חירום"
- מחאת הנשים: 24 נשים נרצחו השנה על רקע היותן נשים? לא ממש באתר מעריב, 8 בדצמבר 2018
הערות שוליים
- ^ לי ירון, שנה וחצי לאישור התוכנית למניעת אלימות במשפחה: איש לא יודע היכן התקציב שלה באתר הארץ, 20 בנובמבר 2018
- ^ רצח הנערה בתל אביב: "האמא הייתה שבורה ומפורקת", באתר חדשות 10, 27 בנובמבר 2018
- ^ קלמן ליבסקינד, מחאת הנשים: 24 נשים נרצחו השנה על רקע היותן נשים? לא ממש, באתר מעריב אונליין, 8 בדצמבר 2018
- ^ הפגנות ברחבי הארץ במחאה על אלימות נגד נשים: "לא רוצות ועדות", באתר חדשות 10, 27 בנובמבר 2018
- ^ מורן אזולאי, אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן, הכנסת לא תצביע שוב על הקמת ועדה נגד רצח נשים: "הקורבנות לא גורמות לממשלה להתעורר", באתר ynet, 26 בנובמבר 2018
- ^ דנה ירקצי, "נשים לזה סוף": מאות הפגינו בת"א נגד אלימות כלפי נשים, באתר וואלה!, 25 בנובמבר 2018
- ^ איתמר אייכנר, נתניהו בביקורת קשה על מערכת האכיפה: "אין ענישה לגברים מכים", באתר ynet, 25 בנובמבר 2018
- ^ בר פלג ולי ירון, חשד לרצח בת 12 בת״א; מצוד מתנהל אחר בן זוגה של אמה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2018
- ^ עודד שלום, מוחות הברית באתר ידיעות אחרונות, 6 בדצמבר 2018
- ^ אירוע "אני אישה אני שובתת" בפייסבוק
- ^ איתי שיקמן, מכאן יצאה לדרך שביתת הנשים: דירת השותפות בת"א שהפכה לחמ"ל, באתר ynet, 3 בדצמבר 2018
- ^ לי ירון, עשרות ארגוני נשים הכריזו על שביתה בשבוע הבא במחאה על האלימות נגד נשים באתר הארץ, 29 בנובמבר 2018
- ^ אדיר ינקו, אמיר אלון, ישי פורת, שחר חי, אילנה קוריאל, רענן בן צור, חסן שעלאן, אחיה ראב"ד ואיתי בלומנטל, מחאת הנשים: חסימות לסירוגין בת"א ובירושלים, טיסות עוכבו, באתר ynet, 4 בדצמבר 2018
- ^ לי ירון וג'קי חורי רשויות ברחבי הארץ התירו לעובדות לשבות במחאה על אלימות נגד נשים באתר הארץ, 1 בדצמבר 2018
- ^ אמיר אלון, שביתת הנשים ביום שלישי: חברות במשק מצטרפות לרשויות המקומיות, באתר ynet, 2 בדצמבר 2018
- ^ דנה ירקצי, יואב איתיאל, מאיה הורודניצ'אנו ואבי אשכנזי, מיצג מצמרר בתל אביב וחסימות כבישים: כל פעילויות מחאת הנשים, באתר וואלה!, 4 בדצמבר 2018
- ^ "האלימות כלפיי נשים היא לא תופעת טבע, זה גל טרור", באתר news.xoox.co.il
- ^ יונה לייבזון, שביתת הנשים: העצרת המרכזית בת"א, באתר mako, 2 בדצמבר 2018
- ^ המאבק עולה מדרגה: מסמך הדרישות של הנשים נחשף, באתר mako, 16 בדצמבר 2018
- ^ אני אישה אני בוחרת: מחאת הנשים ממשיכה מהרחובות – לקלפיות, באתר onlife, 28 בינואר 2019
- ^ לי ירון, התקציב לטיפול באלימות נגד נשים יגדל מ-30 ל-50 מיליון שקל ב-2019, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2018
- ^ לי ירון, מאז המחאה נגד אלימות כלפי נשים: עלייה בתלונות על תקריות למשרד הרווחה, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2018
- ^ אמיר אלון, תלם יהב ויהודה שוחט, נגד אלימות, אפליה ועושק: 50 הגיבורים החברתיים של 2018, באתר ynet, 31 בדצמבר 2018
