מעבר תרקומיא
 | |
| מיקום | הר חברון, סמוך לתרקומיא ולאידנא |
|---|---|
| מנוהל על ידי | רשות מעברים יבשתיים |
| פתיחת המעבר | 2007 (אזרוח) |
| קואורדינטות | 31°35′52″N 34°57′42″E / 31.5977160°N 34.9616054°E |
|
(למפת השפלה רגילה)   מעבר תרקומיא | |
מעבר תרקומיא הוא מעבר בגדר ההפרדה בכביש 35 ("חוצה יהודה") בין חברון לקריית גת, סמוך לכפרים הפלסטיניים תרקומיא ואידנא. המעבר מקשר את אזור חברון למרכז הארץ. בעקבות הסכמי אוסלו, החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 ועד לפרוץ האינתיפאדה השנייה, שימש כמעבר בין יהודה ושומרון לבין רצועת עזה, במסגרת "המעבר הבטוח".
המעבר אוזרח באוקטובר 2007 ומופעל על ידי רשות מעברים יבשתיים במשרד הביטחון. במתחם פועלת גם עמדה של המכס ושל יחידת פיצו"ח (פיקוח חי וצומח) של משרד החקלאות. במקום מזנון לממכר משקאות ומזון, ומתוכננת הקמתו של אזור תעשייה מעבר תרקומיא.
בשל היותו מעבר המחבר בין חברון לבין נמל אשדוד, משמש המעבר כנמל יבשתי לסחורות בין חברון לנמל אשדוד[1]. קיימ תכנית להאריך את מסילת חלץ עד המעבר.
המעבר כולל:
- מעבר להולכי רגל - מיועד לאזרחים פלסטינים בעלי היתר כניסה לישראל בלבד.
- מעבר לכלי רכב - מיועד לאזרחים ישראלים, אזרחים זרים, אנשי עסקים פלסטינים בעלי אישור BMC ואמבולנסים פלסטיניים.
- מעבר סחורות - באמצע השבוע בלבד.
ב-2013, בשל צפיפות ששררה בתורים לבידוק הביטחוני במעבר, נמחץ ונפצע גבר פלסטיני כבן 50[2]. בשנת 2019 נרשם שיא של מעבר יומי הולכי רגל במעבר, עם 9,869 בני אדם. באותה השנה עברו במעבר בסך הכל 2,382,000 פלסטינים.
אירועים ביטחוניים
ב-10 במרץ 1998 פתחו חיילים במחסום באש אל רכב מסחרי והרגו שלושה פועלים פלסטינים שחזרו מיום עבודה בישראל.
במוצאי שבת, 30 באוקטובר 1999 נורה אוטובוס ישראלי סמוך למחסום וחמישה מנוסעיו נפצעו[3].
ב-14 באפריל 2014, ערב ליל הסדר, נרצח בפיגוע ירי סמוך למחסום ניצב-משנה ברוך מזרחי, ורעייתו וילד נוסף נפצעו[4]
הערות שוליים
- ^ נחתם הסכם להקמת א"ת משותף למטה יהודה, לכיש והר חברון, באתר www.m-yehuda.org.il
- ^ וידאו: פלסטינים בעלי היתרי עבודה בישראל נאלצים להגיע למחסומים באישון לילה ונבדקים בתנאים משפילים, אתר בצלם, 9 ביוני 2013
- ^ הצעה
- ^ יואב זיתון, גלעד מורג, נועם (דבול) דביר, אליאור לוי, אילנה קוריאל ומתן צורי, פיגוע בדרך לסדר: גבר נרצח, אשתו וילד נפצעו מירי באזור חברון, באתר ynet, 14 באפריל 2014
