מטילדה סימן 2
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה מייצרת |
 בריטניה |
| שנת ייצור | 1937 |
| דגם קודם | מטילדה סימן 1 |
| דגם עוקב | ולנטיין |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה - המערכה על צרפת והמערכה במדבר המערבי. |
| מידע טכני | |
| אורך | 6.02 מטרים |
| רוחב | 2.59 מטרים |
| גובה | 2.36 מטרים |
| משקל | 26.5 טון |
| מהירות | 24 קמ"ש על כביש |
| טווח פעולה | 260 קילומטר |
| מנוע | 2 מנועי דיזל, 87 כ"ס (65 קילוואט) כל אחד |
| שריון | 20–79 מילימטרים (0.79–3.11 אינץ') |
| צוות | 4 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | תותח טנק 2 ליטראות (40 מילימטר) |
| חימוש משני | מקלע 0.303 אינץ' |
מטילדה סימן 2 הוא טנק חיל רגלים בריטי משנות השלושים והארבעים של המאה ה-20. מטילדה היה טנק בעל שריון עבה יחסית לזמן יצורו והיה יעיל בתחילת מלחמת העולם השנייה. טנקי מטילדה היו בשימוש מוגבל גם במלחמת העצמאות.
רקע
מטילדה סימן 1 נולדה כתוצאה ממכרז של הצבא הבריטי ל"טנק חיל רגלים". הטנק אמור היה לשמש בתפקיד של סיוע אש לחיל הרגלים והושתת על לקחי מלחמת העולם הראשונה, מבלי שראשי הצבא הבריטי נתנו את דעתם לתורות הלחימה המהפכניות של בן ארצם, לידל הארט, ומקבילו בגרמניה, בדבר מלחמת תנועה, אשר קיבלה ברבות השנים את הכינוי "בליצקריג". מכיוון שתפקידו של הטנק המיועד היה הסתערות במהירות איטית (על מנת לשמור על מיקומו לצד חיל הרגלים), כלל המכרז את הדרישה כי הטנק יהיה חסין לכל כלי הנ"ט הקיימים בזמנו. הצבא דרש גם שהטנק יהיה בעל עבירות שטח גבוהה. מעל כל אלה ריחפה הדרישה לכך שמחיר הטנק יהיה נמוך ביותר בגלל הקיצוצים הנרחבים בתקציב הביטחון בבריטניה בשנות השלושים. בשנת 1935 החל הפיתוח תחת השם "מטילדה".
בתחילה פותח המטילדה סימן 1, אולם אף על פי שלכאורה ענה על הדרישות, היה מטילדה סימן 1 כישלון מוחלט. המחיר הנמוך גרם לכך שמערכת ההנעה כולה הייתה ירודה ובלתי אמינה. הזחלים של הטנק היו חשופים, והמהירות המקסימלית, 13 קמ"ש, הייתה נמוכה מדי. חסרונותיו הבולטים גרמו לייצור מוגבל, ולפיתוחו וייצורו של מחליף - מטילדה סימן 2.
מטילדה סימן 2
מטילדה סימן 2 היה, ללא ספק, מוצלח מקודמו. שריון בעובי של 13–78 מילימטרים (0.51–3.07 אינץ') בשילוב עם תותח 2 ליטראות[1] (40 מילימטר) הקנו לו את המפרט המתבקש. בעיית הפגיעות בזחלים תוקנה על ידי "חצאית", ומספר אנשי הצוות עלה ל-4. כל זה העלה את משקל הטנק לכ-26.5 טון, והפך את מטילדה סימן 2 לטנק הכבד ביותר שיוצר בבריטניה מאז הסימן 5 של ימי מלחמת העולם הראשונה. את הטנק הניעו שני מנועי דיזל 87 כ"ס (65 קילוואט) כל אחד. השילוב בין מנוע חלש יחסית ומשקל רב הביא למהירות מרבית נמוכה של 24 קמ"ש [14.9 מייל לשעה]. במטילדה סימן 2 היה אמנם שיפור עצום מול קודמו, אך מהירותו הנמוכה ותותחו הקטן יחסית השאירו אותו נחות מול הטנקים הגרמניים הבינוניים בעלי התותח בקוטר של 50 ו-75 מ"מ.
מלחמת העולם השנייה
המטילדות נרשמו בדפי ההיסטוריה כאשר ב-21 במאי 1940, כשבעים וחמישה טנקי מטילדה, רובם מדגם מטילדה 1, השתתפו בקרב אראס באזור העיר אראס שבצפון צרפת. הטנקים הבריטים, מרגימנטי הטנקים המלכותיים ה-4 וה-7, פגשו את דיוויזיית הפאנצר ה-7 של ארווין רומל בנוסף לכוחות של דיוויזיית האס אס הממוכנת "טוטנקופף" (גולגולת המת, על שם סמלה). במהלך הקרב הופרד החי"ר הגרמני מכוחות השריון שסייעו לו ובמשך זמן לא מבוטל כתשו המטילדות את החי"ר הגרמני. תותחי הנ"ט הגרמניים של התקופה שהיו בקוטר 37 מילימטר היו בלתי יעילים מול המטילדה. רומל נאלץ להתערב אישית בקרב ואירגן את תותחי הנ"מ בקוטר 88 מילימטר האימתניים לירי בכינון ישיר לעבר המטילדות. בשלב זה נאלצו המטילדות לעצור ולסגת, לאחד שסבלו מאבדות. לגרמנים נגרמו אבדות קשות: מאות נהרגו, נפצעו או נפלו בשבי. רומל וגודריאן נתקפו בהלה, ושניהם ציינו את האירוע ביומניהם כ"נסיון פריצה" של הבריטים לכיוון פריז. רומל אף ציין את כוח האויב ככוח של "מאות" טנקים (כזכור, היו שם 75). המפגש היה אחד היחידים במערכה על צרפת שבהם הוכו הגרמנים קשות.
בסך הכל השתתפו ב-1940 במערכה על צרפת 150 טנקים מסוג מטילדה.[2]
הטנקים שימשו גם בשלביה המוקדמים של מערכה בצפון אפריקה. טנקי מטילדה שנפלו לידי הגרמנים שופצו ושימשו את הצבא הגרמני, דבר שגרם לעיתים לבלבול בשני הצדדים.
המטילדות המשיכו להיות בשירות בצבא הבריטי עד 1942, אז הוחלפו בטנקי רגלים אחרים, כגון הולנטיין. למעלה מאלף טנקי מטילדה סופקו לצבא האדום, אך גם במסגרתו הם לא ענו על הצרכים ויצאו ברובם מהשירות עד סוף 1942. בחזית האוקיינוס השקט לעומת זאת היו טנקי מטילדה בשימוש עד סוף המלחמה, בשירות הצבא האוסטרלי, כיוון שליפן היה מחסור בנשק אנטי-טנקי כבד.
מלחמת העצמאות
לפי מספר מקורות היה לחיל המשלוח המצרי כוח של פלוגת מטילדות בזמן מלחמת העצמאות. [דרוש מקור]
ביום 12 ביולי, כאשר נגבה הותקפה משלושה כיוונים, זוהו שני טנקים מסוג מטילדה. הטנקים נעו כחלק מכוח שירד מכיוון משטרת עיראק סווידאן (יואב) לעבר נגבה. הזיהוי התאפשר היות שאחד מהם עצר בזווית צד שאפשרה להבחין בסימן ההיכר המיוחד, בחמשת הפתחים המיוחדים לטנק זה במזקו"ם שלו.
לפי מקור בריטי (סטיבן זלוגה), בין הטנקים שתקפו את יד מרדכי ב-23 במאי, היו גם טנקים מסוג מטילדה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ השימוש במונח המיושן "ליטראות" נובע מהעובדה, שבצבא הבריטי דירגו את התותחים לפי משקל הקליע.
- ^ ראו אל"ם (מיל) בני מיכלסון: "70 שנה למערכה על צרפת", שריון 36 אוקטובר 2010.
