מיגונית
.jpg)
מיגונית היא מרחב מוגן המוצב בשטחים ציבוריים (יישובים, פארקים, גני משחקים, תחנות אוטובוס ועוד) שמטרתו לספק מיגון מידי בפני התקפות של רקטות ופצמ"רים שזמן ההתרעה בפניהן הוא קצר מכדי לאפשר גישה למקלט. באופן זה המיגונית משמשת כחלק מההגנה האזרחית של העורף.
יש להיכנס אל המיגונית כאשר נשמעת אזעקת מלחמה, שהיא מערכת התרעה סדירה המזהירה את התושבים מפני סכנה קרובה של תקיפה אווירית (במטוסים, טילים או רקטות). המיגונית נועדה להגן מפני פגיעות ישירות של פצצות מרגמה וארטילריה רקטית.
על פי רוב המיגונית נבנית במידות קטנות יותר מאשר חדרי ביטחון תקניים וכתוצאה מכך משקלה קטן יותר. דבר זה מאפשר הובלה זולה יותר מאשר הובלת ממ"ד נייד. בנוסף למיגוניות שנבנו מלכתחילה למטרה זו, משמשים כמיגוניות גם צינורות בטון גדולים, שסמוך לפתחיהם מוצב קיר בטון.
מיגוניות רבות, שניצבות מזה שנים רבות באותו מקום, קושטו ועוטרו בציורים על ידי אמנים מקומיים.בעוטף עזה פועל מיזם עיטור המיגונית נועד לשוות להן מראה אסתטי ולקשט את הסביבה בה הן מוצבות, וכן להקל פסיכולוגית על ילדים ולהקטין את האפקט השלילי של נוכחות המיגוניות וירי הרקטות שמחייב אותן.
היסטוריה
בעקבות ירי הרקטות והפצמ"רים של ארגוני הטרור הפלסטיניים מרצועת עזה, שזמן ההתרעה להן הוא 15 שניות בלבד, פוזרו מיגוניות, בעשור הראשון של המאה ה-21, ברחבי שדרות ויישובי עוטף עזה, כמו גם לצד תחנות אוטובוסים, טרמפיאדות, מפעילים, מבני ציבור ותשתיות שונות במרחב. עם הרחבת טווח הירי של הרקטות הוצבו מיגוניות גם באשקלון, נתיבות, אופקים ועוד.
ביולי 2014, כאשר רקטות ששוגרו מרצועת עזה פגעו ביישובי הפזורה הבדואית בנגב, הגישו בדואים אחדים, יחד עם ארגוני זכויות אדם, עתירה לבג"ץ, בדרישה שיורה להציב מיגוניות ביישובי הפזורה, משום שהבנייה ביישובים אלה אינה מספקת כל הגנה לתושביהם. העתירה נדחתה, בנימוק שבהחלטה בעניין הקצאת המיגוניות לא נמצא פגם המצדיק את התערבות בג"ץ.[1]
קישורים חיצוניים
- הנחיות להצבת מיגוניות באופן ולונטרי - פיקוד העורף, מחלקת מיגון.
- האתר הרשמי של פרוייקט "Artshelter" מבית קרן קיימת לישראל
הערות שוליים
- ^ בג"ץ 5019/14 לבאד אבו עפאש ואחרים נ' מפקד פיקוד העורף ואחרים, ניתן ב-20 ביולי 2014
