פיקוד העורף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיקוד העורף
Pakar.svg
פרטים
כינוי הגנה אזרחית
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg צבא הגנה לישראל
סוג פיקוד מרחבי
בסיס האם מחנה רחבעם
אירועים ותאריכים
נוצרה מתוך הג"א - הגנה אזרחית (1948-1992)
מקים היחידה אלוף זאב ליבנה
נתוני היחידה
כוח אדם 65,000 חיילי מילואים[1]
פיקוד
יחידת אם המטה הכללי
דרגת המפקד אלוףאלוף
מפקד נוכחי אורי גורדין
תג פיקוד העורף
התג הישן (צבעני) של פיקוד העורף
דגל פיקוד העורף
דגל החיל של פיקוד העורף
יחידת החילוץ וההצלה הארצית של פיקוד העורף מצילה את אחד מנפגעי רעידת האדמה בהאיטי (2010)
משאית המיועדת לטיהור אב"כ של פיקוד העורף
לוחמי חטיבת החילוץ וההצלה מדגימים חילוץ בתערוכת "צה"ל שלנו".

פיקוד העורףר"ת: פַּקְעָ"ר) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל אשר הוקם ב־17 בפברואר 1992[2], ועוסק בהגנה אזרחית.

ייעודו של פיקוד העורף הוא חיזוק החוסן הלאומי והצלת חיים. הפיקוד עושה זאת על ידי הכנת המרחב האזרחי טרם עימות, תמיכה במרחב האזרחי בעת עימות תוך ביצוע פעולות חילוץ והצלה באירועי תקיפת העורף, וסיוע לשיקומו המהיר של המרחב האזרחי אחר הסתיים עימות. פיקוד העורף מפרסם הנחיות שוטפות להתגוננות אזרחית, במיוחד בעתות חירום, ומפעיל מוקד חירום טלפוני שמספרו 104. ייעוד הפיקוד ותפקידיו מגולמים בחוק הג"א (1951), ובשורה ארוכה של תקנות והחלטות ממשלה נוספות. פיקוד העורף הוא גוף צבאי, המשמש הלכה ולמעשה כשלוש ישויות ארגוניות: הראשונה- שירות התגוננות אזרחית, בכפיפות ישירה לשר הביטחון, וכהגדרתו בחוק הג"א. השנייה- פיקוד מרחבי, כהגדרתו בהוראות הפיקוד העליון: הפיקוד המרחבי. והשלישית- קצין חיל ראשי וסמכות מקצועית צה"לית בנושא ההתגוננות האזרחית, החילוץ, האב"ך בעורף האזרחי, מיגון, חומרים מסוכנים והצלה בעורף. בנוסף לכך משמש מפקד פיקוד העורף קצין מטה מקצועי במטה הכללי. מבחינה תפקודית משלב פיקוד העורף בייעודו הן הפעלת כוח, הן בניין הכוח והן הכנת הכנת המרחב האזרחי לחירום.

הפיקוד הוקם בעקבות מלחמת המפרץ, שבה התממש איום עיקרי על העורף. עד להקמת הפיקוד, היה הטיפול בעורף באחריות מקחל"ר – מפקדת קצין חייל ראשי להתגוננות אזרחית (הג"א) והגמ"רהגנה מרחבית. לאחר מלחמת המפרץ אוחדו ארגונים אלו והוקם פיקוד העורף. מאז הקמת פיקוד העורף נעשו מאמצים רבים על מנת להפכו לגוף אזרחי אולם נכון ל-2015 גוף אזרחי זה עדיין לא הוקם. על פי מחלקת ארגון באגף התכנון, פרשנות משפטית לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מעלה כי מפקד פיקוד העורף כפוף, כראש הג"א, לשר הביטחון ולפי הגדרות הצבא, הוא כפוף לרמטכ"ל[3].

בראש הפיקוד עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא האלוף אורי גורדין. מפקדת הפיקוד במחנה רחבעם הסמוך לרמלה.

היסטוריה

באוגוסט 1977 הוחלט לאחד את מחלקת ההגמ"ר (ההגנה המרחבית)- שהייתה כפופה לאג"מ/ מטכ"ל- עם מפקדת ראש הג"א (התגוננות אזרחית). איחוד זה הביא להקמת מפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר- המכונה מקחל"ר. יחידות ההגנה המרחבית (הגמ"ר), הפועלות במסגרת חיל העורף, נושאות באחריות לאבטחת היישובים באזורים הכפריים ולהמשך הפעילות המשקית. חיל העורף אחראי לביטחון היישובים על ידי אמצעי ביטחון שונים- גדרות, תאורה היקפית, דרכי פטרול ומחסני נשק. בנובמבר 1988 התקיים תרגיל ההתגוננות הארצי הראשון במוסדות החינוך. תלמידים בכל רחבי הארץ תרגלו ירידה למקלטים וחבישת ערכות מגן. מאז ועד היום נערך תרגיל זה אחת לשנה בכל מוסדות החינוך בארץ.

מלחמת המפרץ יצרה חידוש: העורף הותקף והפך לחזית, והיה חייב להתגונן; זו הייתה מלחמה תקשורתית שבה כמעט כל נפילת סקאד הייתה משודרת בשידור חי. אחת המסקנות מהמלחמה ההיא הייתה להקים את הפיקוד החדש. בצה"ל ובהג"א נקטו במספר פעולות בתחום הגנת העורף על מנת למנוע פגיעה בנשק קונבנציונלי ולא-קונבנציונלי בישראל: ערכות מגן להגנה מנשק כימי חולקו לכל התושבים; אמצעי התקשורת שימשו צינור מרכזי בהעברת מידע והדרכה לתושבים על שימוש בערכות והתנהגות בעת השמעת אזעקה; הנחיות להכנה חדרים אטומים ומרחבים מוגנים; יצירת שיתוף פעולה בין גורמי הצלה ורפואה בעורף.

ההחלטה על הקמת פיקוד העורף הייתה חיונית משלושה היבטים:

  • ההיבט החוקי – חיל העורף לפני מלחמת המפרץ הורכב משלוש מפקדות עורף הכפופות לפיקודים המרחביים (פיקוד הצפון, פיקוד המרכז ופיקוד הדרום). האחריות הפיקודית עליהן הייתה של אלופי הפיקודים. לחיל העורף – הגוף המקצועי והארגוני – לא הייתה כל סמכות ואחריות בשטח. מצב זה סתר את חוק ההתגוננות האזרחית מ־1951, אשר העניק עצמאות וסמכויות נרחבות לחיל העורף.
  • ההיבט המבצעי – במתארים השונים יש להיערך בעורף במקביל ללחימה בחזית. במקרה כזה, ישחרר פיקוד העורף את אלופי הפיקודים המרחביים מהדאגה לעורף, ויאפשר להם להתמקד בצרכים המבצעיים בחזית.
  • ההיבט הארגוני – הקמתו של פיקוד העורף תאפשר התייעלות ביחידות הקיימות, ותבטיח תיאום טוב יותר עם כלל הגופים האזרחיים וארגוני החירום. החל משנת 1975, בדקו ועדות רבות את נושא המערך הארגוני, שיעסוק בהתגוננות אזרחית, והמליצו על הקמת פיקוד העורף. אולם, ההחלטה על הקמת הפיקוד התקבלה בעקבות לקחיה של מלחמת המפרץ. האפשרות של איום על העורף בעת מלחמה בחזיתות השונות, העלתה את המודעות לנושא העורף, והבליטה את הצורך בגוף אחד שירכז את הטיפול בעורף בשעת חירום.

עם הקמת הפיקוד הרביעי, השטח שהועבר לאחריותו המלאה של פיקוד העורף השתרע מעכו בצפון ועד אשקלון בדרום. גבולו המזרחי הוא קו תיחום אזור יהודה ושומרון. בהתחלה, שטחו של פיקוד העורף חולק למחוזות באופן הבא:

  • מחוז חיפה (הופרד מעורף צפון והוקם כמחוז עצמאי).
  • מחוז מרכז (אחוד של מחוזות הג"א: השרון ואיילון).
  • מחוז דן.
  • מחוז ירושלים.
  • מחוז לכיש.

עורף צפון ועורף דרום היו כפופים מקצועית בלבד לפיקוד העורף, אך פיקודית הם נשארו כפופים לפקודים צפון ודרום בשל הצורך בשליטת אלופי הפיקודים על צירי התנועה של הכוחות לחזית בשעת חירום.

בשנת 1998 הוכפף עורף דרום לפיקוד העורף, אוחד עם גזרת מחוז לכיש והוקם בפיקוד העורף כמחוז דרום.

בשנת 1999 הוכפף עורף צפון לפיקוד העורף והוקם כמחוז צפון.

חמ"ל פיקוד העורף, אשר יושב במפקדת חיל-האוויר, עבר ב-2012 למרכז ניהול תמונה בליסטית (מנת"ב) שהפך למבצעי בשנת 2010. השינוי נעשה על מנת לייעל את התקשורת והעבודה המשותפת בין המנת"ב לבין החמ"ל. המנת"ב, שאחראי על משימת הגילוי להתרעה וממוקם באחד מבסיסי חיל-האוויר, עובד בקשר הדוק עם חמ"ל פיקוד העורף, ומעביר לו בזמן אמת מידע על שיגורי רקטות לעבר ישראל. פיקוד העורף, לאחר שקיבל את הדיווח, מפעיל את האזעקות במקומות המתאימים[4].

החל מ-2015 החלה להיכנס מערכת שוע"ל (שו"ב עורף לאומי) שמחליפה שתי מערכות שו"ב קיימות – "תמונת עורף" לדרג האסטרטגי, מרמת הפיקוד ומעלה, ומערכת ממלכ"ה (מערכת ממוחשבת לכוחות העורף) הטקטית. לצד החיבור לגופי החירום וההצלה הארציים המערכת מקושרת ל-256 רשויות מקומיות בארץ, שבחמ"לים שלהן יושבים בעת חירום קצינים נציגי פיקוד העורף[5].

נוסף לתפקידים אלה, פיקוד העורף מהווה את הזרוע הארגונית של המדינה בטיפול באירועי חירום כגון רעידת אדמה או קריסת מבנים. גדודי החילוץ שלו נקראים לפעולה במקרים של אסון המוני קשה כדוגמת אסון ורסאי.

מבנה

חטיבת החילוץ וההדרכה

מפקד החטיבה מ-2020 תא"ל שלומי בן מוחה

מחוזות הפיקוד

כלל מחוזות הפיקוד:[6]

מחוז הצפון

שם תקופת כהונה הערות
אבי בורגר
אפרים מושקטו
חובב צברי
אנואר סעב
אריק אלעזר 2012 - 2014
ערן מקוב 2014 - 2016
יצחק בר 2016 - 2019 לימים ראש מטה פיקוד העורף
גיא ברגר 2019 - 2021
בצלאל שנייד 2021 - מכהן

מחוז חיפה

שם תקופת כהונה הערות
חי אדיב
יוסי בירן 1990 - 1992
יחיעם ששון
איתן יצחק 2011 -2013
מוניר עמאר 2013 - 2015
צביקה צורן 2015 - 2018
רלי מרגלית 2018 - 2020 לימים מפקד מפקדת אלון
אלעד אדרי 2020 - מכהן

מחוז דן

שם תקופת כהונה הערות
דני טופוס
צבי טסלר 2006 - 2009 לימים ניצב במשטרת ישראל
אדם זוסמן 2009 - 2012
אמיר אולו 2014 - 2017
לירון דונל 2017 - 2019
אריאל בליץ 2019 - 2021
חי רקח 2021 - מכהן

מחוז מרכז

שם תקופת כהונה הערות
פנחס לוי 2002 - 2005
יריב סנדלון
אנואר סעב
יורם לרדו 2009 - 2012 לימים ראש רשות חירום לאומית
יאיר ברקת 2012 - 2015 לימים מפקד המשטרה הצבאית
רמטין סבטי 2015 - 2016 ב-2016 אוחד מחוז מרכז עם מחוז ירושלים

מחוז ירושלים והמרכז

שם תקופת כהונה הערות
רמטין סבטי 2016 - 2017 המפקד הראשון לאחר איחוד מחוז מרכז
שלומי בן מוחה 2017 - 2019 לימים מפקד מפקדת אלון
שלומי בן יאיר 2021 - מכהן

מחוז הדרום

שם תקופת כהונה הערות
פרץ וזאן 2002 - 2005 לימים מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל
דדי שמחי לימים נציב כבאות והצלה
איתן יצחק
דורון מור יוסף
רועי בארי 2013 - 2015
רונן דיגמי 2015 - 2017
יוסי כהן 2017 - 2020
שגיא ברוך 2020 - מכהן

המחוזות מקבילים לרוב למחוזות המשטרתיים ופועלים בשיתוף פעולה עמם, 95% מהחיילים הם במילואים[1]. המחוזות מחולקים ל-20 נפות, כאשר כמעט כל נפה מקבילה למרחב משטרתי, בנוסף 26 גדודי חילוץ, 13 גדודי אב"כ (בתהליך הסבה לגדודי חילוץ), 26 יחידות צבאיות לבתי חולים, 8 גדודי חי"ר קל ו-6 יחידות לוגיסטיות מרחביות[1]. כמו כן, פיקוד העורף מפעיל חטיבת חילוץ, המאגדת בתוכה ארבעה גדודי חילוץ והצלה המורכבים מחיילים בשירות סדיר, ואת חטיבת החי"ר הצפונית, חטיבת חי"ר במילואים שיעודה הוא פעילות ככוח לוחם בעורף להגנת יישובי גבול הצפון וסיוע לתושבי היישובים בשעת חירום.

בחודש ינואר 2016, החליט הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, על סגירת מחוז מרכז ואיחודו עם מחוז ירושלים, באוגוסט הסתיים תהליך איחוד המחוזות, המפקד הראשון של המחוז המאוחד, שנקרא מחוז ירושלים והמרכז, היה אל"ם רמטין סבטי.

מפקדי פיקוד העורף

טקס החילופים הראשון של הפיקוד בפיקוד העורף. המפקד היוצא זאב ליבנה (משמאל), סגן שר הביטחון מרדכי גור (במרכז) ושמואל (שמוליק) ארד (מימין) המפקד הנכנס, אוגוסט 1994
מפגש ייחודי של אלופי פיקוד העורף לדורותיהם מאז הקמת פיקוד העורף ב-1991. בתמונה מימין לשמאל: המפקד הראשון, האלוף זאב ליבנה, המפקד הרביעי והמכהן בתמונה, יוסף מישלב, המפקד השלישי, גבי אופיר והמפקד השני, שמואל (שמוליק) ארד, דצמבר 2001.
מפקד פיקוד העורף הנכנס, האלוף יוסף מישלב נכנס לתפקידו. בתמונה: הרמטכ"ל שאול מופז (מימין) ומפקד פיקוד העורף הנכנס, האלוף יוסף מישלב (משמאל), 17 בספטמבר 2001
טקס חילופי פיקוד בפיקוד העורף: מימין לשמאל: המפקד היוצא, האלוף יאיר גולן, הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ והמפקד הנכנס, האלוף איל איזנברג, 15 ביוני 2011
טקס חילופי פיקוד בפיקוד העורף: בתמונה מימין לשמאל: המפקד היוצא, האלוף תמיר ידעי, הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי והמפקד הנכנס, האלוף אורי גורדין, 19 במאי 2020
דיוקן שם תקופת כהונה הערות
זאב ליבנה.jpg אלוף זאב ליבנה פברואר 1992 - אוגוסט 1994 מקים הפיקוד
שמואל ארד.jpg אלוף שמואל ארד אוגוסט 1994 - ספטמבר 1997
גבי אופיר.jpg אלוף גבי אופיר ספטמבר 1997 - אוגוסט 2001
יוסף מישלב.jpg אלוף יוסף מישלב אוגוסט 2001 - יוני 2003
יאיר נווה.jpg אלוף יאיר נוה יוני 2003 - ינואר 2005 לימים סגן הרמטכ"ל
יצחק ג'רי גרשון.jpg אלוף יצחק (ג'רי) גרשון ינואר 2005 - ינואר 2008 מלחמת לבנון השנייה
יאיר גולן.jpg אלוף יאיר גולן ינואר 2008 - יוני 2011 מבצע עופרת יצוקה. לימים סגן הרמטכ"ל
אייל אייזנברג.jpg אלוף איל איזנברג יוני 2011 - מרץ 2015 מבצע עמוד ענן, צוק איתן
Aluf Yoel strik.jpeg אלוף יואל סטריק מרץ 2015 - פברואר 2017 לימים מפקד פיקוד הצפון
Tamir yadai.jpg אלוף תמיר ידעי פברואר 2017 - מאי 2020 לימים מפקד פיקוד המרכז
אורי גורדין 6 (cropped).jpeg אלוף אורי גורדין מאי 2020 - המפקד הנוכחי

צווים מנהליים

פיקוד העורף משמש מכשיר בידי שר הביטחון להוצאת צווי הגבלת תנועה מנהליים ארוכי-טווח. הצווים שמוצאים מפעם לפעם מכח תקנות שעת חירום (1945) מכוונים כנגד פלסטינים מזרח-ירושלמים, ערבים ישראלים ויהודים ישראלים כאחד. בין הדוגמאות הבולטות בנושא זה, ניתן למנות את מקריהם של מרדכי ואנונו (2004), מחזיק תיק ירושלים ברשות הפלסטינית, חאתם עבד אלקאדר (2009)[7], השיח' ראאד סלאח (2009)[8] ופעיל הימין נריה אופן (2010)[9].

הכומתה - והסיבות לבחירתה

צבע הכומתה כתום. כתום מוכר ברחבי העולם כצבע לחילוץ ולהצלה. בשנת 2000 החליט אילן הררי, ראש מטה פיקוד העורף, לאחד את כלל חיילי הפיקוד תחת כומתה בצבע אחד, גם כדי ליצור זיהוי עם צבע החילוץ העולמי, וגם כדי לתת תחושת גאווה לחיילים. את הגוון בחרה אשתו של הררי[10]. על הכומתה עונדים חיילים סמל כובע עם כיתוב חיל העורף.

התרעות פיקוד העורף

תצוגת ההתרעות של פיקוד העורף בשידורי הטלוויזיה. למעלה, ההתרעות עד שינוי שיטת ההתרעות באמצע 2019 (לפי שם המרחב); למטה: ההתרעות לאחר מיקודן, כפי שמופיעות בזמן השידור מתחת לסמל הערוץ המשדר

עד לשנת 2014, התרעות פיקוד העורף היו זמינות כאזעקה ובביפר בלבד (לכבדי שמיעה). מספר ימים אחרי תחילת מבצע צוק איתן, החל פיקוד העורף בשידורי התרעות על גבי מסך הטלוויזיה, תחת הכותרת "פיקוד העורף התרעה במרחב". ההתרעה כללה את סמליל פיקוד העורף ואת שמות המרחבים אליהם היא כוונה באותו רגע נתון (למשל: שפלה 175 - ראשון לציון, דן 157 - תל אביב[11]). הודעות אלה החלו להופיע לראשונה בערוץ הראשון, ערוץ 2, ערוץ 10, וגם בערוץ HOT3 בכבלים, והמשיכו, עם שינוי מפת הערוצים לאפיקים החדשים, לכאן 11, קשת 12 ורשת 13. בהמשך, התרעות פיקוד העורף הפכו לזמינות גם באתרי אינטרנט וביישומונים שונים, באמצעות API והתעדכן בכל פעם שנשמעה אזעקה. כמו כן, ההתרעות החלו להיות מוצגות על המסך גם בעת ניסויי צופרים, במרחבים שבהם נקבעו ניסויים כאלו.

בעבר, הזכיינית "רשת", ערוץ 10 והערוץ הראשון עיצבו את התראות פיקוד העורף לפי בחירתן, ואילו "קשת" השאירה את התרעות פיקוד העורף בעיצובן ובהנפשתן המקוריות. בערוץ הראשון נעשה שימוש בפונט "הצבי" לטקסטים, בערוץ עשר נעשה שימוש ב"נרקיס בלוק" ואילו ב"רשת" - שידורי ערוץ 2 הפונט נשאר אריאל (הספרות הוחלפו בספרות של הגופן סנטרי גות'יק (באנגלית)), אך המכנה המשותף לכולם הוא שהוחלף האפקט המקורי של פיקוד העורף בהנפשות מותאמות אישית[12].

כמו כן, הערוץ הראשון ובהמשך "כאן 11" היו מציגים גם בתחתית המסך פירוט של היישובים בכל אזור התרעה.

בשנת 2019 נעשו שינויים במערכת ההתרעות של פיקוד העורף, כאשר, בין היתר, שונתה הכותרת מ"פיקוד העורף התרעה במרחב" ל"התרעות פיקוד העורף" ונחסמה הגישה ל-API, כך שרק אתרים ואפליקציות מורשים מטעם פיקוד העורף יוכלו לקבל ולהציג את ההתראות[13]. אזורי ההתרעה שונו כך שמאז יוני באותה שנה, הם מציגים את שמות הערים או האזורים המסוימים בהם נשמעת אזעקה (וערים גדולות מחולקות לאזורים מסוימים, כגון "רובע דרום" בירושלים, במקום ציון "ירושלים" בלבד)[14].

ב-14 במאי 2021, במהלך מבצע שומר החומות ערוץ 20 החל להציג את התרעות פיקוד העורף.[15]

תגי היחידות

תגים היסטוריים

קישורים חיצוניים

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של פיקוד העורף - פורטל החירום הלאומי

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אמיר בוחבוט‏, טילים במגדלים בתל אביב: העורף מוכן לרגע האמת מול חיזבאללה?, באתר וואלה!‏, 25 במרץ 2015
  2. ^ אודות פיקוד העורף
  3. ^ דו"ח מבקר המדינה בעניין תהליכי המינוי של הקצונה הבכירה בצה"ל, עמ' 40
  4. ^ שיר אהרון ברם, ‏צעד נוסף לחיזוק ההגנה מפני טילים, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 בפברואר 2012
  5. ^ יוסי הטוני, ‏סא"ל גיל הופמן, פיקוד העורף: "השו"ב הצה"לי צריך להגיע כמה שיותר לשטח", באתר "אנשים ומחשבים", 29 בדצמבר 2014
  6. ^ מחוזות פיקוד העורף
  7. ^ עלי ואקד, בכיר פתח הורחק ממסגד אל-אקצה לחצי שנה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2009
  8. ^ חיים לוינסון, ג'קי חורי, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, השייח' ראאד סלאח, קיבל צו הרחקה מירושלים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2009
  9. ^ שמואל מיטלמן, בג"ץ דחה עתירת איש ימין לביטול צו הרחקה, באתר nrg‏, 29 ביוני 2010
  10. ^ משה דוד, תופסים צבע, מוסף "המגזין", של מעריב, 11 ביולי 2011; עמ' 4-5
    מיכל דניאלי, ‏כומתות בצה"ל: המדריך השלם, באתר ‏מאקו‏‏, ‏25 בספטמבר 2011‏
  11. ^ מה אומרים המספרים של פיקוד העורף שמופיעים על המסך בזמן אזעקה? הרשימה המלאה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 ביולי 2014‏
  12. ^ התרעות פיקוד העורף בשידורי רשת, ערוץ 2
    התרעות פיקוד העורף בשידורי הערוץ הראשון
    התרעות פיקוד העורף בשידורי ערוץ 10
  13. ^ שמעון איפרגן, ‏מדוע חסם פיקוד העורף את אפליקציות "צבע אדום"?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 בינואר 2019‏
  14. ^ ניר דבורי, כתב צבאי, ‏השינוי במערך ההתרעות נכנס לתוקף, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 ביוני 2019‏
  15. ^ ציוץ בטוויטר, ערוץ 20


זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף אסטרטגיה ומעגל שלישיאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף כוח האדםאגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועיאגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים מרחביים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים דובר צה"להמכללות הצבאיותהגיס הצפוניהגיס המטכ"ליהפרקליטות הצבאיתהרבנות הצבאיתיחידת בתי הדין הצבאייםמערך התמרוןמפקדת העומקפיקוד ההכשרות והאימונים
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל הגנת הגבולות
חילות נוספים חיל החינוך והנוערחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל הלוגיסטיקהחיל המודיעיןחיל משאבי האנושחיל המשטרה הצבאיתהחיל הכלליחיל הקשר והתקשובחיל הרפואה
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשיםחיל האיסוף הקרבי
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהסמלי צה"לדגליםנס יחידהדין משמעתי
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0