מיה בר-הלל
מיה בר-הלל היא פרופסור אמריטה במחלקה לפסיכולוגיה ובמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים.
בר-הלל חוקרת שיפוט והחלטה; חשיבה הסתברותית; פרדוקסים וחידות והשפעת ציפיות על חוויות.
ביוגרפיה
בר-הלל היא בתו של הפילוסוף יהושע בר-הלל ואם יחידנית (חד-הורית) למתרגמת גילי בר-הלל.[1]
פעילות מחקרית
הפרדוקס של ניוקום: יחד עם הפילוסוף אבישי מרגלית, עמו כתבה מספר מאמרים, הציעה פתרון לפרדוקס של ניוקום[2]. מדובר בניסוי מחשבתי שכולל משחק בין שני שחקנים, שאחד מהם מסוגל לחזות את העתיד.
הצופן התנ"כי: בשנת 1994 פורסמה עבודה אשר עסקה בניסוי שנערך בטקסט העברי של ספר בראשית בתנ"ך קורן. בניסוי נבחר מדגם של צמדי מילים בעלי משמעות, וטענתם העיקרית של עורכי הניסוי הייתה כי לא סביר שהופעתם של צמדי מילים אלה בטקסט בדילוגי אותיות תתקבל באקראי. בעקבות מאמר זה, ב-1999, בר-הלל והמתמטיקאים ברנדן מקיי, דרור בר-נתן וגיל קלעי פרסמו מאמר שבו טענו לפסילה גמורה של הטיעון. גולת הכותרת הייתה מציאת "דילוגי אותיות" בספר "מלחמה ושלום" במתאם גבוה עוד יותר ממה שנמצא בספר בראשית.[3] מאוחר יותר, בר-הלל הציגה המחשה לבעייתיות של הניסוי: אם קשת מצביע על חץ שירה ונעוץ בלב מטרה, אין זה מבטיח שהצלף אכן ירה את החץ אל המטרה ולא צייר את המטרה לאחר מכן סביב החץ. זוהי דוגמה לכשל הצלף הבודד שבו אירוע שהתרחש באופן אקראי מוצג כאירוע נדיר הדורש הסבר סיבתי לא אקראי. הבעיה שהעלו מקיי ושותפיו היא שבשל "מרחב התמרון" שהם תיארו, התאפשר לכותבי המאמר המקורי לבחור מבין כל הרשימות האפשריות של כינויי הרבנים דווקא את הרשימה שמניבה תוצאות מרשימות. מקיי ועמיתיו לא טענו במפורש כי ויצטום וריפס זייפו במודע את תוצאות הניסוי, אלא שדי באפשרות שהייתה להם לבצע זיוף שכזה כדי להטיל בו ספק.
בר-הלל ערכה קובץ של מאמרים נבחרים של דניאל כהנמן, רציונליות, הוגנות, אושר (אוניברסיטת חיפה והוצאת כתר, 2005). היא הייתה העורכת המדעית של ספרו של כהנמן, לחשוב מהר לחשוב לאט; של ספרו של מייקל לואיס, ענן של אפשרויות; ושל ספרו של ריצ'רד ת'יילר אי-תנהגות, שצפוי לראות אור בעברית בהוצאת מטר. וכיום היא מחברת אנתולוגיה ראשונה מסוגה על פרדוקסים של הרציונליות והשפעתם על התפתחות תאוריה של קבלת החלטות.[4]
פעילות פוליטית ותקשורתית
בר הלל הייתה חברה בהנהלת "בצלם" בין השנים 2012-2018.[5] היא חברה בהנהלה הציבורית של הקרן החדשה לישראל.
כן פרסמה מספר מצומצם של מאמרי דעה א-פוליטיים בעיתון הארץ וידיעות אחרונות[6][7]. טורה העוסק בתקרית בתחנת דלק המשקפת תופעה של גזענות מזרחים כנגד אשכנזים עורר ביקורת כנגדה.[8][9]
קישורים חיצוניים
- אורן נהרי, המסע המופלא, באתר וואלה!, 29 במרץ 2018
הרצאות באינטרנט
- הצופן התנכ"י - חידה ופתרונה,
הרצאה בסדרת "הרצאות מדוע?" של האוניברסיטה העברית, תשס"ו. - רציונליות: אבולוציה של המושג, המרכז לחקר הרציונליות, 21 בדצמבר 2006.
מאמרים
- התובנות הפסיכולוגיות שזכו בפרס נובל בכלכלה, רבעון לכלכלה, שנה 50 (4), דצמבר 2003.
- פסיכולוגיה מפתיעה והלא-מודע החדש: אתגרים לעולם המשפט, פורסם בכתב העת "משפט ועסקים" של המרכז הבינתחומי הרצליה.
- הפסיכולוגיה של האי ודאות, מחשבות 64, דצמבר 1992, עמ' 10–19
- מיה בר-הלל ואבישי מרגלית, Madness in the Method, דצמבר 1999.
מאמרי דעה
תמורה לתרומה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013- כן, לחשוד בהרשעה על בסיס חלום, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2014
הערות שוליים
- ^ גלית הראל (טרוצקי), אמא יש רק אחת, 12 ביולי 2007.
- ^ Maya Bar-Hillel, Avishai Margalit, Newcomb's Paradox Revisited, The British Journal for the Philosophy of Science, Vol. 23, No. 4 (Nov., 1972), pp. 295-304
- ^ Brendan McKay, Dror Bar-Natan, Maya Bar-Hillel, Gil Kalai, Solving the Bible Code Puzzle, Statistical Science 14, 1999, 150-17
- ^ Russell Sage Foundation
- ^ הנהלת בצלם
- ^ מאמרי מיה בר-הלל, באתר "הארץ"
- ^ מיה בר-הלל ואוריאל פרוקצ'יה, הטרגדיה של המחסור באיברים להשתלה, באתר ynet, 5 בינואר 2011
- ^ קובי ניב, כשהפרופסורית פגשה מזרחי, באתר הארץ, 20 במאי 2016
- ^ בן-דרור ימיני, מה עבר להם בראש?, באתר ynet, 20 במאי 2016
