מיכאיל קירפונוס
 | |
| לידה |
12 בינואר 1892 ורטייבקה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| נהרג |
20 בספטמבר 1941 (בגיל 49) לוחוויצה, ברית המועצות  |
| השתייכות |
צבא האימפריה הרוסית  הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1915–1941 (כ־26 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-פולקובניק |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הרובאים ה-70 מפקד הקורפוס ה-49 מפקד מחוז צבאי לנינגרד מפקד מחוז צבאי קייב מפקד החזית הדרום-מערבית | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
 גיבור ברית המועצות  עיטור לנין  עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה | |
מיכאיל פטרוביץ' קירפונוס (ברוסית - Михаи́л Петро́вич Кирпоно́с; 12 בינואר 1892 - 20 בספטמבר 1941) היה מפקד החזית הדרום-מערבית בשלבים הראשונים של מבצע ברברוסה. נהרג בקרב קייב.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
קירפונוס נולד בכפר ורטייבקה ב-12 בינואר 1892. הוא התגייס לצבא האימפריה הרוסית ב-1915 ושירת כחובש במלחמת העולם הראשונה. ב-1917 התגייס לצבא האדום והשתתף במלחמת האזרחים ברוסיה וב-1918 הצטרף למפלגה הבולשביקית.
הוא סיים את האקדמיה הצבאית על שם פרונזה ב-1927 ומונה לקצין המטה של דיוויזיית הרובאים ה-44. בשנים 1934–1939 היה מפקד בית הספר לקצינים בקאזאן.
הוא השתתף במלחמת החורף נגד פינלנד כמפקד דיויזיית הרובאים ה-70. על תפקידו במלחמה הוענק לו ב-21 במרץ 1940 תואר גיבור ברית המועצות. באפריל 1940 מונה למפקד הקורפוס ה-49, וביוני אותה שנה התמנה למפקד מחוז צבאי לנינגרד.
בפברואר 1941 התמנה למפקד מחוז צבאי קייב שהפך לאחר תחילת מבצע ברברוסה לחזית הדרום-מערבית.
מלחמת העולם השנייה
יום לאחר פתיחת המתקפה הגרמנית על ברית המועצות פתחו הכוחות הממונעים של החזית הדרום מערבית במתקפת נגד על קבוצת הפאנצר הראשונה בפיקוד אוואלד פון קלייסט, במה שנודע לאחר מכן כקרב ברודי. הקרב נמשך עד 30 ביוני 1941 והסתיים בניצחון גרמני מוחץ, למרות שהסובייטים נהנו מעדיפות גדולה במספר הטנקים על כוחות קבוצת ארמיות דרום. העליונות אווירית המוחלטת של הלופטוואפה ושגיאות של הפיקוד הסובייטי בהפעלת כוחותיו חרצו את גורל הקרב.
סטלין מינה ב-10 ביולי 1941 את סמיון בודיוני כמפקד העליון של הכוחות הסובייטיים באוקראינה וכמתאם הפעולות של החזיתות הדרום-מערבית והדרומית. בנוסף הוא שלח לאוקראינה את גאורגי ז'וקוב כנציג הסטאבקה ואת ניקיטה כרושצ'וב כקומיסר פוליטי.
קרב אומן נערך בתאריכים 10 ביולי 1941 - 8 באוגוסט 1941 והסתיים בתבוסה רוסית קשה עם 200,000 אבדות בהרוגים ושבויים לאחר שהגרמנים כיתרו את הרוסים ב"כיס" ליד העיר אומן.
היטלר החליט לעצור את המתקפה על מוסקבה ולכבוש קודם את אוקראינה. קירפונוס, בודיוני וז'וקוב בקשו מסטלין לסגת מאוקראינה ולהתייצב על קו הגנה נוח יותר אך סטלין התנגד ועשרות אלפי מתגייסים לא מאומנים המשיכו לזרום לאזור קייב.
ב-24 באוגוסט 1941 פתחו הגרמנים בקרב קייב, מתקפה על שני האגפים של הבליטה, שהוחזקה על ידי כוחות החזית הדרום-מערבית במרחב קייב. קבוצת הפאנצר בפיקוד היינץ גודריאן תקפה מכיוון צפון, בעוד קבוצת הפאנצר בפיקוד אוואלד פון קלייסט תקפה מדרום. ב-12 בספטמבר 1941 החליף סטלין את בודיוני בסמיון טימושנקו אך ללא תוצאות. ב-18 בספטמבר 1941 הושלם כיתור הכוחות הסובייטיים במרחב קייב. ב-20 בחודש נהרגו קירפונוס ורוב קציני מטה החזית במהלך ניסיון כושל לפרוץ את טבעת הכיתור הגרמנית סמוך לעיירה לוחוויצה[1].
לקריאה נוספת
- אלכסנדר ורט: רוסיה במלחמת 1941-1945; עמ' 151-157, הוצאת מערכות, 1968
קישורים חיצוניים
- מיכאיל קירפונוס, באתר desert war
הערות שוליים
- ^ בספרו של אלכסנדר ורט "רוסיה במלחמה" עמ' 156 כתוב כי היו שמועות שקירפונוס התאבד כשהרגיש שהקרב אבוד, אך אין לכך אישור ממקורות אחרים.
