מים אחרונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מים אחרונים
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי מסכת חולין, דף קה עמוד א
משנה תורה ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק ב'
שולחן ערוך אורח חיים, סימן קפא
כלי מכסף למים אחרונים

מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, קודם שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).

טעם הנטילה

ישנם שלושה טעמים לנטילה זה.

  • לנקות את הידיים לכבוד ברכת המזון, מאחר שבזמן התלמוד אכלו עם הידיים[1][2].
  • טעם נוסף הוא מטעמי בריאות, כיוון שהמאכלים תובלו במלח סדומית שעלול לגרום לעיוורון במגע עם העין, ונטילת הידיים מנקה אותן[3].
  • טעם נוסף הובא בספר הזוהר[4], לתת לצד האחר (סיטרא אחרא) את חלקו.

חיוב הנטילה בזמן הזה

בקרב הפוסקים ישנה מחלוקת האם גם היום יש חובה הלכתית ליטול. יש הטוענים שאין צורך ליטול מאחר שאנחנו לא משתמשים במלח סדומית. בנוסף, הידיים נותרות נקיות גם לאחר הארוחה, בפרט כעת שמשתמשים בסכו"ם[5]. מאידך יש הטוענים[6] שעדיין יש באוכל מלחים אחרים הדומים למלח סדומית המסוכנים גם כן, וסוברים שעדיין יש מקום לנקות הידיים לאחר סעודה גם בזמננו.

בנוסף לכך על פי הקבלה מים אחרונים אינם לניקיון המלח בלבד, אלא גם לצורך עשיית תיקון רוחני לאחר האכילה. אך גם בזה כתב רבי יעקב עמדין בספרו 'מור וקציעה' שכיוון שבימינו אוכלים עם סכו"ם גם הטעם על-פי הסוד אינו שייך יותר.

כמו כן, בני אשכנז (גרמניה) מוחזקים במנהג לא לעשות מים אחרונים. בשולחן ערוך נזכר אלו הנוהגים כך[7].

דינים נוספים

פרטי דינים ומנהגים רבים יש במים אחרונים:

  • צריך ליטול רק שני פרקים של האצבעות, ובבוהן די בפרק אחד, משום שלמעלה מזה אין מגיע לכלוך המאכל[8]. ויש מהדרים ליטול את כל האצבעות[9].
  • למנהג האר"י אין להרבות בכמות המים האחרונים, וכמותם צריכה להיות פחותה מרביעית.
  • בשולחן ערוך מובא[10], כי אין נוטלים במים חמים מאוד, משום שבטבע מים חמים, כאשר נוטלים מעט מהם, שהם מבליעים את הזוהמא בידיים.
  • בעת הנטילה יש להשפיל את האצבעות, בכדי שהמים יזלו ויורידו את הזוהמא מהאצבעות[11]
  • יש לנגב את האצבעות לאחר הנטילה[12].
  • אין נוטלים מים אחרונים על גבי הקרקע, משום שיש בהם רוח רעה שעלולה להזיק, ולכן צריך ליטלם לתוך כלי, ולאחר מכן לשפוך את המים לכיור או למקום שאין הולכים בו. ואפשר לכתחילה ליטול את הידיים מהברז לתוך הכיור, וכך נוהגים רבים.
  • מותר ליטול בכל מיני משקים, חוץ מיין מפאת חשיבותו.

אחר נטילת מים אחרונים יש להזדרז לברך ברכת המזון, כפי שמובא בתלמוד[13] "תכף לנטילת ידים ברכה", והסיקו מכך התוספות שאסור לאכול אחר הנטילה עד שיברך ברכת המזון.

מחלוקות נוספות קיימות סביב עניינים הקשורים למים האחרונים, כמו: האם ההלכה מחייבת גם נשים, והאם מותר לדבר בין הנטילה לבין ברכת המזון.

בימינו, יש המקפידים על מים אחרונים. אך יש המקלים ולא מקפידים בכך, או נוהגים ליטול באופן סמלי: מעבירים בין הסועדים כלי עם מים, ומרטיבים קלות את היד. כלי מיוחד לנטילה הסמלית (עשוי מכסף) מצוי דרך קבע במטבחם של יהודים השומרים על המנהג.

למנהג חב"ד נוטלים את קצות האצבעות, ואחר כך מעבירים אותן כשהן לחות על השפתיים (כך כל השנה, אבל בחג הפסח נזהרים שלא להרטיב את השפתיים, מחשש שרויה)[14].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נג עמוד ב.
  2. אך אין מברכים על הנטילה, משום שעיקר התקנה הינה בכדי למנוע סכנה, ואין מברכים על הסרת הסכנה
  3. תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קה עמוד ב.
  4. זוהר חדש רות דף פז.
  5. שולחן ערוך או"ח סימן קפ"א סעיף י' ומשנה ברורה שם ס"ק כ"ב.
  6. שולחן ערוך שם סעיף א' ומ"ב ס"ק א'
  7. שו"ע סימן קפ"א, סעיף י'
  8. שו"ע סימן קפא, סעיף ד
  9. כך מובא בספר כף החיים
  10. שו"ע קפא, ג
  11. סוטה ד, ב; שו"ע שם, ה
  12. שו"ע קפא, ח, מ"ב יט
  13. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מב עמוד א.
  14. ספר המנהגים חב"ד עמ' 22.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0