מכון קרטיס למוזיקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוסד לימודי ריקה. מכון קרטיס למוזיקהאנגלית: Curtis Institute of Music) הוא בית ספר למוזיקה בפילדלפיה, פנסילבניה, שהלימודים בו מובילים לדיפלומה בנגינה, תואר ראשון במוזיקה, מוסמך למוזיקה באופרה ותעודת לימודי מקצוע באופרה. הוא נחשב לאחד מחשובי הקונסרבטוריונים למוזיקה בארצות הברית.

המכון הוא בית ספר פרטי, שנוסד בשנת 1924 על ידי מרי לואיז קרטיס בוק. תכליתו המקורית הייתה, במידה ידועה, לשמש כמגרש אימונים לנגני תזמורת, כדי למלא את שורותיה של תזמורת פילדלפיה, בדומה ליחס בין בית הספר הגבוה למוזיקה בווינה והפילהרמונית של וינה. עם זאת, פסנתרנים, זמרים, נגני עוגב ומלחינים יכלו גם הם להירשם ללימודים.

כל התלמידים לומדים במלגה מלאה. התחרות להתקבל למכון עזה, כיון שלמכון קרטיס יש שיעור הקבלה הנמוך ביותר מכל קולג' או אוניברסיטה בעולם. מלבד פסנתרנים, זמרים, נגני עוגב, מנצחים ומלחינים, המכון מקבל סטודנטים רק במספר מספיק למילוי תזמורת יחידה. בהתאם לכך, טווח הרישום הוא בין 160 ל-200 סטודנטים בשנה.

מנהלי העבר של קרטיס הם הפסנתרן יוזף הופמן, המלחין רנדל תומסון, הכנר אפרם צימבליסט, הפסנתרן רודולף סרקין ג'ון דה לאנסיה (שהיה אבובן ראשי של תזמורת פילדלפיה במשך שנים רבות) וגארי גרפמן, שהתמנה לתפקיד בשנת 1995, ופרש מתפקידו כנשיא ומנהל בסוף שנת הלימודים 2005/6 והמשיך במחלקת הפסנתר. מחליפו והנשיא המכהן (נכון ל-2015) הוא רוברטו דיאז, הויולן הראשי של תזמורת פילדלפיה וחבר בשלישיית דיאז. רוברטו דיאז הוא בוגר המכון וחבר בסגל המורים.

רבים מבוגרי המכון המשיכו לקריירות מרשימות. בין הבוגרים הרבים הרולד בנט, לשעבר חלילן ראשי של תזמורת המטרופוליטן אופרה; הפסנתרן ריצ'רד גוד; נגן הטובה של התזמורת הסימפונית של שיקגו ומורה רב-השפעה לפדגוגיה של כלי נשיפה ממתכת; הכנרת הילארי האן; המנצח ליאונרד ברנשטיין; הסופרן בניטה ואלנטה; הסופרן אנה מופו; והפסנתרן לאנג לאנג. גם הפסנתר האגדי, הקובני-אמריקאי חורחה בולט למד שם. המלחינים האמריקאים סמיואל בארבר, דארון האגן, ג'אן קרלו מנוטי, ג'ניפר היגדון ונד רורם גם הם בוגרי המכון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכון קרטיס למוזיקה בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0