מלכות שמים
מלכות שמים הוא כינוי לריבונות ה' בעולם. מקור המונח בתנ"ך ובדברי חז"ל. המונח "מלכות" בשונה מ"ממשלה" מורה על כך שריבונות המלך באה לו מבחירת העם, שבחרו בו להיות להם למלך, מה שאין כן 'ממשלה' היא מכוח כיבוש, שהמושל בעל כוח רב וכבש ארץ או אומה להיות תחת ממשלתו בלי שבחרו בו[1]. ומובן מכך שהמושג 'מלכות' תלוי בעם, שאם אינם מקבלים את מלכותו היא בטלה, ולעומת זאת 'ממשלה' אינה תלויה כלל בעם, כך שאין בה משמעות לרצון העם.
בתנ"ך
מקור הכינוי הוא מהתנ"ך, בו ישנן התייחסויות רבות ל"מלכותו" ול"מלכותך". הנביאים הרבו לחזור על כך שה' הוא מלך ישראל האמיתי ומלכי ישראל נבחרים למשול בעם בשם ה'.
בכמה מקומות מוזכר הביטוי 'מלך' ביחס לעם ישראל ולא ביחס לאומות העולם, ולדוגמא "כי לה' המלוכה ומושל בגויים"[2], והמכוון בזה הוא שאצל עם ישראל ה' הוא בבחינת 'מלך' כלומר שהם המליכוהו עליהם, וכאמור בסדר התפילה[3]: ומלכותו ברצון קבלו עליהם, לעומת הגויים שלא קבלו את מלכותו והוא מושל עליהם שלא מרצונם[4].
בחז"ל
בחז"ל נאמר שאדם מצווה לקבל עליו עול מלכות שמים כהקדמה לקבלת מצוות. קבלת עול מלכות שמים היא הצהרת אמונה בדבר ייחוד השם, אהבתו, זכירת מצוותיו והאמונה בשכר ועונש. ההצהרה מתקיימת באמירת "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".
מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁקָּרָא בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁחָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן? אָמַר לָהֶם: אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת
הגאולה
על ג' דברים נאמר שאין מראין סימן טוב לישראל עד שיבקשו אותם, ואחד מהם הוא עד שיבקשו בני ישראל מלכות שמים[5].
חלק מהצפיה לגאולה הוא הרצון שאז יכירו כולם שהשם הוא המלך ”ויקבלו כולם את עול מלכותיך” (תפילת עלינו לשבח).
על פי הסבר הגר"א[6] ובעל התניא[7] בזמן הגלות שלטונו של ה' בעולם הוא ממשלה שפירושה שליטה בכפייה. מלכות ה' נסתרת ולכן הברואים רוצים לפרוק את עול מלכות שמיים, אך לעתיד לבוא כאשר ה' יתגלה הוא יהפוך למלך שהעם רוצה להתבטל אליו ולמלכותו מרצונם החופשי, מתוך ההכרה כי הוא המנהיג את העולם, ועל כך נאמר ”והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד[8]”.
בדתות אחרות
גם ביתר הדתות האברהמיות - בנצרות ובאיסלאם נעשה שימוש במושג לתאר את שלטון ה' העתידי בניגוד למלכות הרומאים. לעתים נעשה שימוש במונח החילופי "מלכות אלוקים".
ראו גם
- ^ ביאור הגר"א על ספר משלי פרק כ"ז פסוק כ"ז, ירושלים: הוצאת עטרת חכמים
- ^ תהילים פרק כ"ב, פסוק כ"ט
- ^ ברכת 'אמת ואמונה', תפילת ערבית
- ^ ביאור הגר"א שם
- ^ רש"י, הושע פרק ג', פסוק ה'
- ^ ביאור הגר"א למשלי פרק כז פסוק כז
- ^ לקוטי תורה דרושים לר"ה מאמר "תקעו בחודש שופר"
- ^ ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק ט'