ממשל חמאס ברצועת עזה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
השלטון ברצועת עזה, מאז ההשתלטות של ארגון החמאס על רצועת עזה ביוני 2007, נמצא תחת שליטת ארגון החמאס, והוא מכונה לעיתים קרובות ממשלת חמאס בעזה.[1][2][3] משנת 2017 ממשלת חמאס בעזה נמצאת תחת הנהגתו של יחיא סנוואר. קדם לו אסמאעיל הנייה ששימש בתפקיד משנת 2007.
בעקבות ניצחון ארגון החמאס בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית ב-25 בינואר 2006 (בבחירות ארגון החמאס זכה ב-75 מושבים בפרלמנט הפלסטיני לעומת 43 של פת"ח של מחמוד עבאס), אסמאעיל הנייה מונה לראש ממשלת הרשות הפלסטינית,[4] ובעקבות כך הוקמה ממשלת אחדות פלסטינית יחד עם הפת"ח. ממשלת האחדות הפלסטינית קרסה בפועל עם פרוץ עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה. בעקבות ההשתלטות של ארגון החמאס על רצועת עזה ב-14 ביוני 2007 פיטר יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס את הממשלה בראשות חמאס ומינה במקומו את סלאם פיאד לתפקיד ראש ממשלת הרשות הפלסטינית.[5] למרות שהרשות הפלסטינית טענה שממשלה הפלסטינית החדשה, אשר נמצאת ברמאללה, יש סמכות על כל השטחים הפלסטיניים, בפועל הסמכות שלה הייתה מוגבלת רק לאזור הגדה המערבית, מכיוון שחמאס לא הכיר בפיטורים של מחמוד עבאס, ובפועל ארגון החמאס המשיך לשלוט ברצועת עזה.[6] שני הממשלים - ממשלת הפת"ח ברמאללה וממשלת חמאס ברצועת עזה - החשיבו את עצמם כממשל הלגיטימי היחיד של הרשות הפלסטינית. הקהילה הבינלאומית והארגון לשחרור פלסטין, לעומת זאת, הכירו בממשלת הפת"ח ברמאללה כממשל הלגיטימי היחיד של הרשות הפלסטינית.
בעקבות הפילוג בין שני הצדדים, החלו עימותים בין ארגון החמאס ופלגים דומים הפועלים ברצועת עזה עם ישראל - בעיקר במהלך ההסלמה של מבצע עופרת יצוקה שהתקיים בשנים 2008 עד 2009 ובמסגרת מבצע צוק איתן שהתקיים בשנת 2014. ההקצנה של רצועת עזה הביאה לסכסוכים פנימיים בין קבוצות שונות, באירועים כמו העימות שהתקיים במהלך 2009 בין החמאס והארגון ג'ונד אנסאר אללה אשר מזוהה עם ארגון הטרור אל-קאעידה, אשר הוביל להריגתם של 22 מפעילי ארגון ג'ונד אנסאר אללה, ולעימות שהתקיים באפריל 2011 בין ארגון חמאס לארגון הסלפי צבאות הייחוד והג'יהאד בפלסטין אשר היה מעורב ברציחתו של הפעיל הפוליטי האיטלקי הפרו-פלסטיני ויטוריו אריגוני.[7][8]
המשא ומתן לפיוס בין פתח לחמאס, אשר תווך על ידי מצרים, הניב בשנת 2011 הסכם ראשוני שהיה אמור להיות מיושם עד מאי 2012 כאשר היו אמורות להתקיים בחירות משותפות. למרות תוכנית הפיוס, בינואר 2012 גורמים פלסטינים ציינו שהבחירות המשותפות במאי "לא יהיו אפשריות". בפברואר 2012 חתמו ח'אלד משעל ונשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס על הסכם דוחא בין חמאס לפת"ח לקראת יישום הסכמי קהיר משנת 2011, אם כי בכירים בארגון החמאס ברצועת עזה הביעו את חוסר שביעות רצונם וציינו כי הם אינם מקבלים את הסכם דוחא. ממשלת האחדות הושבעה ב-2 ביוני 2014.[9] הסמכות של ממשלת האחדות הייתה אמורה לחול גם על רצועת עזה, או לחלופין שתוקם ממשלת אחדות שחבריה יהיו מכל הפלגים הפלסטיניים, כולל ארגון החמאס, הפת"ח וכל הפלגים האחרים, ואשר תהיה אחראית הן על רצועת עזה והן על הגדה המערבית ואשר תתכונן לבחירות אך לבסוף הדבר לא קרה בשל חילוקי דעות בין שתי המפלגות.[10] בפועל לממשלת האחדות לא הייתה סמכות על רצועת עזה ומספטמבר 2016 ואיך ארגון החמאס הרחיב בהדרגה את הסמכויות של סגן השר והסמכויות של המנכ"ל ברצועת עזה, במהלך אשר זכה לכינוי "הקמת ממשלה חלופית".
בעלי תפקידים
הנהגת חמאס מחוץ לשטחי רצועת עזה ואיו"ש
- איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית (מפקדת החוץ שמושבה בקטאר). כיום עומד בראש מועצת השורא.
- מוסא אבו מרזוק, סגנו של ח'אלד משעל ואחראי על גיוס הכספים בארצות הברית.
- אסאמה חמדאן, נציג חמאס בלבנון.
- מוחמד נזאל, חבר הלשכה המדינית של חמאס, ובעבר נציג התנועה בעמאן.
- עמאד ח'אלד אל-עילמי, חבר הלשכה המדינית של חמאס ובעבר נציג חמאס בטהראן.
- אבו אוסאמה עבד אל-מועטי, נציג חמאס בטהראן.
- אבו מוחמד מוסטפא, מבכירי חמאס, יושב בדמשק.
- ג'מאל עיסא, נציג חמאס בסודאן, גורש מסודאן בעקבות לחץ אמריקאי. ימונה[דרושה הבהרה] להיות נציג חמאס בתימן.
- מוניר סעיד, נציג חמאס בתימן.
- מוסטפא יוסף אל-לדאוי, בעבר נציג חמאס בסוריה ולבנון.
- איברהים ע'ושה, חבר הלשכה המדינית של חמאס.
- מוחמד מחמוד ציאם, היה נציג חמאס בתימן וסודאן.
- מוסטפא אחמד אל-קאנוע, היה נציג חמאס בלבנון, סוריה ואיראן.
הנהגת חמאס בשטחי עזה
ערך מורחב – ממשל חמאס ברצועת עזה (אוקטובר 2016 ואילך)
ראו גם
קישורים חיצוניים
רצועת עזה, פוליטיקה וממשל, דף שער בספרייה הלאומית- גיא אביעד, הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה: התפתחות, דפוסי פעולה וצפי, באתר INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, אפריל 2009
הערות שוליים
- ^ "Hamas' Gaza chief begins regional tour, to meet Ahmadinejad, Gulf leaders". Al Arabiya News. 30 בינואר 2012. ארכיון מ-1 באפריל 2012. נבדק ב-6 באוגוסט 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Israel Must Recognize Hamas' Government in Gaza". Haaretz.com. ארכיון מ-2015-09-24. נבדק ב-2011-12-20.
- ^ "Hamas delivers free meals to Gaza's poor". aljazeera.com. ארכיון מ-2019-10-19. נבדק ב-2011-12-20.
- ^ "Big Hamas win in Gaza's election". BBC. 2005-01-28. ארכיון מ-2021-09-24. נבדק ב-2010-06-19.
- ^ "Hamas battles for control of Gaza". London: The Guardian. 16 June 2007. 2007-06-16. ארכיון מ-2022-06-30. נבדק ב-2016-12-11.
- ^ "Hamas controls Gaza, says it will stay in power". CNN. אורכב מ-המקור ב-2007-06-30. נבדק ב-2007-06-16.
- ^ "Salafist ideological challenge to Hamas in Gaza". BBC News. 2011-05-13. ארכיון מ-2022-08-25. נבדק ב-2018-06-20.
- ^ "Hamas police clash with Salafists in Gaza". News24. ארכיון מ-2017-10-12. נבדק ב-2012-02-19.
- ^ "Palestinian unity government sworn in by Mahmoud Abbas". BBC. 2 ביוני 2014. ארכיון מ-3 ביוני 2014. נבדק ב-6 ביוני 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "What's delaying Palestinian elections?". Al-Monitor. 22 בינואר 2016. ארכיון מ-26 בינואר 2016. נבדק ב-29 בינואר 2016.
{{cite news}}: (עזרה)
