רבי מנחם מנדל מלינסק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מנחם מנדל רבין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מנחם מנדל מלינסק
לידה 1739
לפני ת"ק
פטירה 9 באוקטובר 1803 (בגיל 64 בערך)
כ"ג בתשרי תקס"ד
מקום פעילות לשנוב, הורודנקה, לינסק
השתייכות חסידות
רבותיו רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
תלמידיו רבי יחזקאל פנט מדעש ורבי זאב וולף פרנקל מפשוורסק.
חיבוריו לקוטי מהר"ם, חלק צדיק
בת זוג בילא בת רבי יצחק מהמבורג
צאצאים רבי נפתלי צבי הורוביץ

רבי מנחם מנדל רובין מלינסק (לפני ת"ק, 1739 - כ"ג בתשרי תקס"ד, 9 באוקטובר 1803) היה רבה של לינסק, ואביו של רבי נפתלי צבי מרופשיץ.

ביוגרפיה

תאריך לידתו לוטה בערפל, יש המשערים שנולד בסביבות שנת ת"ק[1] ויש המקדימים שנת לידתו לתע"ח[2]. אביו היה רבי יעקב יוקל רובין[3] רבה של לינסק.

כבר בילדותו התפרסם בבקיאותו. בגיל צעיר אירסו אביו עם בילא[4] בת רבי יצחק מהמבורג (רבי איציקל האמבורגער), ונישאו בברודי - בה כיהן רבי יצחק כרב בתקופה זו. לאחר נישואיו למד עם חמיו וגיסיו רבי משולם איגרא ורבי יעקבקא לנדא (בן הנודע ביהודה).

עוד בחיי אביו נבחר לרב העיר לשנוב, ולאחר שנת תקל"ג כיהן בהורודנקה. לאחר פטירת אביו בשנת תקמ"ב מונה למלא את מקומו ברבנות העיר לינסק, ובה ייסד את ישיבתו 'הקלויז' משם יצאו תלמידיו רבנים ומורי הוראה, בהם רבי יחזקאל פנט מדעש ורבי זאב וולף פרנקל מפשוורסק.

התכתב עם גדולי דורו, בהם הנודע ביהודה[5], רבי צבי הירש רבה של ברודי וגלוגא[6], רבי משה טייטלבוים (הראשון)[7] ורבי יצחק חריף מאוליינב[8].

לפי גרסה אחת התקרבותו לתנועת החסידות אירעה בחג הסוכות בשנת תקי"ב, עת שהה הבעל שם טוב בברודי. באותו ליל החג הראשון נתך גשם עז בעיר, ויהודי העיר לא הצליחו לאכול את הכזית הראשון בסוכה, ובבית חמיו רבי איציקל דברו כי בסוכת הבעל שם טוב אין הגשם חודר. כשמעו זאת החליט רבי מנדל לצאת בלאט לסוכת הבעל שם טוב כדי לקיים את מצוות החג, זאת על אף היות חמיו מתנגד חריף. מסופר כי בלילה זה אף דאג הבעל שם טוב לרפאותו באופן פלאי. מאז התקרב רבי מנחם מנדל לתנועת החסידות. אך לפי גרסה אחרת היה מבין החותמים - שלא מרצונו - על ספר נגד החסידות בשנת תקל"ב[9]. אך לכל הדעות בשנותיו בלינסק כבר היה מתלמידי רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, ומאוחר יותר היה נוסע לרבי מנחם מנדל מרימנוב אף על פי שהיה מבוגר ממנו. כמו כן האחים רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי ביקרו אצלו בסוף שנות גלותם.

כמו כן ביקר אצלו רבי יוסף תאומים והביא לו את ספרו "פרי מגדים", וברכו שיתקבל ספרו, משום שהוא לומד תורה לשמה[10]. כן היה בין המסכימים לספרים "כתר שם טוב", "מעבר יבוק (ספר)" ודגל מחנה אפרים".

נפטר ביום שמחת תורה תקס"ד, ונטמן בלינסק. במהלך מלחמת העולם השנייה נעלם מקום קברו, ובשנת תשס"ה נתגלה על ידי צאצאיו.

דברי תורתו נדפסו בספרים לקוטי מהר"ם[11] וחלק צדיק[12].

צאצאיו

בשל ייחוס משפחת חמיו רבי יצחק מהמבורג, שינו בניו שם משפחתם מ"רובין" ל"הורוביץ"[13].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קובץ כרם שלמה גליון ס"ט שנה ז' קונטרס ט' דף יט הערה 1.
  2. ^ בספר זרעא קדישא פרק ב' עמוד נה, לפי המקובל במשפחה שנפטר בגיל 87. וראו שם בפרק א' הערה יא, שקשה לקבל הנחה זו, מאחר וחמיו נולד לפי המקובל בשנת תע"ה. אלא שאין מסתבר שחמיו חי רק 52 שנים, מאחר ונכתב על מצבתו שנפטר בשיבה טובה.
  3. ^ בן רבי צבי הירש, בן רבי משה, מגזע רבנים ששימשו כמה דורות ברבנות העיר בוליגרד, עד לרבה הראשון של בוליגרד רבי נפתלי צבי רובין
  4. ^ נפטרה בשנת תק"ע ונטמנה בלינסק.
  5. ^ בשו"ת נודע ביהודה חלק ב' אבן העזר סימן י"ט
  6. ^ בשו"ת תפארת צבי אבן העזר סימן נד
  7. ^ שו"ת השיב משה שאלה ס'
  8. ^ בשו"ת פני יצחק חושן משפט סימן ג'
  9. ^ ראה זרעא קדישא, ברוקלין תשס"ז, עמודים סד-סה.
  10. ^ רמתים צופים על תנא דבי אליהו זוטא דף פד עמוד א.
  11. ^ נדפס בסוף ספר אילה שלוחה לבנו רבי נפתלי מרופשיץ, ובמהדורה חדשה בספר תורת החסידים הראשונים, בני ברק תשמ"ח.
  12. ^ בהוצאת מכון נחלת צבי, בני ברק תש"ס
  13. ^ עשר צחצחות מערכת ו' אות ג'.