חסידות לינסק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חסידות לינסק הייתה חסידות גליציאנית ענף מחסידות רופשיץ. אבי החסידות היה רבי אברהם חיים הורוביץ, בנו הגדול של רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ.

תולדות החסידות

הדור הראשון

רבי אברהם חיים נולד בשנת תקמ"ב. כיהן משנת תקע"ח ברבנות לינסק, מקום רבנותו של סבו, רבי מנחם מנדל מלינסק. אביו רבי נפתלי צבי שימש גם הוא במשך תקופה ברבנות לינסק. היה חתנו של דודו רבי שמואל שמעלקע הורביץ רבן של רומאן ובאר שבבוקובינה וחתנו של רבי חיים טירר ה"באר מים חיים". לאחר פטירת אביו החל להתנהג באדמו"רות אך נפטר זמן קצר לאחר מכן בכ"ה באב תקצ"א.

צאצאיו-

הדור השני

רבי מנחם מענדל נולד בשנת תקס"ה. בילדותו היה אצל החוזה מלובלין. היה חתנו של הרב מנחם נחום ענגלרד מפשוב. לאחר פטירת אביו הגיע רבי צבי הירש מרימנוב ללינסק להכתירו כממלא מקום אביו ברבנות ושימשו כדי להראות שהוא רב. נפטר בכ"ב בטבת תרכ"ב (לפי גרסאות אחרות תרכ"ח).

צאצאיו-

  • רבי נפתלי צבי שנפטר בחייו.
  • בנו השני רבי אברהם חיים, מילא את מקומו.
  • רבי ישראל רב בוויסליץ (חותנו של רבי שם קלינברג מקראקא).
  • רבי יעקב.
  • חתנו רבי אברהם ישכר בער אביגדור.
  • חתנו רבי אהרן זליג הורוביץ-ליברמן.

הדור השלישי

רבי אברהם חיים (השני) נולד בשנת ה'תק"ץ. היה חתנו של רבי ישכר דוב בריש בעער, רב באיסטריק ובליטוביסק. היה תלמידם של רבי חיים מצאנז ושל רבי שלום רוקח מבעלז. נפטר בכ"ג בחשוון תרס"ה.

צאצאיו-

הדור הרביעי

רבי מאיר נולד בערך בשנת תרי"ז. חמיו נפטר בצעירותו וחמותו רבקה (בתו של רבי אלימלך טורם, נכד רבי מנחם מנדל מרימנוב) נישאה בשנית לרבי חיים מצאנז. עקב זאת רבי מאיר התגורר לאחר חתונתו בצאנז שם כיהן כדיין בבית דינו של חותנו החורג רבי חיים מצאנז. לאחר פטירת רבי חיים חזר ללינסק. היה נוסע לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם בנו של רבי חיים שחיבבו מאוד. בשנת תרנ"ז כשאביו חלה, מינהו לכהן כ"רב הצעיר" בלינסק. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו. נפטר בד' בניסן תרפ"ד.

צאצאיו-

  • בנו רבי מנחם מנדל מילא את מקומו.
  • רבי יעקב חתן רבי אלימלך רובין מיאברוב שכיהן כראב"ד בלינסק.
  • חתנו רבי אביגדור מבארנוב.
  • חתנו רבי צבי הירש הלברשטאם מסאטמר בנו של רבי אריה לייביש מטרנוב.
  • חתנו רבי יחזקאל שרגא תאומים דיין בוויליטשקא.
  • חתנו רבי אלימלך פאנעט מדעש.
  • בתו הענטשא נישאה לאחיינו הרב נפתלי צבי פרנס מלונדון.

הדור החמישי

רבי מנחם מנדל (השלישי) נולד בשנת תרמ"ד. נישא לבתו של רבי אברהם שלום הלברשטאם מסטרופקוב[1]. לאחר חתונתו גר בסטרופקוב אצל חמיו. לאחר פטירת אביו חזר ללינסק למלא את מקומו והיה לרב ואדמו"ר האחרון בלינסק לאחר כ-200 שנה שרבנות לינסק עברה במשפחתם. נרצח בזאסלאב בשנת תש"ג יחד עם ארבעת בניו, ארבע בנותיו ושני חתניו (רבי בן ציון הלברשטאם בנו של רבי אביגדור צבי מברדיוב ורבי חיים אליעזר הלפרין).

צאצאי השושלת לאחר השואה

חתנו של רבי שמעון בנו של רבי אברהם חיים השני, רבי זונדל ישכר דוב רוקח (נינו של רבי אלעזר רוקח מבעלז) כיהן כאדמו"ר בלינסק. בשנת תרצ"ח היגר לארצות הברית ובסוף ימיו עלה לישראל. נפטר בשנת תשכ"ה. חתנו היה רבי מנחם שלמה מקאליב. נכדו של רבי מנחם שלמה, רבי יהודה רוזנבוים בן חתנו רבי ישראל רוזנבוים מסטניסלב וחתן רבי אליעזר זאב רוזנבוים מראחוב מכהן באדמו"רות לינסק בבני ברק. כמו כן בנו של האדמו"ר מנדבורנה חדרה (גיסו של רבי ישראל), רבי דב מכהן באדמו"רות לינסק בוויליאמסבורג. כמו כן מכהן בברוקלין רבי אברהם חיים רוקח, נכדו של רבי זונדל ישכר דב.

נכדו של רבי מנדל מלינסק, רבי נפתלי צבי (בן רבי ישראל מויסליץ ונינו של רבי יוסף ברוך מניישטאט) כיהן כאדמו"ר בקראקא ואחר כך בטורונטו. נולד בשנת תרכ"ה. בשנת תר"פ היגר לאמריקה והתיישב בטורונטו. בצוואתו ציווה שלא לכתוב עליו שום תוארי כבוד. נפטר בכ"ז בסיוון תרפ"ח. חתנו היה רבי שמואל אברהם ממז'יבוז'-בראנזוויל.

רבי אלימלך (ל' באב תרע"א - י"א באב תש"נ), בנו של רבי יעקב ראב"ד לינסק בנו של רבי מאיר מלינסק, כיהן כאדמו"ר מיארטשוב בארצות הברית. בנו רבי יעקב שרגא פייבוש מכהן כראש ישיבת בית מאיר ורב בית הכנסת קהל זרע קודש בבורו פארק. בנו הרב יהושע פרץ משמש כר"מ בישיבת אביו בית מאיר.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
  1. אשתו לא הייתה בת דודתו אלא מאשתו השנייה של רבי אברהם שלום בתו של הרב שמואל ויצמן רבה של קרעשוב.