מנאקיש
 | |
| מנקיש | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג | מאפה |
| אזור מוצא | לבנט |
| מוצא | סוריה, לבנון, ירדן, ישראל |
| מרכיבים עיקריים | בצק, זעתר, שמן זית |
מנקיש[1] (ערבית: مناقيش) או פיתה זעתר הוא מאפה בצק דק ופריך[2] מאזור הלבנט.[3] גודלו בדרך כלל כפיתה אישית.
המנקיש מורכב מבצק ומעליו לרוב שכבה עליונה של זעתר, גבינה, בשר טחון ועוד. בדומה לפיצה, ניתן לפרוס את המנקיש או לקפל אותו לחצי לפני האכילה. נהוג לאכול אותו לארוחת בוקר או לארוחת צהריים. המילה מנקיש היא לשון רבים של המילה הערבית manqūshah (משורש הפועל naqasha שמשמעותו היא לפסל, לחצוב או לחרוט), כלומר לאחר רידוד הבצק שטוח, הוא נלחץ בקצות האצבעות כדי ליצור מקום אפשרי למילוי בשכבה העליונה של הבצק.[4] תנועה זו של לחיצת האצבעות על הבצק השטוח מונעת "התנפחות" של המאפה בדומה לפיתה ובמקביל יוצרת בועות קטנות שאחרי האפייה מתפצחות בפה.
על פי המסורת שנהוגה הייתה בעבר, נשים היו אופות ביחד את הבצק בתנור משותף בבוקר, כדי לספק למשפחה את תצרוכת הלחם היומית, ובזמן האפייה הזו הן היו מכינות מנות קטנות יותר של בצק עם תוספות שונות עליו לארוחת הבוקר.[5]
המנקיש פופולרי ברחבי הלבנט[6][7] ונמכר כאוכל רחוב בערים גדולות באזור. הוא קל ומהיר יחסית להכנה ונהוג להגיש אותו לצד לבנה וסלטים במרכז שולחן ארוחת הבוקר, הצהריים או הערב.[8] המנקיש נפוץ גם באזורים שכנים לישראל, ובמרכזי הגירה מאזור המזרח התיכון והלבנט.
תוספות קלאסיות
- זעתר - הגרסה הפופולרית ביותר של המנקיש היא עם זעתר (תערובת של טימין מיובש טחון, אורגנו, אזוב תרבותי או שילוב כלשהו של המרכיבים האלו, מעורבב עם שומשום קלוי, מלח ותבלינים אחרים כגון סומק).[9] את הזעתר מערבבים עם שמן זית ומורחים על הבצק לפני האפייה בתנור. מנקיש זעתר הוא אחד מהמאכלים הנפוצים בארוחות בוקר במטבח הלבנטיני.[10][11] הוא מוגש גם כחלק ממנות מזטים, או כחטיף עם כוס תה נענע וגבינת פטה בצד.[10]
- גבינה - ישנם שני סוגים עיקריים של גבינה שנפוצים לשימוש זה: בעיקר קשקבל וגבינה עכואית. מדי פעם נוהגים להוסיף גם זעתר בנוסף לגבינות.
- ספיחה הוא מאכל הדומה מאוד למנקיש, העשוי עם בשר כבש או טלה טחון ומוגש לרוב בארוחת צהריים ולא בוקר, בשל היותו מנה שנחשבת כבדה יותר. בשר הטלה או הכבש הטחון מעורב עם קוביות זעירות של עגבנייה ושמן ומוגש לעיתים עם פלפל גרוס או בתוספת חמוצים ויוגורט. הספיחה דומה גם ללחמעג'ון.
- קישאק - המרכיב האיראני הזה הוא תערובת של יוגורט מיובש מותסס וחיטה טחונה דק שניתן להשתמש בו לבד או בשילוב עם תוספות אחרות, כגון אגוזי מלך או בצל, למריחה על הפיתה[12]
- תרד או מנגולד
- פלפל חריף (צ'ילי)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מנקיש זעתר של ארז קומרובסקי, השולחן
- מתכון לפיתה עם שמן זית וזעתר - היישר ממסעדת חג' כחיל: יותר טוב מסתם פיתה, יותר עסיסי מסתם לאפה והכי טעים לבד, מאקו
הערות שוליים
- ^ מנקיש - איך אומרים בערבית, באתר מילון ערבית מדוברת
- ^ מאת שרון בן-דוד, דו קיום שמתחיל בבטן שמחה: המנקיש הזה עוד יביא את השלום, באתר טיים אאוט, 2021-06-30
- ^ Specter, Michael (2 במאי 2016). "The Eternal Magic of Beirut". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-09 – via NYTimes.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Massaad, Barbara Abdeni (19 בנובמבר 2019). Man'oushé : inside the Lebanese street corner bakery (First American ed.). Northampton, Massachusetts. ISBN 978-1-62371-932-6. OCLC 1148154883.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Riolo, Amy (2007). Arabian Delights: Recipes & Princely Entertaining Ideas from the Arabian Peninsula (Illustrated ed.). Capital Books. p. 107. ISBN 9781933102559.
- ^ "Tayba: Bite-size savory delicacies". Arab News. 25 במרץ 2014. נבדק ב-2019-05-09.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Irving, John (2006). Terra Madre: 1,600 Food Communities. Slow Food Editore. ISBN 9788884991188 – via Google Books.
- ^ שידוך ישראלי לבנוני שמנצח הכול: כך תעשו בבית פיתה-זעתר כמו בביירות - וואלה! אוכל, באתר וואלה!, 2021-03-10
- ^ Bender, David (2009). A Dictionary of Food and Nutrition. Oxford University Press. ISBN 9780199234875.
- ^ 10.0 10.1 Wright, Clifford A. (2003). Little foods of the Mediterranean: 500 fabulous recipes for antipasti, tapas, hors d'oeuvre, meze, and more (Illustrated ed.). Harvard Common Press. p. 310. ISBN 9781558322271.
- ^ Carter, Terry; Dunston, Lara; Humphreys, Andrew (2004). Syria & Lebanon (2nd, illustrated ed.). Lonely Planet. p. 68. ISBN 9781864503333.
manaeesh.
- ^ Moraba, Kareh (2016). "The Story of Kashk". Gastronomica. 16 (4): 97–100. doi:10.1525/gfc.2016.16.4.97. JSTOR 26362399.
