מצוות תוכחה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מצוות תוכחה
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ז
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף לא עמוד א; תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף טז עמוד ב
משנה תורה משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק ו', הלכה ז'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה ר"ה
ספר החינוך, מצווה רל"ט

מצוות תוכחה היא מצוות עשה הנמנית מתרי"ג מצוות. המחייבת להוכיח אדם מישראל[1] שאינו נוהג כשורה.

מקור המצווה

בתורה נאמר: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ז).

דיני המצווה

כאשר רואה אדם את חבירו עובר על מצווה הכתובה בפירוש בתורה, חייב להוכיחו, בין במצוות שבין אדם לחברו ובין במצוות שבין אדם למקום.

אך ישנו חילוק דיני בין הוכחה על מצוות של בין אדם לחבירו לבין מצוות שבין אדם למקום, במצוות שבין אדם לחבירו המוכיח את חברו צריך לפנות אליו ביחידות, ולהוכיחו בלשון רכה כדי שלא יתבייש. ואם אין זה עוזר, הוא נדרש להוכיחו פעמים רבות עד שיהיה קרוב החוטא להכות את המוכיח. וזאת מדין הערבות שנטלו עם ישראל זה על זה. אך אם חברו עבר עברה מול קהל צריך לפנות אליו מיד ולא בסתר כי זהו חילול השם.

ובמצוות שבין אדם למקום אם הוכיחו פעם אחת ולא שמע צריך לבזותו ולפרסם את חטאו ולקללו עד שיחזור מדרכיו הרעים כמו שכתב הרמב’’ם בהלכות דעות:

’’במה דברים אמורים במצוות שבין אדם לחבירו. אבל בדברי שמים אם לא חזר בו בסתר מכלימין אותו ברבים ומפרסמין חטאו ומחרפין אותו בפניו ומבזין ומקללין עד שיחזור למוטב.,,

משנה תורה, ספר מדע, הלכות דעות פ"ו ה"ח

אם המוכיח הוא אדם שיכול להעניש את עובר העברה (כמו אבא לבן או רב לתלמיד) ולכפות עליו לא לעשות את העבירה, ובמקרה שלא מצליח להוכיחו בעדינות ובלשון רכה, אזי חובה עליו להענישו עד שלא יעשה את העברה, ואם לא יעשה כן אף הוא נענש בחטאי החוטא.

מקרים שאין להוכיח

כיום

חז"ל התלוננו על הבעייתיות שקיימת היום במצוות התוכחה, שכן כאשר אדם מוכיח את חברו על דבר קטן - חברו לא יקבל ממנו כיוון שהמוכיח נגוע בבעיה גדולה יותר, וכן שאין איתנו אנשים שיודעים כיצד להוכיח:

תניא א"ר טרפון תמה אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין שיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך אמר רבי אלעזר בן עזריה תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח

אף על פי כן, כתבו הפוסקים שאין זה מבטל את מצוות התוכחה לגמרי ואם ישנו סיכוי שהחוטא ישמע, צריך להעיר לו[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המצווה קיימת רק בישראל ואיננה קיימת בגר תושב, רש"י על תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף עה עמוד א.לפי ספר חסידים ממדת חסידות להוכיח גם גוי (ספר חסידים, נוסח פארמא תשס"ח. מובא גם כאן)
  2. ^ רמ"א סימן תרח סעיף ב ומשנה ברורה סימן תרח, ס"ק ט
  3. ^ מגן אברהם, אורח חיים תרח אות ג, בשם ספר חסידים סימן תיג
  4. ^ ספר משלי, פרק ט', פסוק ח'
  5. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרח, סעיף ב .
  6. ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נה עמוד א, ד"ה ואע"ג
  7. ^ ביאור הלכה סימן תר"ח, ד"ה אבל אם
  8. ^ משנה ברורה סימן תרח, סעיף ב

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0