חילול השם

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גילוי דעת בירושלים המתריע מפני חילול השם על ידי התנהגות לא ראויה כלפי גויים, ה'תשע"א

חילול השם הוא מצב שבו מחולל שמו של ה' וכבודו עקב מצבם או מעשיהם של בני ישראל. הדבר נחשב לעבירה חמורה במיוחד. חילול השם הוא ההיפוך ממצוות קידוש השם.

מהותו

חילול השם כולל מעשים הנעשים בידי עם ישראל, אשר גורמים לירידת כבודו של ה' ותורתו בעולם, ולהשפלת ערכם בעיני ציבור מישראל או בעיני עמים אחרים; בין אם מדובר כלפי פנים, כאשר עושה המעשה הוא אדם תלמיד חכם או קבוצת בני תורה, או כלפי חוץ, כאשר עושה המעשה יכול להיות כל יהודי, קבוצת יהודים ואף כל ארגון או מדינה ששם ישראל מתנוסס עליהם ועושים מעשים לא ראויים.

בדרך כלל בחילול השם מדובר בחטאים מוסריים הקשורים לאמות מידה בסיסיות, שהאנשים הפשוטים מבינים בהם, שמשמעותם זלזול של העושה בה' ותורתו. משמעות המושג חילול הבא מלשון "חול" וחולין, הוא פגיעה בקדושת שמו של הקב"ה, בכך שהאדם מראה לאחרים שהוא מזלזל בה' ומקבל את מלכותו רק מהשפה ולחוץ.

חילול השם הוא אחד העבירות החמורות ביותר, שהתשובה איננה מנקה לגמרי, אלא "תולה" עד יום המיתה, כנאמר בספר ישעיהו: "וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת, אִם-יְכֻפַּר הֶעָו‍ֹן הַזֶּה לָכֶם עַד-תְּמֻתוּן" (ישעיהו כ"ב, יד); אולם, קידוש השם יכול להוות תשובת-המשקל לחילול השם.[1]

חילול השם במקרא

המצווה מופיעה באופן כללי בספר ויקרא ביחד עם מצוות עשה של קידוש השם:

"וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ה', מְקַדִּשְׁכֶם." (ויקרא כ"ב, לב)

וחוזרת שלוש פעמים בהקשרים שונים:

"וּמִזַּרְעֲךָ לֹא-תִתֵּן, לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ; וְלֹא תְחַלֵּל אֶת-שֵׁם אֱלֹקֶיךָ, אֲנִי ה'" (יקרא י"ח, כא).
"וְלֹא-תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי, לַשָּׁקֶר: וְחִלַּלְתָּ אֶת-שֵׁם אֱלֹקֶיךָ, אֲנִי ה'" (ויקרא י"ט, יב).
"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו, וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי, אֲנִי ה'" (שם, כ"ב, ב).

חילול השם מופיע פעמים רבות בנביאים. במיוחד בספר יחזקאל, שם מתרעם ה' בפי יחזקאל כי ישראל מחללים את שם ה' בקורבנות שלהם, כאשר למעשה הם עובדים עבודה זרה: "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָ-י ה' אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ וְאַחַר אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ עוֹד בְּמַתְּנוֹתֵיכֶם וּבְגִלּוּלֵיכֶם" (כ', לט).

במקום נוסף (פרק ל"ו) הוא מרחיב מאוד את המושג, ומדבר על חילול השם שעושים ישראל כלפי אומות העולם בעצם מציאותם בגלות: "וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי – בֶּאֱמֹר לָהֶם: עַם ה' אֵלֶּה, וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ", ולכן כדי לקדש את שמו המחולל הוא יגרום לגאולת ישראל, אף שישראל מצד מעשיהם אינם זכאים ואינם ראויים לכך.[2]

נביא אחר, עמוס, מציין מעשה של חילול השם כהליכתם המשותפת של אב ובנו אל נערה מאורסת (רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם), או אל זונה (אבן עזרא, רד"ק), שבו אדם איננו מתבייש מאביו, או כהערתו של מצודת דוד חילול השם הוא בעצם הליכתם ביחד, כי איזו הנאה הם יכולים להפיק מכך.[3]

שימוש מחולן במונח חילול

שופטי בית המשפט העליון התייחסו מספר פעמים בפסקי דין למעשים מסוימים כאל חילול השם. תוך שימוש מחולן במושג והעברת משמעותו למשמעות לאומית כחילול כבוד הלאום ומדינתו או למשמעות הומניסטית כחילול כבוד האדם, כך למשל:

  • השופט יצחק עמית כתב על התנכלות למוסקי זיתים: "מעשה הנוגד ערכים בסיסיים ביהדות, ומוציא דיבתו של ציבור שלם ושל מדינת ישראל, בבחינת חילול שם שמיים ושם המדינה ברבים."[4].
  • השופט אליקים רובינשטיין כתב על עבירות כלפי אדם אזוק וכסוי העיניים ש"יש בהן לכאורה הן משום פגיעה בכבוד הבריות, ובכבודו של האדם הלא יהודי שכננו, אף אם הוא פוגע בנו, הן משום חילול השם"[5] ובערעור על עונש על ניסיון להמתת חסד כתב: "ודבר שיש בו אכזריות כלפי הזולת יש בו איפוא חילול השם"[6]. הוא ציטט גם את האימרה "מפרסמים את החנפים מפני חילול השם" בפסק דין שקבע שיש לפרסם את השמות של חייבים שהגיעו להסדרי כופר עם רשות המסים[7]. בפסק דין אחר כתב: "עובדי ציבור צריך שיימנעו ממה שמכונה כחילול השם, ואף במקרים שאינם עבירות"[8] והרחיב בנושא חילול השם של עובד ציבור בעתירה לבג"ץ נגד מינוי לתפקיד בכיר של אדם שהורשע בדין משמעתי[9].

לקריאה נוספת

  • תלמוד בבלי יומא פו.

מוני מצוות:

פוסקים:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רבנו יונה, שערי תשובה, שער רביעי, אות טז
  2. (כ)
    שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט

    כפילות פרמטרים [ תוכן ]

    וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ: (כא) וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה: (כב) לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָ-י ה' לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם: (כג) וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם אֲדֹנָ-י ה' בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם: (כד) וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם:

    יחזקאל לו
  3. "הַשֹּׁאֲפִים עַל עֲפַר אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ, וְאִישׁ וְאָבִיו יֵלְכוּ אֶל הַנַּעֲרָה – לְמַעַן חַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (עמוס ב', ז).
  4. רע"פ 1939/09 ורע"פ 2294/09
  5. בג"ץ 7195/08, סעיף י"ד
  6. ע"פ 4688/09, סעיף י"ז
  7. עע"ם 398/07, סעיף ו'
  8. עש"ם 4203/07
  9. בג"ץ 7542/05
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0