מרווה מרושתת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןמרווה מרושתת
מרווה מרושתת
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
סוג: מרווה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Salvia sclarea

מרווה מרושתת (שם מדעי: Salvia sclarea), היא עשב דו-שנתי (לפעמים חד-שנתי) מסוג מרווה. תחום תפוצתה בארצות הים התיכון, כולל ארץ ישראל, עד מרכז אסיה, באקלים ים-תיכוני וערבתי. לצמח שימוש ברפואה העממית וכיום הוא מגודל להפקת שמן ארומתרפי, תמציות טעם, חומרים לתעשיית הקוסמטיקה, ושמן עתיר באומגה-3 ALA אשר מופק מזרעי המרווה המרושתת.

תיאור

פרחי המרווה המרושתת
שדה מרווה מרושתת בדרום אירופה

המרווה המרושתת מגיעה לגובה של בין 30-40 ס"מ ועד 180 ס"מ. גבעוליה שעירים ובעלי חתך מרובע. העלים גדולים: בארוך 30 ס"מ ליד בסיס הצמח ו-15 ס"מ במעלה הגבעול. משטח העלה העליון מחוספס ומכוסה שערות בלוטיות. הפרחים הלבנים-ורודים ערוכים בדורים, עם 2-6 פרחים בכל דור, המוחזקים בעלי גביע גדולים וצבעוניים.

קיימים זנים תרבותיים, הנבדלים זה מזה בצבעיהם וגדליהם. המרווה המרושתת היא צמח שאינו מהונדס גנטית.

היסטוריה

תיאורים של שימושיו הרפואיים של הצמח מופיעים כבר בכתביו של תאופרסטוס (במאה ה4 לפנה"ס), דיוסקרידס (המאה ה1 לספירה) ופליניוס הזקן (המאה ה1 לספירה). זרעי המרווה המרושתת מכוסים בשכבה רירית ועקב תכונה זו, נהגו להניח אותם על עיניים שנכנס אליהן חפץ זר, כך שהחפץ יידבק לזרע וניתן יהיה להסירו בקלות.

בימי הביניים השתמשו בתמצית של עלי ופרחי המרווה המרושתת לטובת תיבול מרקים, תיבול מנות בייצים, יש גם שימוש בתמציות טעם מהמרווה המרושתת בריבות, מוצרים אפויים, ופודינג, ויינות מוסקט. [1]

שימושים

כיום המרווה מגודלת לשם מיצוי שמן, ששמו המסחרי (clary sage) ומשמש כחומר ריח בבשמים וחומר טעם בליקרים. שימוש אחר של השמן הוא בארומתרפיה, שימושים אלו נעשים תוך מיצוי שמנים ושמנים אתרים מפרחי הצמח ועליו.

שמן אשר מופק מכבישה קרה מזרעי הצמח עשיר בחומצת שומן חיונית אומגה 3 מסוג alpha linolenic acid ,ALA, (כ-50%), אומגה 9 (כ 25% ), אומגה 6 (כ 12.5%) , פיטוסטרולים, ויטמין E בצורה מסיסה בשמן, פוליפנלים ועוד.

שמן זרעי המרווה המרושתת מציג תוצאות יציבות יוצאות דופן בהשוואה למקורות אחרים של אומגה 3, הוא שומר על תכונותיו גם לאחר שנתיים וחצי בטמרפטורת החדר ללא תוספת חומרים משמרים או מייצבים, ונחשב למקור טבעוני עבור אומגה 3 [2]

פיתוח בישראל- אומגה-3 משמן זרעי המרווה המרושתת

החל משנות התשעים של המאה הקודמת בדקו חוקרים ממכון וולקני בישראל את המרווה המרושתת, והגיעו למסקנה כי בשמן המופק מזרעי המרווה המרושתת קיים פוטנציאל רפואי ובריאותי גדול. בשנת 2002 מדינת ישראל חברה לקבוצת יזמים בתחום ההייטק והפרויקט עבר משלב הפיתוח R&D לשלב פיתוח מסחרי. כתוצאה מכך הורחב המחקר ונזרעה חלקה נסיונית במכון, במטרה לבדוק את אפשרות גידולה בארץ בהיקפים גדולים. החלקה המסחרית הראשונה (גידול וקציר) הייתה בכפר יחזקאל, בשנים 2003-2004, לאחר מכן גודלו במדינת ישראל עוד כ 3000 דונם באיזורים שונים על מנת להבין את פוטנציאל הגידול המסחרי בהיקפים רחבים.

בשנת 2006 נמכר בפעם הראשונה שמן המרווה המרושתת כתוסף אומגה-3 במזון פונקצינאלי לחברת "טרה" , שם השתמשו במוצר להעשרת משקאות החלב של החברה[3].

מ 2008 ועד היום מוצרי שמן זרעי המרווה המרושתת החלו להמכר כתוסף תזונה תחת מותגים שונים בישראל, ארצות הברית וקנדה.

מחקרים קלינים ופרה קלינים שבוצעו על שמן זרעי המרווה המרושתת

על השמן המרווה המרושתת בוצעו יותר מחמישה ניסויים קליניים ופרה קליניים, לא כל המחקרים פורסמו עד עצם היום הזה אבל ניתן למנות את המחקרים בתחומים הבאים:

  • מחקר פרה-קליני שנערך בפקולטה לחקלאות ברחובות (שלוחה של האוניברסיטה העברית בירושלים) שנעשה במודל קוליטיס, שבו השוו את תוצאות השימוש בשמן המרווה המרושתת לשמני דגים ושמני תירס.[4]
  • מחקר פרה-קליני שנערך באוניברסיטת אריאל ובדק את ההשפעה של שמן המרווה במצבי חרדה ודיכאון.[5]
  • מחקר אנטי אייג'ינג של רקמות עור שנערך על ידי מדענים יוצאי מכון ויצמן למדע.
  • מחקר קליני שנערך בבית החולים הדסה עין כרם, על קבוצה של 32 חולים שבו נבדקו השפעה לקיחת קפסולות שמן מרווה מרושתת (6 קפסולות ביום) על חולי לב עם בעיות באיזון השומנים בדם.[6]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרווה מרושתת בוויקישיתוף
  • קישור למאמר על המחקר הפרה קליני שנעשה על המרווה המרושתת בתחום של קוליטיס ו IBD
  • קישור למאמר על המחקר הפרה קליני שנעשה על המרווה המרושתת בתחום של מצבי דכאון וחרדה

הערות שוליים

  1. ^ Lytton J. Musselman, Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs, and Cosmetics, ed. 2. Albert T. Leung, and Steven Foster, Economic Botany 50, 1996-10, עמ' 422–422 doi: 10.1007/bf02866524
  2. ^ Hippocrates Health Institute, Clary Sage Seed Oil Vegan Omega ), https://hippocratesinst.org/clary-sage-seed-oil
  3. ^ [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/16/ART1/512/847.html שוקו עם אומגה 3 טרנד הבריאות מגיע לבית-הספר. טרה משיקה משקאות שוקו ובננה מועשרים באומגה 3], באתר www.makorrishon.co.il
  4. ^ Ram Reifen, Anna Karlinsky, Aliza H. Stark, Zipi Berkovich, α-Linolenic acid (ALA) is an anti-inflammatory agent in inflammatory bowel disease, The Journal of Nutritional Biochemistry 26, 2015-12, עמ' 1632–1640 doi: 10.1016/j.jnutbio.2015.08.006
  5. ^ Moshe Gross, Elimelech Nesher, Tatiana Tikhonov, Olga Raz, Chronic food administration of Salvia sclarea oil reduces animals' anxious and dominant behavior, Journal of Medicinal Food 16, 2013-3, עמ' 216–222 doi: 10.1089/jmf.2012.0137
  6. ^ אומגה-3 מרווה מרושתת- מחקר קליני השפעה על פרופיל שומנים בדם, באתר נייטשרסייג אומגה-3 ממרווה מרושתת המקורית (ב־American English)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0