מרקיאנוס, קיסר האימפריה הביזנטית
 | |
| לידה | 392 (גיל: 1632 בערך) |
|---|---|
פלביוס מרקיאנוס אוגוסטוס (בלטינית: Flavius Marcianus Augustus; 392 - 27 בינואר 457) היה קיסר האימפריה הביזנטית בין השנים 450–457. שלטונו של מרקיאנוס התאפיין בהתאוששות האימפריה הביזנטית שעליה הגן בהצלחה מאיומים מן החוץ וכן רפורמות כלכליות שהנהיג. מנגד, מדיניות ההתבדלות של מרקיאנוס הותירה את הקיסרות הרומית המערבית ללא סיוע כנגד התקפות ברברים אשר הגיעו לשיא בפלישת אטילה ההוני לאיטליה ובזיזת רומא על ידי הוונדלים בשנת 455.
תולדות חייו
מרקיאנוס נולד בשנת 392 בפרפקטורה הפרטוריינית של איליריקום, או בתראקיה. הוא היה בנו של חייל והיה בצעירותו חייל אלמוני אשר שירת ביחידה שהוצבה בפיליפופוליס. מרקיאנוס נשלח עם יחידתו להילחם נגד האימפריה הסאסאנית (ככל הנראה במלחמת הביזנטים באימפריה הסאסאנית בשנים 421–422), אולם בדרכו מזרחה חלה בליקיה. ייתכן שבאותה עת כבר היה בעל תואר טריבון ופיקד על יחידתו.
לאחר שהתאושש ממחלתו הוא עבר לקונסטנטינופול, שם שירת כ-15 שנה כדומסטיקוס (שומר אישי) למפקד הצבא, מגיסטר מיליטום פלביוס ארדבור אספר. בשנת 431 או 434, בעת שנלחם בפיקודו של אספר באפריקה, מרקיאנוס נפל בשבי ונדלים. על פי מעשיה עממית מאוחרת יותר, הוא הובא בפני המלך גאיזריק, אשר בתחושה פנימית ידע כי מרקיאנוס יהיה יום אחד לקיסר האימפריה הביזנטית וזה שחררו לאחר שנשבע כי לעולם לא ישוב להילחם נגד הוונדלים.
לאחר שסיים תפקידו כדומסטיקוס מונה למפקד כוחות המשמר ומאוחר יותר עלה לדרגת סנטור. לפני מותו של תאודוסיוס השני, בשנת 450, אורגן על ערש דווי הסדר להמשך שלטון שושלת תאודוסיוס באמצעות נישואים בין מרקיאנוס לפולכריה, אחותו הגדולה של תאודוסיוס, אשר החזיקה בעוצמה רבה באימפריה. הנישואים אורגנו בהסכמה שמרקיאנוס יכבד את שבועת הבתולים של פולכריה בת ה-51.
שלטונו
עם מינויו כקיסר הכריז מרקיאנוס על ביטול הסדר התשלומים המבזה לאטילה ההוני, תשלומים אותם קיבל באופן קבוע מתאודוסיוס השני בתמורה להבטחה שימנע מלהתקיף את האימפריה הביזנטית. משהבין כי לא יצליח לפשוט על בירת האימפריה המזרחית, קונסטנטינופול, פנה אטילה לעבר איטליה.
מרקיאנוס הנהיג רפורמות בסדרי השלטון וחסך בהוצאות מיותרות, הוא ישב אזורים שננטשו. בשנת 452 הוא הדף התקפות על סוריה ומצרים. בשנת 456 הביא לסיום תקריות על גבול ארמניה. אירועים בולטים נוספים במהלך שלטונו היו כינוס ועידת כלקדון, ועידה אקומנית של הכנסייה שנערכה בין 8 באוקטובר ו-1 בנובמבר 451, בעיר כלקדון שעל הגדה המזרחית של הבוספורוס. מרקיאנוס כינס, לבקשת האפיפיור לאו הראשון, את הוועידה בנושא המחלוקת המונופיזיטית.
מרקיאנוס נהג להתעלם מענייניה של הקיסרות הרומית המערבית ועזב את הקיסרות המעורערת לגורלה. הוא לא סייע לקיסרות המערבית בעת פשיטותיו של אטילה, אף כאשר נבזזה רומא בשנת 455. בעת המודרנית טענו היסטוריונים כי מרקיאנוס היה פעיל יותר בעזרה לרומא ואפילו ניתן למצוא את השפעתו על נסיבות מותו של אטילה[1].
זמן קצר לפני מות אטילה בשנת 453, פרץ עימות בינו לבין מרקיאנוס. אולם אטילה מת בטרם פרצה מלחמה בין הצדדים. מרקיאנוס טען כי בחלומו ראה את קשתו של אטילה נשברת לפניו, וימים ספורים אחר כך למד כי אויבו מת.
מרקיאנוס מת ממחלה, ב-27 בינואר 457. ככל הנראה לקה בנמק בעת מסע דתי ארוך. הוא נקבר בכנסיית השליחים ה"קדושים" בקונסטנטינופול לצד אשתו פולכריה. למרות תקופת שלטונו הקצרה והתעלמותו מן האימפריה המערבית, מרקיאנוס נחשב לאחד מן הקיסרים המוצלחים יותר של האימפריה הביזנטית. בנצרות אורתודוקסית מרקיאנוס וגם פולכריה הם "קדושים" וזכרם מצוין ב-17 בפברואר מדי שנה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרקיאנוס, קיסר האימפריה הביזנטית |
- מרקיאנוס, באתר האנציקלופדיה של קיסרי רומא (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Babcock, Michael A., The Night Attila Died: Solving the Murder of Attila the Hun, Berkley Books, 2005. pp. 251-252
