משחקי הקק"ל
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
משחקי הקק"ל היו משחקי קופסה שנוצרו בידי הקרן הקיימת לישראל החל משנות העשרים של המאה ה-20. המשחקים הביאו לידי ביטוי את מטרות הקרן וסייעו לגיוס תרומות בגולה, ולהחדרת ערכי ציונות לילדי היישוב ומאוחר יותר ילדי מדינת ישראל. במשחקים באה לידי ביטוי השפעת תרבותם של העולים ובמיוחד עולי גרמניה ופולין. המשחקים הופצו על ידי משרדי הקרן ברחבי העולם ובפיתוחם לקחה חלק מועצת המורים למען הקק"ל.
היסטוריה
מרבית הידיעות על משחקים בארץ ישראל של תחילת המאה ה-20 מקורן בספרות אשר עוסקת במשחקי "עשה זאת בעצמך", בעיתוני הילדים של התקופה ובמקורות מקבילים בספרות האנגלית והגרמנית של אותה תקופה. תיאור, תמונות ותרשימים של המשחקים בארץ ישראל בשנות ה-40 וה-50 ניתן למצוא בספר "בשפתנו במראות" (דוד אטינגר).
רק בתחילת שנות ה-20 הוקמו בישראל ראשוני מפעלי המשחקים.
משנות העשרים החלו להופיע בישראל יצרני צעצועים ומשחקים. עיקר התנופה לתעשייה זו ניתנה בין השנים 33–1936 עם עליתם של מומחים רבים בתחום זה מפולין וגרמניה. עולי גרמניה הביאו איתם תרבות עשירה מארץ מוצאם הם תרמו בארץ בעיקר לאמנות הפלסטית. הם יצרו בעיקר משחקים מעץ, ממתכת, מעופרת וכו'. מפולין הגיעו עולים שתרמו לענף המשחקים הכתובים-משחקי קופסה. נזכיר לדוגמה מספר דמויות שתרמו לענף המשחקים והצעצועים: בנימין ברלוי, ברדה, שושנה פרסיץ, משפחת זימנסקי, משפחת שוורין, משפחת רוסט, אמנון בית אהרן, קצנברגר ועוד רבים אחרים. היצרנים ומפתחי המשחקים היו ברובם עולים חדשים שנאבקו להיקלט בארץ ולהקים תעשייה. זו הייתה מפוזרת בערים, בקיבוצים. במושבים ובמושבות לא הייתה תעשייה כזו. היצרן הראשי של משחקי חותמות היה גרשון צחובוי. צחובוי ייצר חותמות עם הדפסים בנושאים כמו חקלאות, גננות, בניין ועבודה. בנוסף יוצרו גם דמויות של אנשים כך שילד יכול היה לאסוף את החותמות ולבנות לעצמו מאגר שלם באמצעותו ניתן היה ליצור עיר שלמה או סיפור שלם על ידי החתמת החותמות על דף נייר. צחובוי בנה את הידע שלו בעקבות עבודתו בחצרו של הצאר ניקולאי השני וכשעלה ארצה שימש אותו ידע זה בייצור המשחקים העדינים ובהמשך בייצור מדליות, מגינים וחותמות הדורשות ידע במכניקה עדינה ובעיצוב מיוחד בברזל. ממשיכו עד היום הוא נכדו אילן.
ב-1925 הוקמה "מועצת המורים למען הקק"ל", אשר לקחה על עצמה לכתוב תוכניות לימודים מתקדמות ומשופרות "ברוח המולדת". המועצה הייתה גוף מקצועי פדגוגי שצמח מתוך ארגוני המורים, ונתן לקק"ל את הגיבוי האידאולוגי בכל פעולותיו החינוכיות וכך גם בתכנון המשחקים בהם שולבו רעיונות לאומיים.
בעקבות הגירתם של היהודים לא"י בראשית המאה העשרים, אחוז הילדים והנערים בארץ היה כרבע מכלל האוכלוסייה. אוכלוסייה זו הייתה פוטנציאל השוק העיקרי למשחקי הקופסה שבנדון. (מבלי לקחת בחשבון את ילדי היישוב הישן).[1]
בשנות ה-30 וה-40 נערכו בארץ מספר תערוכות משחקים. כמו כן הבריטים יזמו לקיים במדינות האזור תערוכות למוצרי תעשייה וביניהם משחקים. ב-1943 הם הכינו בעזרת ארגונים יהודיים מת"א קטלוג מוצרים של כל מוצרי התעשייה והיצרנים בפלסטינה. ביניהם גם קטלוג למשחקים וצעצועים. תעשיית המשחקים והצעצועים הארץ ישראלית השתתפה בכל הפעילויות האלו.
הסמלים שנוצרו בין השנים 1897–1948 ושליוו את הציונות עד הקמת המדינה באו לידי ביטוי גם במשחקי הקק"ל. סמלים אלו מלמדים על התרבות חומרית של התקופה ועל הערכים שהועברו באמצעותם.[2] על פי ר. ארבל. אמצעים חזותיים שונים הופצו על ידי התנועה הציונית כדי להעביר מסרים ורעיונות. "בולי הקק"ל, ... גלויות וכרזות עוטרו ואוירו על ידי אמנים... והגיעו כמעט לכל בית ציוני, אלה הפכו לחלק בלתי נפרד מן התרבות הציונית ." גם משחקי הקק"ל נופלים בקטגוריה הנזכרת לעיל כאמצעים חזותיים או תרבות חומרית של הקק"ל. כפי שחלק מהדימויים החזותיים האחרים יוצרו בארצות הגולה כך גם משחקים רבים יוצרו שם, אחרים יוצרו בארץ והגיעו לכל גלויות ישראל. נוצר מין "עולם ציוני" שבו הועברו כרזות ושאר חומרי הסברה ותעמולה כולל משחקים בין קהילות ישראל השונות.
קק"ל יזמה והפיצה משחקי קלפים רבים – רובם משחקי רביעיות. מרגלית עקביא מזכירה בספרה משחקי קלפים "מלכותיים", ומזכירה גם משחקי קלפי רביעיות למטרות לימודיות בתחומי הגאוגרפיה, תנ"ך, צמחים חיות ועוד. אותם קלפים משמשים מאוחר יותר גם ללימוד חגים ומנהגים ונושאי לימוד נוספים.
המשחקים ככלי חברות וגיוס
התנועה הציונית בססה את עקרונות הלאומיות היהודית על שילוב התרבות היהודית בערכים אוניברסליים שהתפתחו באירופה המערבית. המהפכה בעם היהודי שהייתה צריכה להביא לשינוי ביהודים, התרחשה במקביל לזו שעברה על עמי אירופה, תוך בניית לאומיותם במאות ה-18–19. שינוי עמוק זה חייב היה להתהוות בעיקר על ידי חינוך (פורמלי ובלתי פורמלי) המבוסס על סוכני חינוך שונים: הוגי דעות ואנשי רוח, בתי ספר, תנועות הנוער והקק"ל.
בארץ ישראל בתחילת המאה העשרים בתי הספר והאוניברסיטאות, בחינוך פורמלי, היו אמורים להוות את עמוד השדרה החינוכי של היהודי החדש. התרבות היהודית נבעה בעיקר מהקשר לדת והאמונה, ואילו התנועה הציונית הביאה ערכים וסוכני חינוך בלתי פורמלי חדשים, שלא היו מוכרים קודם, כדי ליצור את היהודי החדש בא"י. תהליך חילון החינוך החל כבר באירופה במאה ה-18. המשחקים שנוצרו על רקע זה היו טבועים מיסודם באידאולוגיה ציונית.
דיוקן הצבר – מושא הציונות עולה מספרו של עוז אלמוג כשילוב בין עולם היהדות המסורתית לבין נציג המהפכה הציונית. עוז אלמוג בספרו "הפרידה משרוליק" מציג את התהליכים אשר גרמו לכרסום דמותו של הצבר הפסבדו מיסטי.
גידולו וטיפוחו של הצבר נעשה בחסות אימהות, רופאים, פסיכולוגים, מחנכים, וחוקרים, אשר השקיעו רבות בטפוח הילדים. למערך האקדמי התלו גם גופי עזרה כבתי חולים, בתי יולדות, מעונות.[3] למשחקים נודעה חשיבות להתפתחות הילד ולעולמו הנפשי בעיקר בגילאי הגן.[4]
מפרויד ועד ויניקוט הוא מאמר אשר סוקר את מחקריהם של מספר חוקרים מובילם בתחום המשחקים. פרויד:"משחקם של ילדים יצירה מקבילה ליצירת משוררים". מלאני קליין: "משחקם מקביל לחלומות ולאסוציאציות". אריקסון: "פעילות משחררת, חיזוק כוחות ה"אני", הכנה ליצירת קשרים הדדיים עם סביבתו". ויניקוט:"המשחק אקט של יצירה, מאפיין את כלל ההתפתחות האנושית, גשר בין המציאות הפנימית לחיצונית. המשחק משלב חשיבה ועשייה ותמיד כולל רכיב של הנאה".
יוהאן הויזינגה בספרו "האדם משחק" מביע דעתו בקשר למקור המשחק והשפעותיו. המשחק עתיק מן התרבות, חיות שחקו לפני היות תרבות. המשחק מצוי בכל סוכני התרבות: בשפה, במיתוס ובפולחן. לדידו של המחבר, המשחק והרצינות הם ניגודים בינאריים, "המשחק מתגלגל ברצינות, והרצינות מתגלגלת במשחק ... כללי המשחק ברורים וסופיים והעיקר שאין למשחק תכלית או תועלת אלא להנאה בלבד. משחק פשוט הוא משחק קדוש ובעולמו יושבים ביחד ילד, משורר, והאדם הפרימיטיבי".
בשתוף פעולה פורה בין ירושלים לברלין, פותחו משחקים רבים והופצו ברחבי העולם היהודי בעזרת משרדי הקרן הקיימת שהיו פרוסים ברחבי העולם (בשנות העשרים היו כ-50 משרדים ברחבי העולם).
הקק"ל כגוף לאומי עוסק בין היתר בהעלאת המודעות לארץ ישראל בגולה. כדי להביא תרומות היה צריך לפתח רעיונות שיסייעו "במכירת" רעיון ארץ ישראל. לכך הקים מערך שהפיק וארגן תוכניות ושיטות שונות לכך.
המחקר הקיים והשפעות תרבותיות על אופי המשחקים
משחקי הקק"ל מהווים בין היתר דוגמה לדרך בה משפיעה תרבות על סוג המשחקים. כך למשל המשחקים והצעצועים אותם פיתחו ברבות השנים היפנים נבדלו מאלו של תרבות המערב, כללו מוטיבים מקומיים כמו העפיפונים, והתבססו על תרבותם.
על הקשר בין התפתחות משחקים ותרבויות
ניקולס ויטייקר (NICHOLAS WHITTAKER) הביא את תיאור התפתחותם של צעצועי המאה העשרים במקביל להתפתחותם התרבותית. למשל משחק המכנו שפותח בתחילת המאה העשרים במקביל להתפתחויות המכניות האדירות שקרו באירופה. בימים שלפני מלחמת העולם הראשונה הובילה גרמניה את התעשייה העולמית בעיקר בצעצועי פח ומתיחת קפיץ מכוניות נוסעות, חיות נעות, רכבות טסות על פסים וכו. ניתן גם לציין שבחלקה הייתה תעשיית המשחקים מבוססת על שנאה שלובתה על בסיס לאומי. למשל בין גרמניה ואנגליה פותחו משחקי מלחמה בקופסה, חיילי בדיל, וכו'. משחקים אשר מבטאים את השנאה ההדדית. למשל פותחו משחקים שבהם מתחרים מי יכבוש ראשון את ברלין. ממציאים "נשק" לילדים אשר "ישתתפו" בלחימה נגד האויב ועוד.
השפעת תעשיית המשחקים העולמית
באנגליה בתקופה הוויקטוריאנית לא יוצרו משחקים באופן תעשייתי אלא השתמשו בחפצים אשר אבדו את ערכם כגון מקלות, גלגלים, סמרטוטים וכו'. התבגרות הילדים לוותה במשחקים מסורתיים שהועברו על ידי שירים, ספורים, פתגמים, אלו קבלו תרגום ויישום חברתי.[5] עד לשנת 1932 הייתה תעשיית הצעצועים האנגלית תעשייה נחשלת.
היציאה מהמשבר הכלכלי הגדול בארצות הברית הביאה עימה טכנולוגיות מודרניות לכל בית, אמצעי השיווק הפכו לזמינים יותר, ובמקביל נוצרו גם משחקי ילדים חדשים שהגיעו לשוק רחב יותר. התפשטות המשחקים המתועשים שינתה את מצב הענף באופן דרמטי. כך למשל השוק האמריקאי שהתבסס על יבוא משחקים עבר ליצור עצמי שלהם. בתחילת שנות ה-30 ירדו מחירי הצעצועים והם זכו לתפוצה נרחבת.(ספרו של K.D. Brown)
גם החומרים השתנו בהתאם והמשחקים שנעשו קודם מחומרים טבעיים הפכו לחומרים מלאכותיים. טכנולוגיות הייצור הותאמו לייצור המוני. בשנות החמישים ובעקבות שינויים בשוק העבודה, הרגלי הצריכה בעולם המערבי ושינויים מבניים בתעשייה חלה מהפכה נוספת בענף. חברות רב לאומיות נכנסו אליו, סטנדרטי היצור עלו ותפוצת המשחקים התרחבה. במקביל לכל אלו נוצרה מעין "אחידות" בצורה ובתוכן של משחקים ברחבי העולם.
הערות שוליים
- ^ "האימיגרנטים", גור אלרואי
- ^ הספר של מישורי
- ^ ראו ספרה של שחלב סטולר-ליס
- ^ ראו חוברת בנושא מאת גדעון לוין; ספרה של אמיליה פרוני
- ^ על פי S.K. Line ?
