משפחת באך
משפחת באך הייתה משפחה ענפה של מוזיקאים שפעלו במרכז גרמניה, מן המחצית השנייה של המאה ה-16 ועד לתחילת המאה ה-19. המלחין הבולט ביותר במשפחה זו היה יוהאן סבסטיאן באך.
הרקע החברתי והתרבותי
בני משפחת באך חיו ופעלו במרכז גרמניה, בעיקר באזור תורינגיה. באותה תקופה היה האזור מפולג פוליטית (למספר דוכסויות, וכן לאזורים וערים עצמאיות), אך מאוחד תחת כנפי הכנסייה הלותרנית. לאזור היו מסורות תרבותיות משלו, ועל אף תקופות סוערות מבחינה פוליטית (ובפרט – מלחמת שלושים השנים) – נהנה מכלכלה מבוססת ומחיי תרבות עשירים. האווירה המוזיקלית ששררה בו זכתה לעידוד ניכר בשל תחרות על יוקרה שהתנהלה בין החצרות השונות והערים, וכן בשל הלהט הדתי ששרר במחוזות שהיו ערש מולדתה של הרפורמציה הלותרנית.
עלייתה של משפחת באך, וכן ירידתה והיעלמותה במאה ה-19, היו קשורות קשר הדוק לתנאים אלה: מחד גיסא התרחבות הפעילות המוזיקלית בחצרות, בערים ובכנסיות לקראת סוף המאה ה-16, ומאידך גיסא ירידת חשיבותם של מוסדות כמו תזמורות חצר, חלילני עיר ומקהלות כנסייה לקראת סוף המאה ה-18.
התנאי המוקדם להיווצרותה של שושלת מוזיקאים כזו היה הדגש שניתן בסביבה התרבותית לרמה גבוהה של יכולת טכנית בפעילות המוזיקלית הכללית, בתרבות כללית ששמה את הדגש על גילדות מקצועיות. כך, קריירה מוזיקלית הוכתבה למעשה לכל הבנים הזכרים במשפחה מראשית ילדותם. ההכשרה המוזיקלית ניתנה בדרך כלל בחוג המשפחה, על ידי אבות, אחים, דודים או בני דודים. מצב זה התקיים במשך כמה דורות. כך, למשל, חינך יוהאן סבסטיאן באך שישה מקרובי משפחתו בנוסף לחמישה מבניו.
באווירה זו של גילדות מקצועיות היו שכיחים גם נישואים בין קרובי משפחה, או בין משפחות של מוזיקאים. לדוגמה, אמו של יוהאן סבסטיאן באך השתייכה למשפחת המוזיקאים למרהירט. אשתו הראשונה, מריה ברברה באך, הייתה בת דודה שנייה שלו, ואילו אשתו השנייה, אנה מגדלנה, השתייכה למשפחת המוזיקאים וילקה.
ללכידות המשפחתית תרמה גם האווירה החברתית, שראתה במוזיקאים – מוכשרים ככל שיהיו – זרים, נוודים נמוכי דרגה, אשר לעיתים לא הורשו לקבל אזרחות. המשפחות נהגו גם להתכנס לעיתים מזומנות למפגשים משפחתיים.
כך כתב הביוגרף של יוהאן סבסטיאן באך, יוהאן ניקולאוס פורקל:
מאחר שהחבורה כללה אך ורק קנטורים, עוגבנים ומוזיקאי עיר, שלכולם עסקים עם הכנסייה... ראשית כל, עם התכנסותם, הם שרו כוראל. מפתיחה מלאת דבקות דתית זו הם עברו, כניגוד, לליצנות. הם שרו שירי עם, שתוכנם נע בין קומי לבין גס, אך באופן כזה שקולות מאולתרים הצטרפו להרמוניה – אף על פי שכל קול שר טקסט אחר...
אבות המשפחה
בני המשפחה היו מודעים מאוד למעמדם כנושאי מסורת מוזיקלית. יוהאן סבסטיאן באך עצמו חקר בשיטתיות את תולדות המשפחה, ובשנת 1735 אף חיבר ספר יוחסין של המשפחה (Ursprung der musicalisch-Bachischen Familie). ספר יוחסין זה משמש עד היום מסמך אמין לתולדות המשפחה. אף על פי שכתב היד המקורי שלו אבד, קיימים העתקים אחדים. החשוב בהם הוא זה שהוכן על ידי בתו של קרל פיליפ עמנואל באך, אנה קרולינה פיליפינה, עבור יוהאן ניקולאוס פורקל. עותק זה כולל תוספות שכתב אביה.
עיזבונו של יוהאן סבסטיאן באך כלל אוסף כתבי יד של רבים מאבותיו. אוסף זה נרכש על ידי אקדמיית הזימרה של ברלין במאה ה-19, והושמד במהלך מלחמת העולם השנייה.
ספר היוחסין מגיע עד פייט באך (1) (Veit Bach) במחצית המאה ה-16. ברם, הרבה פרטים אינם ברורים עד דור נכדיו של פייט, והיעדר מסמכים רשמיים בערים או בכנסיות מקשה על הבהרת קשרי המשפחה בדורות אלו. האזכור הקדום ביותר של השם באך בעיר וכמאר הוא של האנס באך (54), בשנת 1561, אך הקשר המשפחתי שלו לפייט אינו ברור. על פי ספר היוחסין היה פייט אופה במקצועו, שאהב לנגן על "ציטרינגן" (סיטאר קטן). ספר היוחסין מציין כי "זו הייתה התחלת המוזיקה בין צאצאיו", ומכאן ניתן ללמוד כי איש מאבותיו של פייט, כמו פייט עצמו, לא היה מוזיקאי. וייט עצמו היה אופה, שנדד – כנראה ממוראביה או סלובקיה – בשנת 1545 לערך, בשל גירוש הפרוטסטנטים מאותו אזור (ספר היוחסין מתייחס להגעתו מהונגריה, אך באותה תקופה שימש המונח לציין את האזורים שבמרכז האימפריה של שושלת האבסבורג). פייט התיישב בווכמאר, ונפטר כנראה לפני 1577. פייט היה כנראה צאצא של מהגרים שהיגרו מאזור זה למוראביה או סלובקיה (ולפיכך חזר לאזור מוצא המשפחה).
פייט באך (55) נוסף נפטר בווכמאר ב-1619, אך אין ידוע עליו דבר ואין להתבלבל בינו לבין אבי המשפחה פייט באך (1). במהלך המאה ה-16 ובראשית המאה ה-17 היו בתורינגיה ענפים נוספים של משפחת באך, שאפשר שהיו קשורים ישירות או בעקיפין לענף המשפחה מווכמאר, אך ספר היוחסין מתעלם מהם, ומתמקד בחוג הצר יותר של משפחת באך.
בנו של פייט, יוהנס (האנס) באך (2) היה בן המשפחה הראשון שקיבל חינוך מוזיקלי יסודי, ובחר בקריירה מוזיקלית אף על פי שהיו לו גם פרנסות אחרות. בניו היו הראשונים שבחרו בקריירה מוזיקלית באופן בלעדי, וקיבלו משרות בשכר. בכך הם ניתקו את עצמם מקבוצות של מוזיקאים נודדים לא מאורגנים, והחלו בצעדים ראשונים לקראת קבלת אזרחות.
בעיות בגנאלוגיה
קיימים קשיים בשיוך כמה ענפים של המשפחה לענף הראשי של וכמאר. ספר היוחסין אינו מזכיר את אחיו של האנס באך (2), אך מציין שהיה יצרן שטיחים ומזכיר את בניו. חיסרון זה יצר בלבול בין שני בני משפחה – קספר באך (3/56) וליפס באך (3/57), וצאצאיהם, כולל אבותיו של יוהאן לודוויג באך (3/72).
תחומי פעילותם של בני המשפחה
כמעט כל בני משפחת באך היו בעיקר נגנים – רובם נגני מקלדת, אם כי כמעט כל כלי הנגינה היו מיוצגים בקרב בני המשפחה. בהתאם למסורת חלילני העיר, כמעט כולם למדו לנגן בכמה כלי נגינה. כמה מהם גם היו פעילים כיצרני כלי נגינה. עניין זה באיכות כלי הנגינה היה קיים גם אצל יוהאן סבסטיאן באך, שלצד כישוריו כנגן היה מומחה בעוגב, דחף פיתוח כלי נגינה חדשים כגון הוויולה פומפוזה וסייע בביקורתו למאמציו של בונה העוגבים גוטפריד זילברמן לבנות את הפסנתרים הראשונים שלו.
רוב בני באך מן הדורות הראשונים עסקו בעיקר בנגינה, ואילו הלחנה נותרה כעיסוק שולי ברקע, בעיקר של אותם בני משפחה שנדרשו לספק מוזיקה חדשה. מסיבה זו כמעט שלא שרדו יצירות, אפילו של הבולטים מבין בני המשפחה באותם דורות, דוגמת יוהאן אמברוסיוס באך (11). הלחנת מוזיקה הייתה בעיקר עסקם של עוגבנים. הלחנה לא נדרשה מחצוצרן חצר כמו יוהאן אמברוסיוס, אך שני בני דודיו, העוגבנים יוהאן כריסטוף באך (13) ויוהאן מיכאל באך (14) היו מלחינים פוריים.
עלייתה וירידתה של המשפחה
מן המאה ה-16 עלו בני המשפחה בהדרגה ממעמד נחות של נגן נודד ("שפילמאן") לכל הרמות הבכירות בעולם המוזיקלי, בשלושת המעגלים של הפעילות המוזיקלית בתקופה – חצר, עיר וכנסייה. הם היו מוזיקאי חצר, קונצרטמייסטרים וקפלמייסטרים בחצרות, חלילני עיר או מנהלי המוזיקה בערים, עוגבנים או קנטורים בכנסיות.
בראשית המאה ה-17 הייתה המשפחה כה נפוצה באזור תורינגיה, עד כי השם באך הפך לכינוי נרדף למקצוע "מוזיקאי". במקומות רבים, כמו ארפורט וארנשטאדט, הם החזיקו בכל המשרות העיקריות, ולעיתים קרובות עברו משרות בירושה מדור לדור.
לקראת אמצע המאה ה-18 חלו שינויים חברתיים, שהשפיעו על מבנה הפעילות המוזיקלית בכל אחד משלשת המעגלים. הירושה הכמעט אוטומטית הפכה לנדירה יותר ויותר. המוסדות שהביאו ליצירת מעמד של מוזיקאים המאורגנים כגילדה החלו להתפורר, ומקור פרנסתם של בני המשפחה החל להיעלם. יתרה מזו, בניהם של בני משפחת באך שהגיעו למעמד הביניים, זכו לקבל השכלה רחבה יותר וחיפשו לעצמם הזדמנויות תעסוקה אחרות (כמעט כל בני דור בניו של יוהאן סבסטיאן למדו באוניברסיטאות). אם בעבר לא הייתה לגברים במשפחה חלופה פרט למוזיקה, היה זה אך טבעי שכעת פחות ופחות מהם יבחרו במוזיקה כמקצוע. כמה מהם פנו למקצועות אמנותיים אחרים (בניו של יוהאן לודוויג באך (3/72) היו ציירי חצר, וכך גם יוהאן סבסטיאן, בנו של קרל פיליפ עמנואל באך).
בשנת 1843, כאשר נחשפה האנדרטה לזכרו של יוהאן סבסטיאן באך – שנתרמה על ידי המלחין פליקס מנדלסון – בחזית כנסיית תומאסקירכה בלייפציג, נכח בטקס נציג מוזיקאי יחיד של המשפחה – וילהלם פרידריך ארנסט באך (84) – המוזיקאי האחרון בשושלת בת 250 שנה.
רשימת מוזיקאים ממשפחת באך
הטבלה שלהלן מונה את המוזיקאים ממשפחת באך. כן מוזכרים ברשימה כמה מאבות השושלת, שלא היו מוזיקאים בעצמם. ספר היוחסין שחיבר יוהאן סבסטיאן באך ציין את בני המשפחה במספרים 1–53, וסימונו זה התקבל בספרות המחקר ככלי עזר, בפרט משום ששמות רבים חוזרים בקרב בני המשפחה. המספרים שאחרי 53 נוספו על ידי חוקרים מאוחרים, בהמשיכם אותה שיטה. המספרים 3/56-62, 68, 69, 70-72 מציינים טעות בספר היוחסין, שחיבר תחת המספר 3 שני אישים שונים (קספר וליפס) ואת צאצאיהם.
בטבלה מוזכרים עוד מספר מוזיקאים בשם באך שפעלו בגרמניה באותן שנים, שלא היו שייכים לענף וכמאר של משפחת באך.
| שם | שנת לידה | מקום לידה | שנת פטירה | מקום פטירה | שם אביו | פרטים | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | וייט באך (1) | לא ידוע | פרסבורג | 1578 | וכמאר | לא ידוע | אופה במקצועו. היה הראשון במשפחתו שגילה נטיות מוזיקליות. אבי ענף וכמאר של משפחת באך. |
| 2 | יוהאן (יוהנס, האנס) באך (2) | 1550 | וכמאר | 1626 | וכמאר | פייט (1) | אופה ויצרן שטיחים, אך גם נגן. המוזיקאי המקצועי הראשון בענף וכמאר של משפחת באך. קיבל את הכשרתו כנגן-עיר לפני 1567 מנגן בגותה. נדד בערי תורינגיה כמוזיקאי. |
| 4 | יוהאן (האנס) באך (4) | 1604 | וכמאר | 1673 | ארפורט | יוהאן (2) | היה במשך 7 שנים שוליה של נגן עיר בסוהל. אחר כך הפך למוזיקאי-עיר בארפורט. מ-1636 היה עוגבן בפרדיגרקירכה בארפורט. שני מוטטים ואריה מפרי עטו שרדו. |
| 5 | כריסטוף באך (5) | 1613 | וכמאר | 1661 | ארנשטאדט | יוהאן (2) | מוזיקאי חצר בוויימאר, ומ-1642 היה מוזיקאי עיר בארפורט. ב-1654 התמנה למוזיקאי עיר וחצר בארנשטאדט. יצירה בודדת שלו שרדה. |
| 6 | היינריך באך (6) | 1615 | וכמאר | 1692 | ארנשטאדט | יוהאן (2) | מוזיקאי העיר בשויינפורט מ-1629 ובארפורט מ-1635. ב-1641 היה מוזיקאי העיר ועוגבן של כנסית ליבפראואנקירכה בארנשטאדט. הלחין כוראלים, מוטטים, קונצ'רטי, פרלודים ופוגות. יצירות בודדות שרדו. |
| 7 | יוהאן כריסטיאן באך ה-1, (7) | 1640 | ארפורט | 1682 | ארפורט | יוהאן (4) | כנר בתזמורת העיר ארפורט. אחר כך מוזיקאי עיר באייזנך. ב-1667 היה מנהל התזמורת של ארפורט. |
| 8 | יוהאן אגידיוס באך (8) | 1645 | ארפורט | 1716 | ארפורט | יוהאן (4) | ב-1671 היה כנר בתזמורת העיר ארפורט, וב-1682 הפך למנהלה. מ-1690 החזיק גם במשרת עוגבן בכנסית סנט מיכאל, שם החליף את פכלבל. |
| 9 | יוהאן ניקולאוס באך (9) | 1653 | ארפורט | 1669 | ארפורט | יוהאן (4) | מ-1673 היה מוזיקאי עיר (כנר) בארפורט |
| 10 | גאורג כריסטוף באך (10) | 1642 | ארפורט | 1697 | שויינפורט | כריסטוף (5) | היה קנטור בתמאר מ-1668 ואחר כך בשויינפורט מ-1684. יצירה אחת שלו שרדה (קונצ'רטו לשני טנורים, באס ותזמורת). |
| 11 | יוהאן אמברוסיוס באך (11) | 1645 | ארפורט | 1695 | אייזנך | כריסטוף (5) | אחיו התאום של יוהאן כריסטוף באך (12). היה חלילן העיר בארנשטאדט ומ-1667 היה כנר בתזמורת העיר ארפורט. מ-1671 כיהן כחצוצרן החצר ומנהל תזמורת העיר אייזנך. |
| 12 | יוהאן כריסטוף באך (12) | 1645 | ארפורט | 1693 | ארנשטאדט | כריסטוף (5) | ב-1666 היה מוזיקאי עיר בארפורט, ומ-1671 היה מוזיקאי עיר ומוזיקאי חצר (כנר) בארנשטאדט. |
| 13 | יוהאן כריסטוף באך (13) | 1642 | ארנשטאדט | 1703 | אייזנך | היינריך (6) | מלחין ועוגבן שפעל בארנשטאדט ובאייזנך. כמה מיצירותיו שרדו. ראו ערך נפרד |
| 14 | יוהאן מיכאל באך (14) | 1648 | ארנשטאדט | 1694 | גהרן | היינריך (6) | היה עוגבן בכנסית המבצר של ארנשטאדט ואחר כך היה עוגבן העיר בגהרן. כמה מיצירותיו שרדו. |
| 15 | יוהאן גינתר באך (15) | 1653 | ארנשטאדט | 1683 | ארנשטאדט | היינריך (6) | היה עוזר עוגבן לאביו מ-1682 והיה גם פעיל כבונה כלי מקלדת וכינורות. |
| 16 | יוהאן יאקוב באך (16) | 1668 | ארפורט | 1692 | אייזנך | יוהאן כריסטיאן (7) | היה שולית חלילן העיר תחת יוהאן אמברוסיוס באך (11) באייזנך. |
| 17 | יוהאן כריסטוף באך (17) | 1673 | ארפורט | 1727 | גהרן | יוהאן כריסטיאן (7) | היה קנטור בארפורט מ-1695, וקנטור ועוגבן בגהרן מ-1698 |
| 18 | יוהאן ברנהארד באך (18) | 1676 | ארפורט | 1749 | אייזנך | יוהאן אגידיוס (8) | ב-1695 היה עוגבן בכנסיית קאופמאנקירכה בארפורט. עבר למגדבורג, וב- 1703 החליף את דודו יוהאן כריסטוף באך (13) כעוגבן העיר וכצ'מבליסט החצר באייזנך, שם עבד תחת שרביטו של טלמן. שרדו יצירות כליות שלו. |
| 19 | יוהאן כריסטוף באך (19) | 1685 | ארפורט | 1740 | ארפורט | יוהאן אגידיוס (8) | היה חבר בתזמורת העיר ארפורט מ-1705 ומנהלה מ-1716 |
| 21 | יוהאן ולנטין באך (21) | 1669 | תמאר | 1720 | שויינפורט | גיאורג כריסטוף (10) | היה מוזיקאי העיר וראש משמר המגדל בשויינפורט מ-1694 |
| 22 | יוהאן כריסטוף באך (22) | 1671 | ארפורט | 1721 | אוהרדרוף | יוהאן אמברוסיוס (11) | ועוגבן שפעל בארפורט. ב-1690 התמנה לעוגבן בכסיט סנט מיכאל באוהרדרוף. בין 1695- 1700 לימד את אחיו, יוהאן סבסטיאן (24) שחי בביתו לאחר מות הוריהם. ראו ערך נפרד |
| 23 | יוהאן יאקוב באך (23) | 1682 | אייזנך | 1722 | סטוקהולם | יוהאן אמברוסיוס (11) | קיבל הכשרה כחלילן עיר באייזנך אצל יוהאן היינריך האלה, מחליפו של אביו. ב-1704 היה אבובן במשמר השוודי. הוא צעד עם הצבא השוודי של קארל ה-12 לטורקיה, וקיבל שיעורי חליל בקונסטנטינופוליס. מ-1713 היה מוזיקאי קאמרי בחצר של סטוקהולם. יוהאן סבסטיאן חיבר קפריצ'יו לרגל עזיבתו של אחיו את מולדתו. |
| 24 | יוהאן סבסטיאן באך (24) | 1685 | אייזנך | 1750 | לייפציג | יוהאן אמברוסיוס (11) | המלחין החשוב במשפחת באך, ואחד החשובים ביותר בתולדות המוזיקה האירופית. |
| 25 | יוהאן ארנסט באך (25) | 1683 | ארנשטאדט | 1739 | ארנשטאדט | יוהאן כריסטוף (12) | למד בהמבורג ובפרנקפורט. ב-1707 היה עוגבן של הכנסייה החדשה (נויקירכה) בארנשטאדט, שם החליף את יוהאן סבסטיאן. בחורף 1705-6 מילא את מקומו של יוהאן סבסטיאן בעת נסיעתו של הלה לליבק לבקר את בוקסטהודה. מ-1728 היה עוגבן בכנסית ליבפראואנקירכה בארנשטאדט. |
| 26 | יוהאן כריסטוף באך (26) | 1689 | ארנשטאדט | 1740 | בלנקנהיין | יוהאן כריסטוף (12) | ב-1714 היה עוגבן בקאולה, ומ-1729 עוגבן, מורה וסוחר בבלנקנהיין. |
| 27 | יוהאן ניקולאוס באך (27) | 1669 | אייזנך | 1753 | יינה | יוהאן כריסטוף (13) | למד מוזיקה באוניברסיטת יינה ואחר כך ירש את מורהו במשרת עוגבן בכנסיית העיר. מספר יצירות מפרי עטו שרדו |
| 28 | יוהאן כריסטוף באך (28) | 1676 | אייזנך | לא ידוע | לא ידוע | יוהאן כריסטוף (13) | היה צ'מבליסט בארפורט, נדד לאנגליה דרך המבורג, בה שהה בין 1708-1709, ורוטרדם (1717-1720). נראה שמאנגליה לא שב לגרמניה. |
| 29 | יוהאן פרידריך באך (29) | 1682 | אייזנך | 1730 | במילהאוזן\תורינגיה | יוהאן כריסטוף (13) | לאחר שהשלים לימודים באוניברסיטת יינה ירש את מקומו של יוהאן סבסטיאן כעוגבן בכנסית סנט בלאסיוס במילהאוזן\תורינגיה, ב-1708. |
| 30 | יוהאן מיכאל באך (30) | 1685 | אייזנך | לא ידוע | לא ידוע | יוהאן כריסטוף (13) | דבר לא ידוע על חייו פרט לכך שעזב את אייזנך ב-1703 והיה פעיל בסטוקהולם כבונה עוגבים. |
| 31 | יוהאן סמואל באך(31) | 1694 | נידרצימרן | 1720 | גונדרסלבן | יוהאן כריסטוף (17) | מוזיקאי ומורה בסונדרסהאוזן ובגונדרסלבן. |
| 32 | יוהאן כריסטיאן באך (32) | 1696 | ארפורט | לא ידוע | לא ידוע | יוהאן כריסטוף (17) | היה מוזיקאי בסונדרסהאוזן. |
| 33 | יוהאן גינתר באך ה-2 (33) | 1703 | גהרן | 1756 | ארפורט | יוהאן כריסטוף (17) | היה מוזיקאי עיר (נגן ויולה וטנור) ומורה בארפורט ב-1735 “ספר העוגב" שלו, שהיה אנתולוגיה של מוזיקה של פכלבל, פישר וכן של יוהאן סבסטיאן באך, נשמר. |
| 34 | יוהאן ארנסט באך (34) | 1722 | אייזנך | 1777 | אייזנך | יוהאן ברנהארד (18) | היה קפלמייסטר בחצר של אייזנך, ולאחר מיזוג דוכסויות, נדד בין החצר של אייזנך וזו של ויימאר. במקביל לעבודתו כמלחין היה עורך דין, ולאחר מות הדוכס ארנסט אוגוסט השני לקח לידיו את הטיפול בכספי הדוכסות. מספר יצירות מפרי עטו שרדו. |
| 35 | יוהאן פרידריך באך (35) | 1706 | ארפורט | 1743 | אנדיסלבן (ליד ארפורט) | יוהאן כריסטוף (19) | היה עוגבן בקוודלינבורג ומ-1735 מנהל בית ספר באנדיסלבן. |
| 36 | יוהאן אגידיוס באך (36) | 1709 | ארפורט | 1746 | גרוס מונרה, ליד קלדה | יוהאן כריסטוף (19) | היה קנטור בגרוס מונרה. |
| 38 | יוהאן לורנץ באך (38) | 1695 | שויינפורט | 1773 | לאהם אים-איצגרונד | יוהאן ולנטין (21) | היה תלמידו של יוהאן סבאסטיאן (24) בויימאר, בין 1715-1717. מ-1718 היה עוגבן וקנטור ב-לאהם. פוגה לעוגב פרי עטו שרדה. |
| 39 | יוהאן אליאס באך (39) | 1705 | שויינפורט | 1755 | שויינפורט | יוהאן ולנטין (21) | למד תאולוגיה ביינה מ-1728, ובלייפציג מ-1738. גר אצל יוהאן סבאסטיאן ושימש כמזכירו האישי, תלמידו, ואחר כך מורה לילדיו הקטנים עד 1742 ב-1743 התמנה לקנטור בכנסית סנט יוהאן בשויינפורט, ומפקח של פנימית הכנסייה. |
| 40 | טוביאס פרידריך באך (40) | 1695 | אוהרדרוף | 1768 | אודשטאדט | יוהאן כריסטוף (22) | היה עוגבן בכנסית השילוש באוהרדרוף מ-1714 עד 1717, ואז התמנה לקנטור החצר בגאנדרסהיים. ב-1720 התמנה לקנטור בפפרדינגסלבן ושנה אחר כך באודשטדט. |
| 41 | יוהאן ברנהארד באך (41) | 1700 | אוהרדרוף | 1743 | אוהרדרוף | יוהאן כריסטוף (22) | בין 1715 ל-1719 למד אצל יוהאן סבאסטיאן בויימאר ובקותן, ומ-1721 היה עוגבן בכנסית סנט מיכאל באוהרדרוף. ידוע על סוויטה וסונאטה – שתיהן למקלדת – שחיבר. |
| 42 | יוהאן כריסטוף באך (42) | 1702 | אוהרדרוף | 1756 | אוהרדרוף | יוהאן כריסטוף (22) | היה קנטור באוהרדורף מ-1728. |
| 43 | יוהאן היינריך באך (43) | 1707 | אוהרדרוף | 1783 | אואהרינגן | יוהאן כריסטוף (22) | היה תלמידו של יוהאן סבאסטיאן ואחד המעתיקים שלו בלייפציג, בין 1724-1728. אחר כך היה עוזר עוגבן לצד אביו באוהרדרוף. ב-1735 התמנה לקנטור באואהרינגן. |
| 44 | יוהאן אנדריאס באך (44) | 1713 | אוהרדרוף | 1779 | אוהרדרוף | יוהאן כריסטוף (22) | ב-1733 היה אבובן בתזמורת צבאית בגותה. מ-1738 היה עוגבן בכנסית השילוש באוהרדרוף, ומ-1743 כיהן בכנסיית סנט מיכאל באותה עיר. ברשותו היה "הספר של יוהאן אנדריאס באך" – אחד המקורות העיקריים לעבודותיו המוקדמות של יוהאן סבסטיאן באך. |
| 45 | וילהלם פרידמן באך (45) | 1710 | ויימאר | 1784 | ברלין | יוהאן סבסטיאן (24) | מלחין ונגן. בנם הבכור (אך ילדם השני) של יוהאן סבסטיאן באך ומריה ברברה באך. נדד במקומות רבים, אך לא הצליח להתבסס במקום קבוע, ונפטר עני וחסר כל. ראו ערך נפרד. |
| 46 | קרל פיליפ עמנואל באך (46) | 1714 | ויימאר | 1788 | המבורג | יוהאן סבסטיאן (24) | בנם השני של יוהאן סבסטיאן באך, ומריה ברברה באך. מלחין ומוזיקאי מהחשובים במאה ה-18. כיהן בחצר נסיך הכתר, (אחר כך מלך פרוסיה) פרידריך השני, ולאחר פטירתו של גאורג פיליפ טלמן ירש את משרתו בהמבורג ראו ערך נפרד |
| 47 | יוהאן גוטפריד ברנהארד באך (47) | 1715 | ויימאר | 1739 | יינה | יוהאן סבסטיאן (24) | היה תלמיד של אביו, ואחר כך כיהן תקופות קצרות כעוגבן במקומות שונים, אך לא החזיק מעמד באף משרה. נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת יינה, אך נפטר זמן קצר אחר כך, מסיבה לא ידועה. ידוע שהסב עגמת נפש לאביו, שהתבטא במרירות על בנו חסר האחריות. |
| 48 | גוטפריד היינריך באך (48) | 1724 | לייפציג | 1763 | נאומבורג | יוהאן סבסטיאן (24) | בנם הראשון של יוהאן סבסטיאן ואנה מגדלנה באך. הוא היה מעורער בנפשו, אך היה נגן מקלדת מעולה, ולדברי ק.פ.ע באך "הראה גאונות שלא התפתחה..” מ-1750 חי עם אחותו וגיסו. |
| 49 | יוהאן כריסטוף פרידריך באך (49) | 1732 | לייפציג | 1795 | ביקבורג | יוהאן סבסטיאן (24) | בנם השני של יוהאן סבסטיאן ואנה מגדלנה באך. מלחין ומוזיקאי. פעל בביקבורג וכונה על כן "באך של ביקבורג". |
| 50 | יוהאן כריסטיאן באך (50) | 1735 | לייפציג | 1782 | לונדון | יוהאן סבסטיאן (24) | בנם הצעיר של יוהאן סבסטיאן באך ואנה מגדלנה באך. מלחין ומוזיקאי, שפעל בלונדון וכונה על כן "באך הלונדוני". |
| 53 | יוהאן היינריך באך (53) | 1709 | לא ידוע | לא ידוע | לא ידוע | יוהאן כריסטוף (28) | מוזכר בספר היוחסין של המשפחה כ"נגן מקלדת טוב". |
| 56 | קספר באך (3/56) | 1570 | לא ידוע | 1640 | ארנשטאדט | ייתכן שהיה בנו של הנס (54) | היה חלילן עיר בעיר גותה ב-1619, מוזיקאי חצר ומוזיקאי עיר (נגן בסון), בארנשטאדט בין 1620-1633 |
| 57 | ליפס (פיליפוס) באך(3/57) | 1552 | לא ידוע | 1620 | לא ידוע | וייט (1) | לא היה מוזיקאי |
| 58 | קספר באך (3/58) | 1600 | לא ידוע | לא ידוע | לא ידוע | קספר (3/56) | כנר. התחנך כמוזיקאי בחצרות של ביירוית ודרזדן, על חשבונו של הרוזן משווארצנבורג-ארנשטאדט. כנראה עבר לאיטליה. |
| 59 | יוהאן (יוהנס) באך (3/59) | 1612 | לא ידוע | 1632 | ארנשטאדט | קספר (3/56) | היה חלילן העיר בארנשטאדט |
| 60 | מלכיור באך (3/60) | 1603 | לא ידוע | 1634 | ארנשטאדט | קספר (3/56) | היה חלילן העיר בארנשטאדט |
| 61 | ניקולאוס באך (3/61) | 1618 | ארנשטאדט | 1637 | ארנשטאדט | קספר (3/56) | היה חלילן העיר בארנשטאדט |
| 62 | היינריך באך (3/62) | לא ידוע | לא ידוע | 1635 | ארנשטאדט | קספר (3/56) | ברשימות הקבורה הוא מופיע כ"בנו העיוור של קספר" ועל כן יכול להיות שהוא הוא "יונאס העיוור" המוזכר בספר היוחסין. למד מוזיקה באיטליה, ואפשר שזכה בכינויו בשל נדודיו (בעקבות הנביא יונה הנביא המקראי) |
| 63 | וונדל באך (63) | 1580 | לא ידוע | לא ידוע | לא ידוע | ליפס (3/57) | לא היה מוזיקאי. |
| 64 | אנדריאס באך (64) | 1587 | לא ידוע | 1637 | סוהל | ליפס (3/57) | היה חבר מועצת העיר. לא היה מוזיקאי |
| 65 | ליפס (פיליפוס) באך (65) | 1590 | וכמאר | 1620 | וכמאר או ולפסבהרינגן | ליפס (3/57) | ידוע שהיה מוזיקאי |
| 66 | וונדל באך (66) | 1629 | וכמאר | 1682 | ולפסבהרינגן | וונדל (63) | לא היה מוזיקאי. היה איכר "שידע לשיר היטב". |
| 67 | יוהאן באך (67) | 1621 | תמאר | 1686 | להנשטאדט | אנדריאס (64) | היה קנטור באילמנאו. מ-1668 היה גם דיאקון באותה עיר, וב-1680 התמנה לכומר של להנשטאדט. |
| 68 | יוהאן יאקוב באך (3/68) | 1655 | ולפסבהרינגן | 1718 | רוהלה | וונדל (66) | למד באייזנך, והיה עוגבן בתאל, קנטור בשטיינבאך, קנטור בואסונגן (בין השנים 1690-1694 ואחר כך כיהן ברוהלה. |
| 70 | יוהאן שטפאן באך (3/70) | 1665 | אילמנאו | 1717 | בראונשוייג | יוהאן (67) | היה קנטור בקתדרלה של סנט בלאסיוס בבראונשוייג החל ב-1690. כמו כן חיבר סונֶטות. |
| 71 | יוהאן בלתזאר באך (71) | 1673 | אייזנך | 1691 | אייזנך | יוהאן אמברוסיוס (11) | היה שוליית חלילן העיר אצל אביו. |
| 72 | יוהאן לודוויג באך (3/72) | 1677 | תאל, ליד אייזנך | 1731 | מיינינגן | יוהאן יאקוב (3/68) | היה מוזיקאי חצר במיינינגן וכיהן גם כקנטור ואחר כך כקאפלמייסטר בחצר. חיבר יצירות כליות רבות שלא שרדו, אך רבות מיצירותיו הקוליות שרדו, בעיקר הודות ליוהאן סבסטיאן באך שביצע רבות מהן. |
| 73 | ניקולאוס אפרים באך (73) | 1690 | ואסונגן | 1760 | גאנדרסהיים | יוהאן יאקוב (3/68) | ב-1708 מונה להיות מוזיקאי בחצר של מיינינגן, וב-1719 מונה להיות עוגבן באותה חצר. ב- 1724 היה עוגבן בגאנדרסהיים. |
| 74 | גיאורג מיכאל באך (74) | 1703 | רוהלה | 1771 | האלה | יוהאן יאקוב (3/68) | היה קנטור בכנסית סנט אולריך בהאלה, מ-1747. |
| 75 | סמואל אנטון באך (75) | 1713 | מיינינגן | 1781 | מיינינגן | יוהאן לודוויג (3/72) | למד אצל יוהאן סבסטיאן באך בלייפציג ב-1732 בערך. היה אחר כך עוגבן החצר במיינינגן, וכן צייר החצר. |
| 76 | גוטליב פרידריך באך (76) | 1714 | מיינינגן | 1785 | מיינינגן | יוהאן לודוויג (3/72) | עוגבן חצר וצייר ב-מיינינגן |
| 77 | יוהאן כריסטיאן באך (77) | 1743 | האלה | 1814 | האלה | גיאורג מיכאל (74) | למד אצל וילהלם פרידמן באך בהאלה, ממנו קיבל עותק חתום של "ספרון הפסנתר לווילהלם פרידמאן" של יוהאן סבסטיאן. היה מורה בבית ספר יסודי בהאלה, וידוע כ"באך של המקלדת". |
| 78 | יוהאן גאורג באך (78) | 1751 | אייזנך | 1797 | אייזנך | יוהאן ארנסט (34) | בשנת 1777 ירש את אביו כעוגבן החצר ועוגבן העיר, קפלמייסטר, נוטריון וגזבר העיר אייזנך. |
| 79 | טוביאס פרידריך באך (79) | 1723 | אודשטדט | 1805 | ארפורט | טוביאס פרידריך (40) | ב-1747 התמנה לקנטור של רגלרקירכה בארפורט, וב-1762 לקנטור בכנסייה הפרנציסקנית באותה עיר. |
| 80 | פיליפ כריסטיאן גיאורג באך (80) | 1734 | אוהרדרוף | 1809 | וורניגסהאוזן | יוהאן כריסטוף (42) | היה קנטור בכנסית סנט מיכאל באוהרדרוף בין 1759 – 1772, ואחר כך כומר בוורניגסהאוזן. |
| 81 | ארנסט קרל גוטפריד באך (81) | 1738 | אוהרדרוף | 1801 | אוהרדרוף | יוהאן כריסטוף (42) | שירת כקנטור בוכמאר בין 1765-72 ואחר כך בכנסית סנט מיכאל באוהרדרוף. |
| 82 | ארנסט כריסטיאן באך (82) | 1747 | אוהרדרוף | 1822 | וכמאר | יוהאן כריסטוף (42) | היה קנטור ב-וכמאר בין 1773-1819 |
| 83 | יוהאן כריסטוף גאורג באך (83) | 1747 | אוהרדרוף | 1814 | אוהרדרוף | יוהאן אנדריאס (44) | היה עוגבן בכנסית סנט מיכאל באוהרדרוף מ-1779 |
| 84 | וילהלם פרידריך ארנסט באך (84) | 1759 | ביקבורג | 1845 | ברלין | יוהאן כריסטוף פרידריך (49) | היחיד מנכדיו של יוהאן סבסטיאן באך שהיה מוזיקאי. היה גם המוזיקאי האחרון ממשפחת באך. עבד בלונדון אצל דודו יוהאן כריסטיאן באך, ולאחר מותו נדד, השתקע במינדן. באחרית ימיו היה מוזיקאי בחצר המלכה פרידריקה מפרוסיה. |
| 85 | יוהאן פיליפ באך (85) | 1752 | מיינינגן | 1846 | מיינינגן | גוטליב פרידריך (76) | מ-1790 היה עוגבן החצר וצייר במיינינגן |
| 900 | יוהאן (האנס) באך | 1555 | אנדלסבוך | 1615 | נורטינגן | לא ידוע | לא שייך לענף וכמאר של משפחת באך
לא ידוע דבר על מוצאו, אך היה כנראה קרוב של פייט באך (1) מענף וכמאר – ייתכן שהיה אחיינו. היה פרוטסטנטי, (לא עניין של מה בכך בדרום גרמניה) וכמו פייט הגיע מארצות ההאבסבורגים. היה כנר וליצן בחצר של הדוכס לודוויג מווירטמברג, בשטוטגרט, ואחרי מותו של הדוכס עבר עם צוות אלמנתו לחצר של נורטינגן. מיצירותיו שרד רק טקסט של שיר המתאר ביקור בעיר וייל. שרדו גם שני פורטרטים שלו |
| 901 | יוהאן מיכאל באך (נ.1745) | 1745 | שטרות | 1820 | אלברפלד | לא ידוע | לא שייך לענף וכמאר של משפחת באך.
נדד רבות בעולם. למד משפטים, והיה משפטן פעיל בגיסטרוב, שם פעל גם כמלחין. ב-1793 מונה לקנטור ועוגבן בטאן. ספר תאוריה מוזיקלית מפרי עטו התפרסם ב-1780. לא ידוע מתי הגיע לאלברפלד, בה כיהן מורה למוזיקה בגימנסיום. שנים מבניו היו מוזיקאים. מספר קונצ'רטי ושתי קנטטות מפרי עטו שרדו |
| 902 | יוהאן גאורג באך | 1786 | גיסטרוב | 1874 | אלברפלד | יוהאן מיכאל באך (נ.1745) | לא שייך לענף וכמאר של משפחת באך. היה מורה למוזיקה באלברפלד. |
| 903 | גאורג פרידריך באך | 1793 | טאן | 1860 | איזרלוהן | יוהאן מיכאל באך (נ.1745) | לא שייך לענף וכמאר של משפחת באך.
ערק מצבאו של נפולאון והיגר לשוודיה. שם הפך למורה למוזיקה לנסיך הכתר אוסקר הראשון. חזר לגרמניה והיה מנהל מוזיקלי באלברפלד ובאיזרלוהן. כתבי יד של יצירותיו קיימים. כן קיים ספר על הרמוניה מפרי עטו |
פולקלור
בשנות ה-50 חיבר הפזמונאי דן אלמגור שיר פרודיה על משפחת באך שנקרא אמא באך. השיר הולחן על ידי פרנק פלג וזכה לביצוע של רביעיית מועדון התיאטרון. על פי אלמגור, אנה מגדלנה באך הייתה זו שחיברה את כל היצירות, אך רשמה אותן על שמות בני המשפחה כדי לשלם פחות מס הכנסה.
לקריאה נוספת
- Christoph Wolff et al. 'Thw New Grove Bach Family' New York: W.W.Norton & Company 1983. מסת"ב 0-393-30354-3
קישורים חיצוניים
- משפחת באך - אילן יוחסין
- היסטוריה של משפחת באך באתר Bach-cantata.com
- דיסקוגרפיה של משפחת באך (בגרמנית)
- מילות השיר "אמא באך" באתר שירונט
