משתמש:אמר רבא/אין סומכין על הנס

ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול. הערך הגיע לשלב הסופי של יצירתו, וכותבו מעוניין כעת בהערותיכם ובהשגותיכם בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

אין סומכין על הנס הוא כלל שאסור לאדם להיכנס למקום סכנה ולסמוך שיעשה לו נס. אף על פי שאדם צריך להאמין בהשגחה פרטית, אל לו לסכן את עצמו מתוך אמונה שיהיה לו נס.

האיסור

אסור להכניס עצמו לסכנה ואף אם הוא וכן אסור שיכניס את חברו לסכנה. ואפילו אם חברו גדול ולכאורה יארע לו נס אסור שמה ינכו לו מזכויותיו. אבל אם שהוא בטוח שיארע לו נס מותר.

בהקשר זה מסופר בגמרא

רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום. קם רבה שחטיה לרבי זירא. למחר בעי רחמי ואחייה. לשנה אמר ליה: "ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי". אמר ליה: "לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא".

— מסכת מגילה, דף ז' עמוד ב'

תרגום: רבה ורבי זירא ערכו סעודת פורים ביחד, והשתכרו. קם רבה ושחט את רבי זירא. למחרת ביקש רבה רחמים, ורבי זירא קם לתחייה. בשנה הבאה פנה רבה לרבי זירא והזמין אותו לערוך שוב סעודת פורים יחדיו. ענה לו רבי זירא: לא בכל תמיד מתרחש נס). כלומר שלמרות שהיה נס פעם אחת אין לסמוך על זה (הנס).

שלוחי מצווה

ערך מורחב – שלוחי מצווה אינם ניזוקים

שליח לדבר מצווה מותר לו לקחת סיכון מסוים אם הסכנה היא רק חשש אך אסור אם סכנה מוחשית (קביע הזיקא) וזאת למרות הכלל שלוחי מצווה אינם ניזוקים. ואפילו לצורך הצלת חיים (דוגמא כשרוצה לעשות שילוח הקן אסור לעלות על סולם רעוע כדי לקים את המצווה).

כשהסיכון חלש

כשהסיכון חלש, יש שהתירו לסמוך על הפסוק: שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה', והתירו לסמוך על זה שבדרך כלל לא יקרה שום דבר^{[דרוש מקור]}.

מקור האיסור

מקור האיסור הוא מהפסוק: לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם. לדעת חלק מהראשונים הכוונה היא שאין לסמוך על הנס ומכאן הוא מקור האיסור, והעולם יתנהג על פי הטבע, ואת הנסים יעשה עם יראיו בסתר, והקדוש ברוך הוא לא ישנה את סדרי העולם, חוץ כאשר אין דרך אחרת להציל, או לפעמים כדי לפרסם שמו בעולם, שמו שהיה בקריעת ים סוף ויציאת מצרים. למרות כל מה שנכתב, דעת רבי חיים קניבסקי שאין סומכים על הנס לא נאמר במקרה שיש ברכה מצדיק, משום שברכת צדיק היא דרך הטבע ואינה בגדר נס.

בבית המקדש

אפשר ללמוד את האיסור מהדברים שעשו בבית המקדש משום שלא סמכו על הנס

• שולחן לחם הפנים היה עשוי משיש ולא מכסף, מפני שהכסף מרתיח ומקלקל את הלחם, למרות הנס הגדול בלחם הפנים שסילוקו כסידורו, כלומר שבזמן סילוקו הוא היה חם כמו שהניחו אות בסידורו, אבל משום שאין סומכים על הנס עשו את השולחן משיש.
• אסרו לכהן גדול לאכול מאכלים הגורמים לטומאת קרי (בשר שמן, מאכלי חלב, גבינות וביצים. שום, בצל ופלפל חריף יין, משקאות אלכוהוליים ומשקאות חמים מאוד לפני השינה), אף על פי שאחד מעשרת הנסים שהיו במקדש הוא שלא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים, אבל מכל מקום לא סמכו על הנס.
• בערב פסח כשהיו צריכים לנעול את דלתות העזרה כדי שלא יכנסו כלם בפעם אחת, נחלקו האמוראים אם הדלתות נעעלו מעעמן או שלא סמכו על הנס והכהנים נעלו: אביי סובר שסומכים על הנס, והכהנים לא נעלו את הדלתות שננעלו מעצמן, רבא סובר שאין סומכים על הנס והכהנים היו נועלים. והלכה כרבא. ואחד מהמפרשים אמר שגם לשיטת אביי לא סמכו על הנס בנעילת העזרה, שהדין שצריך לנעול הוא רק לכתחילה, ובדיעבד כשר אף אם נכנסו כולם בבת אחת לשחוט את פסחיהם, אבל דבר שמעכב אפילו בדיעבד, אביי היה מודה שאין סומכים על הנס, ואפשר ללמוד מכך שהיו מתקינים לכהן גדול ערב יום כיפור כהן אחר שמה יטמא, ולא סמכו על הנס.
• כשהיו מביאים נסכים מיהודה לא היה יינם מחמיץ, מכל מקום היו עושים תנאי עם מספקי היין לנסכים שאם החמיץ היין - החמיץ לו, לפי שאין סומכים על הנס.